בס"ד
מועדים לשמחה לכל בית ישראל,
מ"ה מסמל אתרוג בעבודת ה'
דהנה יש לנו ד' מינים שאנו אוגדים לאגודה אחת בחג הסוכות, זמן שמחתינו. הדס, ערבה, לולב ואתרוג. ד' מינים כנגד ד' אותיות משם הויה.
ד' מינים שם בן ד' אותיות הנהגת הספירות
הדס = אות י' בשם הויה חכמה
ערבה = אות ה' ראשונה בשם הויה בינה
לולב = אות ו' בשם הויה תפארת
אתרוג = אות ה' אחרונה בשם הויה מלכות
"פרי עץ הדר" הנקרא בפינו אתרוג צריך להיות נקי למעלה מחוטמו דידוע שיש בו שלוש בחינות:
א) הדר
ב) ריח
ג) טעם.
טעם נחשב לנחות מכולם, היות והוא מורגש בחיך והוא נחשב לבחינת קבלה של האדם, (מדוע, היות שהוא מורגש בפיו של אדם ויורד מטה, דרך הגרון והושט אל חביון הגוף המורגש אצל האדם כנפרד). ריח, עליו נאמר והריחו ביראת ה', והוא נחשב למשפיע, היות והריח מורגש בחוטם, וחוטם הוא מעל החיך הטועם, עליו נאמר ויפח באפיו נשמת חיים, חיים ודאי בחינת השפעה (נתינה, אהבה), היות שתכונת הריח הנישא, או המתפשט באויר הוא לעלות מעלה, והוא מעלֱה, מגביה ומרומם את האדם בשעה שהוא מריח ריח ניחוח.
אם כן מהו ההדר המדובר באתרוג? הדר הוא בחינת שורש עליו נאמר נקי למעלה מחוטמו, כי חוטם הוא אמצע הפנים ונקי למעלה מחוטמו הוא במצח שהוא למעלה מחוטם. והמצח הוא אותיות מח-צח או מח צ(דיק) והוא שם מ"ה היוצא מן המח צח, באמצעותו (הכה) דוד ברבבותיו כי רבבה היא עשרת אלפים ע"ע ברכת הפסח "רבבה כצמח השדה נתתיך", לכן "פרי עץ הדר" הוא בסוד "וימלוך תחתיו הֲדַר, וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת-מַטְרֵד, בַּת מֵי זָהָב".
שכתוב, וימלוך תחתיו הדר. מהו הדר. הוא חסד עליון. ושם עירו פעו, מהו פעו. היינו, שעל ידו פועה אדם, שזוכה לרוח הקודש. ועירו, הוא מלשון התעוררות. ושם אשתו מהיטבאל. כאן נתבסמו זה בזה, והמלכות נקראת אשתו, מה שלא כתוב בכולם שם אשתו. (אדרא רבא שטז)
גם נאמר, וכולם נקראו בשמות אחרים מן הראשונים, חוץ אותו שכתוב בו, ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב. שה״ס שם מ״ה החדש דכר ונוקבא הנקראים הדר ומהיטבאל מה הטעם שלא נקרא בשם אחר. הוא משום שאלו הדר ומהיטבאל לא נתבטלו כשאר ז׳ מלכים האחרים. משום שהיו דכר ונוקבא. בדומה לאותו התמר, שאינו עולה, אלא בזכר ונקבה. ומשום זה עתה שנמצאו זכר ונקבה לא כתובה בהם מיתה כאחרים ונתקיימו, אבל לא נתישבו לגמרי עד שנתקנה צורת אדם. וכיון שנתתקנה צורת אדם, חזרו ונתקיימו בקיום אחר, ונתישבו. (אדרא רבא קפ)
והיא ברכת הרב לראש השנה צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה.