נִמְשְׁכוּ הַזְּמַנִּים וְנִתְלוּ לְעוֹלָם
וַאֲנַחְנוּ לְהֶרֶף יוֹשְׁבִים פֹּה אִתָּם
הַיָּמִים מַגִּיעִים כָּךְ אֶל תּוֹךְ הַחוּגָה
וַאֲנַחְנוּ בְּיַחַד מוֹסְכִים חֲגִיגָה
הַשָּׁנִים נוֹדְדוֹת מִשְׁתַּנֶּה הַהִלּוּךְ
וַאֲנַחְנוּ בְּנַחַת שׁוֹלְחִים עוֹד חִיּוּךְ
מָה שֶׁטּוֹב כָּאן נִשְׁאַר מַעֲמִיק וּמַזְהִיר
הָאָבָק נֶאֱבָק וּמַמְשִׁיךְ לְהַזְכִּיר
הַשָּׁלוֹם הוּא אִטִּי וְחוֹלֵף כָּךְ פִּתְאוֹם
וְהַשְּׁאָר הוּא בְּעֶצֶם עוֹדֶנּוּ חֲלוֹם
ארכיון פוסטים מאת: א.קליין
וְאָחֲזָה הַשֶּׁמֶשׁ דְּלָתוֹת
וְאָחֲזָה הַשֶּׁמֶשׁ דְּלָתוֹת
וְאָחֲזָה הַשֶּׁמֶשׁ יָמִים
וְאוֹרָה נָטָה מַעֲרָבָה
וְצִלָּהּ לַיָּמִין
חָבֵר הָיָה לַנַּחַל
חָבֵר הָיָה לַנַּחַל
אִישׁ אֶחָד זָקֵן
יָשַׁב כָּתַב בְּנַחַת
צִיֵּר צִפּוֹר
גַּם כֵּן
חָלְפוּ יָמִים
פָּרַע הָרוּחַ
חֲלוֹם אֶחָד
שֶׁהָיָה לָשׂוּחַ
עַל אִישׁ אֶחָד
מַמָּשׁ זָקֵן
שֶׁצִּיֵּר צִפּוֹר אַחַת
גַּם קֵן
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁמַע וְיָרֵחַ יָצֵל
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁמַע וְיָרֵחַ יָצֵל
וְאָחִי לֹבֶן כְּפִיר מִצָּרָה תִּנָּצֵל
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לִקְרֹא אוֹ לִכְתֹּב
רַק פָּשׁוּט לְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ אֶת הַטּוֹב
עוֹד תָּשׁוּב לְעֵת עֶרֶב תְּהוֹם מִן הַקְּרָב
וְתִרְאֶה כִּי עוֹדֶנִּי לְפָנֶיךָ נִצָּב
מִבַּעַד לְכָל הַדְּלָתוֹת
מִבַּעַד לְכָל הַדְּלָתוֹת,
וּמִבַּעַד לְכָל הַחַלּוֹנוֹת
יְרוּשָׁלַיִם אָנֹכִי,
רוֹאֶה שָׁלֵם
וְלֹא בֵּן וָאָב,
רוֹאֶה שָׁלֵם
וְלֹא כּוֹתֵב וּמִכְתָּב
רוֹאֶה שָׁלֵם
וְלֹא קַיִץ וָחֹרֶף,
רוֹאֶה שָׁלֵם
וְלֹא פָּנִים וְעֹרֵף
שָׁקוּף וְנִרְאָה,
בְּעִקָּר מִצּוֹפִים
לֹא בֵּן וְלֹא אָב,
בְּוַדַּאי לֹא גּוּפִים
וְכִי יָגִיל הַקַּיִץ בַּחוֹף
וְכִי יָגִיל הַקַּיִץ בַּחוֹף
בְּסַרְטָנִים מְרַצְּדִים
וּצְדָפִים לֶאֱסֹף
וְכִי יָגִיל הַקַּיִץ בְּקִצּוֹ וּבְקוֹצוֹ?
וְכִי יָגִיל אָדָם בַּהֲקִיצוֹ
בְּתֹם גִּילוֹ בְּגִלְגּוּלוֹ
וְכִי יָגִיל אָדָם בְּחֻפָּתוֹ
כִּי פָּגַשׁ אִשְׁתּוֹ בֵּיתוֹ
מְשׂוֹשׂ חַיָּיו וְדַעְתּוֹ