לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב (שיר השירים ו', יב')

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

מהו שאמר הכתוב בשיר השירים, "לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב"? וכותב אהבת חיים השלם כך: משל למלך אחד שהיתה לו בת וכשהגיעה לשש שנים היתה משחקת עם הילדות ופתאום נעלמה, חטפו אותה, וכל החיפושים שנעשו הלכו לטמיון ונתיאשו ממנה המלך והמלכה, במשך הזמן, והגנבים היו מאותם יושבי אהלים שנודדים ממקום למקום שאין להם מקום קבוע שקוראים אותם "צוענים" יום אחד יצא המלך עם מרכבתו לשוח בשדה, ופתאום ראה את בתו קוצרת בשדה שבלים עם עוד כמה ילדות, קפץ המלך תפש את בתו החביבה לו והושיבה על המרכבה כדי להשיבה הביתה. פתאום ראו הילדים איך שהמלך לקח אותה בעגלה מפוארת מחבק ומנשק אותה. שאלו הילדים אותה מה קרה לך? ענתה להם: לא ידעתי, נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב, שגם עם ישראל, כשתבוא הגאולה האמיתית במהרה בימינו אמן ישאלו הגויים מה פתאום אתמול היינו יחד והייתם שפלים תחת רגלינו והיום אתם בגדולה כזאת כי בין רגע לרגע אנחנו מצפים לישועה (אהבת חיים).

שנה טובה לכל

לא ידעתי נפשי, שמתני מרכבות עמי נדיב (שיר השירים ו', יב')