שנאה, שנאה היא מילה גדולה בעלת כוח רב, כוח שיכול להחריב את העולם אז בואו ננסה להבין מעט מהי ולשם מה ירדה?

הר סיני הר שירדה שנאה לאומות העולם, נישאלת השאלה מדוע גרמה התורה שנאה דווקא על ישראל, שהרי אנחנו בניה ובנותיה אז למה הביא זאות על ילדיה האהובים ? ומדוע אנחנו לא רואים שנאה בן שאר העמים בן מוסלמים ונוצרים וכדומה ? מהי שנאה ויש לפרש שענין אומות העולם הוא ענין הרצונות שלהם, היינו התאוות הגשמיות הרצון והישתוקקות לכסף, כוח, וכבוד ולזה יש תפקיד גדול לייצר הרע שבאדם ...בכלל מה נקראים אומות העולם ?האם ישנם הם בתוכי או רק אצל מוחמד או מייקל?

אומות העולם הם הרצון לקבל שנימצא בכול אחד ואחת, אלו רצונות גשמיים של האדם תאוותו לחיים ללוא חיפוש האמת מה ולשם מה הוא חי ? ולעומת זה ישראל נקרא הרצון לעבודת ה', והנושא לזה הוא הייצר הטוב שבאדם. בזמן שאדם עובד את ה' מזכך את הכלי מיתעלה מעל הרצון לקבל לעצמו ואין עיניני גשמי בראש סולם מדרגתו. בזמן העבודה, יש להאדם רצון וחשק לתאוות גשמיו. נמצא לפי זה שהאדם אוהבת את האומות העולם ויש לו עבודה גדולה שיוכל להיתגבר כדי שישנה את הרצונות האלו . ואת זה אי אפשר להשיג אלא רק ע"י לימוד התורה, שיש בסגולתה לשנות מאהבה והשתוקקות לרצון לקבל לשנאה של כל התאוות הגשמיות.

וזה הפרוש שנקרא הר סיני, שירדה שנאה לאומות העולם, דהיינו שעל ידי לימוד התורה האדם זוכה לשנאת אומות העולם שנקבע בליבו שנאה להיצה"ר וכמו שאמרו חז"ל, "המאור שבה היה מחזירן למוטב".

אגדת פסח -גלות וגאולה

גלות וגאולת מצרים - שהם ניקראים אור וכלי שכן מטרם שניכנסים לגלות מצרים אי אפשר לו לאדם להיות בחינת ישראל, כלומר ישר-אל, מפני שאין אור בלי כלי, שכן הכלי הוא הרצון אדם שנימצא במצב של יסורים זועק לבורא כמו שנאמר, "ויזעקו אל ה'". רק בשעה שהאדם זועק אל השם, מעורר רחמים אצל ה' וה' עוזר לו, שכן שהוציא אותם ממצרים, אומר שנתן להם הבורא אור הנקרא ישראל.

כמו שהיה בעקדת יצחק, שפחד יצחק המציא את האיל, כלומר דחקו של יצחק הוא גדולתו של הקב"ה שזמן להם איל אחר.

כל רצונו של הבורא שניזעק אליו, שנעורר רחמי שמים, שכן זעקתינו היא כמן הודאה של אהבתינו אליו.

שכן אומרים איך תכיר את חברך אם טוב או רע הוא ? רק בשעת צרה תבחן אותו. כי שעת דחקו של האדם היא שעתו הגדולה של השם.

מאת :ב.יצחק

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

מדוע נשמרים מלגלות סוד, תמונה OliBac

עיקר השמירה מלגלות סוד, הוא הפחד פן השומעים יסתפקו באותו המובן. שיוכלו לעבוד השי"ת בלי להגיע אל המטרה הנדרשת מכל אדם, דהיינו להדבק בהשי"ת באותו השיעור כמו בטרם שירדה נשמתו לעוה"ז, כי אז שכרו משנה. כמו"ש בארצם משנה יירשו, דהיינו תכלית הדבקות ותכלית השכר והעונג שהשי"ת חשב עליו להנות אותו, משא"כ אם לא היתה יורדת לעוה"ז מקום הקלקולים, אע"פ שהיתה לה לנשמה כל הדביקות, אכן היתה חסרה מסוד השכר והעונג וכו', כמ"ש בסוד הצמצום. ולפיכך חכמים הזהרו בדבריכם, שהשומע לא יכשל מחמת המובן לאחוז בעבודה כזו שלא תביאהו למטרה הנ"ל. והיינו דאמר רבי שמעון בן יוחאי, ווי אי אימא ידעון חייביא איך יפלחון למאריהון. דהיינו, אותם הרשעים שעדיין לא זכו לדביקות האמיתי הנ''ל, ידעון מחמת זה איזה דרך לעבדו יתברך, בלי להגיע למטרה, עד"ה פן ישלח ידו ואכל מעץ החיים וחי לעולם, וישאר בחטאו בלי לתקן אשר קלקל.

אור הבהיר פרק ג'

כתבה: ב. יצחק

רמח"ל משכני עליון

ונמצאו כל מאורות ההיכל הזה שישים מאורות, וכנגדם בברכת כהנים שישים אותיות. כי משם יוצאת הברכה אל ישראל על ידי הכהנים בהיות עליהם עבודת המקדש והמזבח, כאשר אפרש עוד בע"ה. והשישים האלה עם המ' שבקה"ק הם מאה, ושרשם - העשרים שהם ב' יודי"ן. וכל הסוד הזה נרמז בפסוק אחד, "טוב מלא כף נחת" וגר, כי הוא מדבר על מקום המנוחה והנחת רוח, ואמר עליו "מלא כ"ף" כי כ' הם שני יודי"ן, [שבנו] את קודש הקדשים לפנים. ובהתפשטם ברוב תקפם, עשו בפנימי מ' ובהיכל ס', וכולם מאה. והוא "מלא הכף" - כ"ף מלאה, העולה מאה בחשבונה. ותראה שברכת הכהנים בשלש נחלקה, מפני חלוקות אלה המאורות שנתפשטו לשלש הרוחות. ונמצאו ג' יודי"ן לוי"ו, וג' לה' ועל כן ראשית הברכה ביו"ד והם יוד"י הוי"ו, שמשם יוצאת הברכה, כמו שזכרתי. ובהתחברם עם יוד"י הה"א נעשו כ"ף לכל רוח. ולכן סוף הברכות - כ', כי הכ"ף השלישית הוא ב"אליך" - ד"ישא" ושם הוא סיום ברכה. ומשם והלאה שתפשטה עוד ברכה, והיה סופה מ' של "שלום", והם המ' שבקודש הקדשים:

הכינה: ב. יצחק

וחכמים אומרים כי לא רצוי בזה, כי אפילו בליל פסח שיש הלל גמור, מאחר שתיכף ביום א' דח"ה חוזרים לאחור, אין מזכירין יציאת מצרים בלילות ,לעשות שם זווג , ואמר לימות המשיח, שיתבטל כח הקליפה אבל לא עתה:

ברוך המקום, ברוך הוא  ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך הוא. כנגד ארבעה בנים דברה התורה:
היסוד אבא נקרא ברוך והנה יסוד אמא נקרא ברכה כי הוא מקומו של יסוד אבא ועי"כ נתברך ונקרא ברכה וזה ברוך המקום מקום גי' וד"י ו"י מילוי ע"ב מ"ן לף חוד י מילוי קס"א גי' ק"ם הרי מקום שהוא מ"ו ק"ם וכבר ידעת כי יסוד אבא יש בו הוי"ה בהכאה וגם הוא גי' יפ"י ופ"ו הפ"ה גי' מקום ושם זה בת"ת וזה שנתן תורה והתורה הוא יסוד אבא : הנה עתה לוקחת לאה ד' אלפין כפולין דלאה ורחל ונמצא שהם ח' הויות שהם ד"פ ב"ן וזהו סוד ד' בנים : גם בסוד ה' גבורות מתפשטים ברחל בסוד ג' הממותקים ג' חסדים וג' גבורות הרי ג' בנים וב' הויות שבנו"ה ברי בן רביעי .

מתוך: סדור האר"י הקדוש- סדר הגדה של פסח 

מאת :ב.יצחק

ר' יוסי פתח, פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. מה כתוב למעלה, עיני כל אליך ישברו. כל בני העולם מצפים ונושאים עיניהם אל הקב"ה, משום זה, כל אלו בעלי האמונה צריכים בכל יום ויום לבקש מזונם מהקב"ה , ולהתפלל תפלתם עליו.

מ"ט בגין ..שואל , מהו הטעם ,. ואומר, משום שכל מי שמתפלל תפלתו אל הקב"ה על מזונותיו, גורם שיתברך על ידיו כל יום אילן ההוא שמזון הכל בו. ואע"פ שנמצא עמו מזון, צריך לבקש עליו פני הקב"ה ולהתפלל תפלתו על מזון כל יום, כדי שימצאו על ידו ברכות למעלה בכל יום ויום, וזהו ברוך ה' יום יום .
{זהר בשלח , שפד, שפה}

מאת: ב.יצחק