אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

הודעה על ספר שירים חדש - שְׁמוּרַת אֵלוֹת

שלום לכולם,

שמחה לשתף אתכם בספר שירים חדש שכתבתי שיצא לאור השבוע בהוצאה עצמאית, "שְׁמוּרַת אֵלוֹת״.

הספר זמין לרכישה באמזון, וניתן למצוא אותו בקישור הבא:

https://www.amazon.co.uk/שמורת-אלות-אסתר-קליין/dp/B0FR35KZHH

חג שמח לכולם,

להשתמע!

א.קליין

וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵי-שָׁם זֶה בָּדוּק

וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ וּרְאֵה זֶה בָּדוּק
כִּי שְׁנַת הַחַיּוֹת הַתַּמָּה הִיא קִיּוּט
וּבְבוֹא עֲרָפֶל וְאֵדִים אֶל בַּקְבּוּק
תֵּעֹרְנָה פִּתְאוֹם מִשְּׁנָתָן בְּפִהוּק

וְהָיָה קַיִץ שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי

וְהָיָה קַיִץ שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי
שֶׁל מַמָּשׁ עַל אַשְׁדּוֹת הַנָּהָר
וְאוֹרוֹ נִתְעַלֵּם וְחֻמּוֹ נֶעֱרַם
וְנִבְצַר הוּא מִמֶּנּוּ כְּעַם

וְהָיָה קַיִץ שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי
מְקֻבָּץ בְּאוֹרוֹ כִּיסוֹד
וְאַנְשֵׁי הַתִּלְתָּן בִּשְׁעַת אַרְגָּמָן
מְהַלְּכִים בּוֹ רוֹאִים עוֹד וָעוֹד

At The Gate (1943) Ole Landlin

וּבְמֶרְחַק אֲנָפָה

וּבְמֶרְחַק אֲנָפָה -
הָאֲוִיר כֹּה צָלוּל שָׁקוּף וְיָפֶה וּמוּגָן
וַאֲנָשִׁים בְּשַׁבָּת בְּהִירָה שֶׁל תַּמּוּז
כָּךְ שׂוֹחִים בִּכְחֹל יָם לְאִטָּם

וּרְבִיעִית הַהִין יְרֵכָהּ שֶׁל הָאָרֶץ
וּרְבִיעִי מִנִּיסָן הוּא תַּמּוּז
וְי''ז הוּא טו''ב עַל הָאוֹר נֶאֱמַר
כִּי אֶחָד הוּא וְלָמָּה יָזוּז

וּרְבִיעִי הוּא הָעֵץ תְּאֵנָה כָּךְ נִקְרָא
מָלֵא תּוֹאֲנוֹת וְתֵרוּץ
מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים בְּחָכְמָה נִפְלָאָה
וְיָפֶה הוּא מִבַּיִת וָחוּץ

וּבְתוֹךְ הַתַּמּוּז יוֹשֵׁב אֵל לוֹ עַתִּיק
וּפָנָיו אֶל הַשְּׁאוֹל כָּךְ פּוֹנוֹת
וּמְבַכּוֹת הַתַּמּוּז מְבַכּוֹת אֶת הַקַּיִץ
וְקִצּוֹ שֶׁל הַטּוֹב לִהְיוֹת

וְעָפָר עֵינֵי הַתַּמּוּז מַכְחִילוֹת הֵן
כְּסַפִּיר כְּפוּךְ יַהֲלוֹם
וְחַיִּים אֲנָשִׁים לְחוֹף יָם הַתִּיכוֹן
בְּפַשְׁטוּת וְאֵין זֶה חֲלוֹם

וְאָדָם עָשׂוּי חֲבָלִים הוּא

וְאָדָם עָשׂוּי חֲבָלִים הוּא,
מִתְגּוֹלֵל הוּא מֵעֵמֶק אֵינְסוֹף,
וּבַאֲשֶׁר תִּשְׁרֹק בּוֹ הָרוּחַ –
בִּמְפָרְשֵׁי הַמִּבְטָח יַעֲטֹף.

וְאֵינְסוֹף, רַב-חוֹבֵל מְהֻלָּל הוּא –
קוֹשֵׁר וּמַתִּיר, וְקוֹשֵׁר
עֲנִיבוֹת חֲבָלִים,
נְדָרִים וְשָׁבוּעוֹת –
וְהַכֹּל – כִּי חַיִּים הֵם יוֹתֵר.

וּבַחֲלוֹמִי

וּבַחֲלוֹמִי,

הָיִיתִי הוֹלֶכֶת
בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת -
בֵּין קִירוֹת טֵרָה קוֹטָה
שֶׁל שְׁפְּרִיץ וּבְטוֹן

וַאֲנָשִׁים דִּבְּרוּ
בְּעִבְרִית לֹא מֻכֶּרֶת
וְקִשְׁטוּ פְּנֵי הַבַּיִת בְּתֹם

וּבְעֵמֶק חֵיפָה שִׁיֵּט לוֹ אָז טִיל
כָּךְ פָּשׁוּט בְּאֶמְצַע הַיּוֹם
וּמָטוֹס שֶׁל נוֹשֵׂאת מְטוֹסִים וּשְׁמָהּ נִימִיץ
פָּרַס לוֹ אָז - רֶשֶׁת צִידוֹן

וַאֲנִי רָצִיתִי לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה,
לֹא לַחֲשֹׂף שׁוּם זֶהוּת בַּמִּסְתּוֹר,
וְשָׁאַלְתִּי עוֹבֵר אֹרַח נוֹשֵׁם, "מָה הַזְּמַן?" וְהֵשִׁיב הוּא:
״ אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ",

וַאֲנָשִׁים אָז כָּבְדוּ וְכָבֵד הִלּוּכָם וּמַנְיֵרוֹת הִקִּיפוּ מְאוֹד
רַק נִזְהַרְתִּי מְאוֹד, אוֹתָם לֹא לְהַפְרִיעַ, וְהָיִיתִי שָׁקוּף עַד מְאוֹד

וּפָסַעְתִּי שׁוֹקֵט בִּרְחוֹבוֹת נַהֲרִיָּה אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ
וְהָלַכְתִּי שׁוֹקֵק וּבְמֶרֶץ נִכָּר וְלֹא נִרְאָה אוֹ נִשְׁמַע לִי הָאוֹת

וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר, וְאֵיךְ זֶה אֶפְשָׁר כָּךְ לִהְיוֹת,
נוֹדֵד וְתָמֵהַּ בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר כִּי עוֹד לֹא 'נוֹלַדְתִּי' לִחְיוֹת

וְרָצִיתִי מְאוֹד לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה, וְאֵינֶנִּי דּוֹבֵר אָז שׁוּם קוֹל,
לְבַקֵּשׁ אוֹ לִשְׁאֹל מִשָּׁכֵן קַו בְּלִי חוּט וְהִנְנִי עָנִי וְדַלְפוֹן,

עַד שֶׁפִּתְאוֹם מִן הַלַּיְלָה נִפְתַּח לוֹ אָז חֶרֶשׁ, מָסַךְ טֵרָה קוֹטָה בַּקִּיר,
וְחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְאִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ שֶׁנֶּעֱלַמְתִּי וּבָאתִי כְּשִׁיר