מהו שאמר חבקוק הנביא, "יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי", מסביר שער הפסוקים סימן נביאים אחרונים, עמ' רמב כך: הנה נודע כי בספירת הכתר יש תר"ך עמודי אור, כמנין כתר. והללו נחלקים ל-י"ש (שלוש מאות ועשרה) אורות בחכמה, וי"ש (שלוש מאות ועשרה) אורות בבינה. להיות או"א (אב ואם) שווים באחיזתם בא"א (באריך אנפין) בימינו (בחכמה, באבא) ובשמאלו (בבינה, באימא).
ואותן הי"ש אורות שבאימא, (בבינה) מתחלקים בחג"ת (חסד, גבורה, תפארת) אשר תחתיה, כנזכר בזהר פרשת תרומה. וכאשר העוונות גורמים ונאחזים בהם הקליפות (רצון עצמי, אגואיזם), אז נקרא קר"י, שהם בגימטריה י"ש, ולכן בראשי תיבות הפסוק הזה, נרמזו בו י"ש הראשונים, אשר באבא ביושר, בראשי תיבות י'הוה ש'מעתי. והי"ש שבאימא בהפוך, ש'מעתך י'ראתי. כי מקום אחיזת הקליפות (האגואיזם שבאדם), הוא ביש של הנקבה (מטעם שכבר בנקבה יש כלים, וכאן החשש שבכלים שבו ישמש בעל מנת לקבל לעצמו, ולא בעל מנת להשפיע נ"ר, ואילו בי"ש של האבא שהוא בחינת אורות בלבד, אין חשש לכך כי באבא (בחכמה) יש רק רק אורות.
ולפי שחבקוק שורשו מן י"ש אלו שבנוקבא (זהר בשלח) היה ירא מאד, כמו שאמר שמעך יראתי.
כל טוב הצלחה וברכה
...
תמונה : Ryan Buterbaugh