אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו, רצית בנו, רוממתנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך, וקרבתנו מלכינו לעבודתך ושמך הקדוש עלינו קראת. בתפילות של המועדים אנו מוצאים דברים מעודדים ביותר, עם ישראל הוא הנבחר מכל העמים, עם ישראל נמשל כבנו של הקב"ה, ההשגחה על עם ישראל היא ההשגחה פרטית, וההשגחה על שאר העמים היא השגחה כללית בלבד. הן גויים כמר מדלי, כך אומר הפסוק, הגויים נחשבים כמו מר מדלי, מה זה מר מדלי? הטיפות הנשארות בדלי לאחר שמרוקנים אותו נשארות טיפות בתחתית, כך נחשבים הגויים, וכשחק מאזניים נחשבו, אומרים המפרשים כאשר שוקלים בשר במאזניים, בהכרח שנשארים פירורים במאזניים מהבשר איזה שהוא שחק, אז כך הוא ערך של הגויים בעולם הזה.
הן גויים כמר מדלי וכשחק מאזניים נחשבו, מה שאין כן עם ישראל, הוא בנו של הקב"ה, העם הנבחר, וארץ ישראל היא הארץ הנבחרת, ארץ הקודש, ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה. אם כן, צריכים אנו בימי החג הקדושים הללו, בימים הקשים הללו, צריכים אנו להתמקד ולרכז מחשבתינו שהקב"ה בחר בנו מכל העמים, אנחנו העם הנבחר.
ובאמת צריכים אנו להבין דבר זה, מדוע באמת בחר ה' בנו מכל העמים, אומר רבינו בעל "הסולם", שהקב"ה ברא את הבריאה הזאת לצורך מטרה אחת בכדי להודיע את אלוקותו לזולתו. בכדי להיטיב לנבראיו, וההטבה הזאת שהוא חפץ להיטיב לנבראים עניינה כפי שאמרתי גילוי אלוקותו יברך לנבראים, שזהו הטוב היותר גדול, העונג היותר אמיתי, שיכולים הנבראים להרגיש כאן, בעולם הזה, ובוודאי בעולמות העליונים.
מהו שמו של הקב"ה
ולצורך השפעת הטוב והעונג הללו צריך אדם להכשיר את עצמו, לזכך את עצמו כדי שיהיה ראוי להשארת שכינתו יתברך. כי השארת שכינתו אינה יכולה לשרות בכלים מלוכלכים, אלא דווקא בכלים זכים, בכלים נקיים. כלים אשר הם נקיים מכל זוהמה ולכלוך של אהבה עצמית, של איגואיזם, של יצרים של תאוות, כלים שהם רוצים להשפיע ולגמול חסדים, דוגמת הבורא, וזה שאנו אומרים בתפילה, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת, מהו שמו הגדול והקדוש של הקב"ה? אומרים חז"ל חכמים ששמו של הקב"ה, השם הכללי הוא הטוב והמיטיב לרעים ולטובים, זה גם נרמז בשם י-ה-ו-ה, שמורה על מידת הרחמים, באשר השם י-ה-ו-ה, מורה על התפשטות אורו יתברך החל מהספירה הראשונה, אשר מכונה ספירת הכתר שהיא בחינת רצונו להיטיב לנבראיו, ואח"כ דרך ספירת החכמה והבינה שהם י-ה משם הויה, ואח"כ ספירת התפארת שהיא ו' משם הויה, ובסופו של דבר בספירת המלכות, שהיא ה' אחרונה של שם הויה, אשר כוללת את כל הנשמות כולם (היא השכינה הקדושה) אשר צריכות לקבל התגלות אור יתברך בתוכן.
זהו שמו הכללי של הקב"ה, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת, פירושו של דבר שכפי שהבורא מכונה הטוב והמיטיב, כך גם עם ישראל צריכים להגיע למצב שגם הם מכונים בשם הטוב והמיטיב, כפי שהוא שמו של הבורא, וכך אומרים חז"ל, מה הוא רחום אף אתם רחום, מה חנון אף אתה חנון, זאת אומרת בדיוק כמו שהבורא ברא את הבריאה הזאת להיטיב לנבראיו, כך גם אנו צריכים לבוא למצב שאנחנו טובים, יש לנו לב שחפץ לעשות טוב למי שנמצא סביבנו לגמול חסדים טובים, להשפיע ולתת, ולא לקבל.
מהו הקשר שבין עם ישראל לקב"ה?
והשם ישראל מורה על זה, השם ישראל הוא נוטריקון ישר-אל, שמורה על כך שכל הענין של האיש הישראלי הוא להשפיע ולגרום נחת רוח, לבורא יתברך, זהו השם ישראל, ישר-אל, ואם כן רק שאנו מגיעים למדרגה כזאת, אז שמך הגדול והקדוש עלינו קראת. זאת אומרת השם הקדוש הגדול והמושלם של הבורא יתברך שהוא הטוב והמיטיב, צריך גם להקרא עלינו.
מדוע נקרא זה השם הגדול והקדוש, הגדול, הוא בקונוטציה של מושלם, לא גדול באופן פיזי, אין הכוונה שהוא גדול כמה מטרים, או כמה קילומטרים, אלא כפי שאנו אומרים, אדם זה הוא אדם גדול, הכוונה הוא אדם מושלם במידותיו, אדם שאין בו חסרונות, כך שאנו מכנים להקב"ה, גדול, הכוונה שהקב"ה הוא מושלם, ומתוך זה שהוא מושלם ואין בו שום חסרון, הוא רוצה רק לתת ולא לקחת, כי אין הנבראים יכולים לתת משהו לבורא, הוא איננו זקוק לנבראים, מתוך זה שהוא גדול, דהיינו מושלם.
גם המושג קדוש בא להראות על אותו עניין, קדוש פירושו מופרש ומובדל, דהיינו שהקב"ה מופרש ומובדל מכל ענין של אהבה עצמית, של רצון לקבל של איגואיזם, וכך גם אנו ישראל צריכים להגיע למצב ששמך הגדול והקדוש עלינו קראת. זאת אומרת גם אנחנו צריכים להגיע למצב שנזכה להתכנות בשם הטוב והמיטיב דוגמת הבורא יתברך, ולפי זה יכולים אנו להבין למה בחר ה' בנו, מכל העמים, ואם באמת בחר ה' בנו, בשביל מה ברא מיליארדים של גויים, היה צריך לברוא רק אותנו, מסביר רבינו בעל "הסולם" באמת הענין של גילוי אלוקותו יתברך לנבראיו הוא צריך להתגשם בכל הגויים כולם, אלא מה, עם ישראל הוא העם הנבחר, העם אשר בו בחר ה' יתברך, מדוע, בגלל שתי סיבות, סיבה אחת מפני שאנו צאצאים של אברהם יצחק ויעקב, משה אהרון, דוד ושלמה ושל שנים עשר השבטים, ונשמות אבותינו היו נשמות מרוממות מאוד, נשמות זכות מאוד שכל עניינים היה אהבת הזולת ואהבת הבורא, ולא אהבת עצמם, והיות שאנו צאצאים של האבות הקדושים, יש אצלינו בגנים, התכונות החיוביות של אבותינו, תכונות של ואהבת לרעך כמוך, תכונות של ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, בגנים הענין נמצא, אלא שהאיש הישראלי צריך לפתח את הדברים, הדברים נמצאים בנפש הישראלי, אך צריכים להוציא אותם מן ההעלם לגילוי.
הוצאה של השם הקדוש מן ההעלם לגילוי
משל אדם שיש לו כשרונות מסויימים, יש לו כשרון של ציור, את הדברים הללו אפשר לראות ולהבחין כבר בגיל הילדות, אבל את הכשרון הזה, צריך לפתח, ילד כשרוני אם לא ילמד ציור, אז הדבר ישאר אצלו בלתי מפותח, עם כל הכשרונות שלו, אלא צריך לשלוח אותו ללימודים ואז הוא ילמד וישתלם בדבר, יצא הכשרון שלו מן ההעלם לגילוי ויגיע להתפתחות המקסימלית המירבית, ואז באמת יוכל עם ישראל להנות מהכשרון שלו.
כל טוב הצלחה וברכה, פסח כשר ושמח לכל ישראל