אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

וַיַּעַשׂ, אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְאֵת, כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת--בְּמַרְאֹת, הַצֹּבְאֹת, אֲשֶׁר צָבְאוּ, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד

בס"ד

439px-Romano-Celtic_mirror_(Desborough)

"וַיַּעַשׂ, אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְאֵת, כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת--בְּמַרְאֹת, הַצֹּבְאֹת, אֲשֶׁר צָבְאוּ, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". מה מראות הצובאות, מסביר רש"י : בנות ישראל היו בידן מראות, שרואות בהן כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן, והיה מואס משה בהן, מפני שעשויים ליצר הרע, אז הוא לא רצה אותם, אמר לו הקב"ה קבל, כי אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים.

לכן זה נקרא המראות הצובאות, ומספר לנו כאן רש"י את הסיפור, כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם ונוטלות המראות, וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים, לומר אני נאה ממך, כל אחת כאילו היתה אומרת אני יותר יפה ממך וממך וממך, ומתוך כך מביאות לבעליהן לידי תאוה, ומתעברות ויולדות שם, אז זה נקרא המראות הצובאות, הקב"ה מחשיב את זה למעשה חסד, למעשה חיובי, מדוע? מפני שהמצב היה איום ונורא והבעלים היו ממוטטים ובכל זאת, חשבו אותן נשים להמשיך את עם ישראל ולהעמיד תולדות למרות המצב הקשה.

בשביל לעשות כזה דבר אפילו בפשט בגשמיות צריך אמונה גדולה בה' יתברך ודבקות בה' יתברך, איך לתת קצת ביטוי לדברים האלו מבחינה פנימית? מבחינה פנימית אז צריך ללמוד את הכל באדם אחד, אישה זה מרמז על בחינת הנקבה שבאדם, על הרצון לקבל, וכל אחת אומרת כלפי השנייה, אני יותר נאה ממך, מה הפשט? שיש באדם הרבה רצונות דקבלה, אז כמו הרבה נשים, וכל אחת אומרת, אני יותר נאה, זאת אומרת אני יכולה לעשות יותר לשם שמים מאשר את עושה, זאת אומרת אני יכולה להרכיב מסך ואור חוזר יותר ממה שאת יכולה לעשות.

וענין מסך פירושו של דבר שאדם מעכב את עצמו מלקבל, ועניין של אור חוזר הפשט, שאדם מרכיב על הרצון לקבל, רצון להשפיע, ואז מעוררת את התאווה אצל הבעל, מי זה הבעל? זה הקב"ה, זאת אומרת בזמן שהאדם מתאמץ לשלוט על הרצון לקבל שלו ולהרכיב מסך ואור חוזר על הרצון לקבל, שאז זה נקרא שהאישה היא נהיית אשת חיל, אישה נאה, אז כביכול הקב"ה מקבל תאווה, מאיר לאדם, מזדקק אליו ומתחבר אליו. כך אפשר להסביר את הדברים מבחינה פנימית.

מתוך שיעור פרשת ויקהל תשע"א הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א (חלקו השלישי של השיעור) 

ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

ברוך השומר הבטחתו לישראל ברוך הוא, תמונה OliBac

ברוך השומר הבטחתו לישראל ברוך הוא, תמונה OliBac

ברוך שומר הבטחתו לישראל, ברוך הוא שהקב"ה חישב את הקץ לעשות כמה שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שנאמר: 'ויאמר לאברם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה", הצאצאים שלך, המצבים שהתפתחו אחר כך הם ירדו למצרים, ירדו לתוך קליפת הרצון לקבל, בארץ לא להם, ברצון לא להם, לא רצון ישראלי, ועבדום ועינו אותם, מתוך זה שירצו לצאת מתוך שליטת הרצון לקבל, ולא יוכלו אז זה יהיה עינוי גדול.

אדם רוצה לצאת, אנשים עובדי השם רוצים באמת להגיע למצב של לחיות אך ורק בשביל הזולת ובשביל הבורא, מתוך אהבת השם ואהבת אדם, וזה לא הולך, הגוף כל-כך חזק, והקליפת מצרים כל-כך חזקה שזה שלא הולך.

"וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי", העינוי הוא עינוי של ארבע מאות שנה, ארבע מאות זה מספר שלם, י-ה-ו-ה, כפול מאה, זה מראה על גמר העבודה, גמר הכלי, גמר העינוי, "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי", הקב"ה דן את הגוי, את הרצון לקבל בעשר מכות, בכדי שיכנע תחת רשות הקדושה, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", זאת אומרת, ע"י שקונים כלים וצורך וחסרונות, ותפילה להדבק בה', אז באמת אחר-כך יכולים לצאת ברכוש גדול.

אי-אפשר שאדם יזכה לגאולת מצרים, לשמחה, וסיפוק ותענוג ברצון להשפיע, אם הוא לא היה קודם בגלות מצרים, זה בלתי-אפשרי.

אנו נסיים בזאת ונאחל לכל בית-ישראל הצלחה וברכה.

שיעור שמע (חלק ג') ההגדה של פסח בדרכו של בעל הסולם מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א 

...

תמונה © 2002 Bet Alpha Editions, Berkely Cal   www.davidmoss.com

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

469466628_5eaf73cf39_z

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, אב ובן זו סיבה ומסובב, זאת אומרת מצב ראשון, כל אדם הוא עובד עבודה זרה, הוא מכיר רק את עצמו, לא מעניין אותו מהבורא, לא מעניין אותו אף אחד, רק מעצמו, וגם אם אדם מקיים מצוות ומדקדק בקלה כבחמורה זה הכל רק בשביל עצמו. הוא בכלל לא מרגיש את השני, אדם לא אכפת לו מהשני כמו חיה ובהמה שאין לה את האפשרות בכלל לאהוב את השני, אכפתיות מהשני.

בהתחלה כולם בגדר של עובדי עבודה זרה, ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו, ז"א הקב"ה מאיר לאדם ונותן לאדם להרגיש מה הם החיים האמיתיים, מה האמת בעולם הזה. בדרך כלל למי זה מדבר, זה מדבר אל אנשים שעברו הרבה, וחוו הרבה ייסורים ולא מצאו את עצמם, ואת התוחלת את המטרה בעולם הזה.

לאנשים האלה יש כלים יש חסרונות יש יכולת להבין את האמת של החיים, שהיא החיים בעל מנת להשפיע נחת רוח לאלקים ואדם, יכול להיות שגם אדם צעיר ירגיש שזאת האמת וירצה ללכת עם האמת הזאת בלי שום סייגים.

אז זה סימן ששורש נשמתו באה מן האמת הזאת זה סימן שבקדנציה קודמת נשמתו עברה גלגולים וייסורים רבים שהכשירו אותו, ולכן ייתכן אפילו אצל אנשים צעירים לראות את המוכנות והצמאון לדרך האמת.

דרך אגב אפשר להסביר גם את המושג מצה בצורה של קודש זאת אומרת, מצה היא לחם עוני, מה זה לחם עוני, בזמן שהאדם הוא בבחינת עניה ודלה "דלית לה מגרמי ולא מידי אלא מה דיהיב לה בעלה", זאת אומרת בזמן שהאדם עובד על עצמו להיות שמח בחלקו, לא לחיות בשביל למלא את הרצון לקבל, אלא שמח בחלקו, ההיפך, ואם העליון נותן אז הוא לוקח כמו אישה "דלית לה מגרמי ולא מידי", אין לה מעצמה כלום אלא מה שבעלה נותן לה. כך היא האישה האורגינלית, אשת חיל, שהיא השכינה הקדושה.

בזמן שהאדם הולך בדרך הזאת של מצה אז מתעורר הגוף שלו כנגדו ועושה לו הרגשה של מרור, ואך שייך והגדת לבנך, זה עוד פירוש. ונחזור לעניינו, מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, מה זה עבודה זרה, שאני עושה רק מה, בשבילי, ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו, הסברנו את זה שנאמר ויאמר יהושע אל כל העם, כה אמר ה' אלוקי ישראל, האלקים של בחינת ישראל, ישר-אל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר; וַיַּעַבְדוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

נהר זה אור כמו המושג נהרו פניו, אור תענוג, אבותיכם, זאת אומרת הסיבות הראשונות המצבים הראשונים של כל אדם, אבותיכם זה גם הרצונות שלכם, כפי הביטוי לא אבה, לא רצה, זאת אומרת כל הרצונות של האדם הם משולים לנהר, לאור, לתענוג, זה מה שאנחנו רוצים, כל אדם רוצה מה שיותר אור, אבל אבותיכם ישבו בעבר הנהר, בצד השני, כלומר לא בצד של הקדושה, אלא בצד של הסטרא אחרא, ויעבדו אלהים אחרים, תרח, אבי אברהם ואבי נחור.

למה נקרא שמו תרח, מלשון טרחה, ויש גם פרוש כזה, בזמן שהאדם עובד רק בשביל הרצון לקבל שבו, אז החיים שלו מלאים טרחה ויגיעה וכעס ורוגז, מדוע, מפני שיש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות, אף פעם לא נגמר, אף פעם האדם לא מגיע לסיפוקו, והוא הולך מדחי אל דחי.

מדוע, כל פעם הגוף מנסה לצייר לו איזה שגעון חדש, שאולי מזה הוא יקבל תענוג. אז במצב הזה ישבו אבותינו, הרצונות שלנו, ועבדו אלהים אחרים. מה זה אלהים אחרים, בעל כוחות זה נקרא אלהים, אבל אחרים, אדם חושב שהוא האלקים לא ה' האלקים.

וָאֶקַּח אֶת-אֲבִיכֶם אֶת-אַבְרָהָם, מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וָאוֹלֵךְ אֹתוֹ, בְּכָל-אֶרֶץ כְּנָעַן; וארב (וָאַרְבֶּה), אֶת-זַרְעוֹ, וָאֶתֶּן-לוֹ, אֶת-יִצְחָק. זאת אומרת מהמצב של אלהים אחרים של תרח, יצא אברהם של כולו רצון להשפיע וחסד, בחינה של חסדים מכוסים, בחינת שמח בחלקו, איך זה? אז זה הסברתי מקודם.

רואים את זה הרבה אחרי שאנשים שעברו הרבה מאד גלגולים וחיפושים וניסו כבר כל מיני התענוגים שבעולם, כל מיני דרכים וכתות, ולא הגיעו לשום דבר, הם יש להם, את הכלים את המוכנות, להרגיש מהי דרך האמת, לכן אברהם נולד דווקא מתרח.

ואח"כ נולד ממנו יצחק, אברהם זה קו ימין, בחינת כלים דהשפעה, אח"כ ואתן לו את יצחק זה כלים דקבלה דקדושה, ששם נתגלה אור האלוקות ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו, זה לעומת זה עשה אלקים, ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו, החלק של עשו זה שערות מרמזות על כלי הקבלה הגדולים ס' וש' מתחלפות, זה מראה על הרצון לקבל שהוא סוער כל הזמן, כמו הר געש מחפש לקבל.

ויעקב ובניו ירדו מצרים, למה הוריד הקב"ה את יעקב ובניו למצרים, שהיא קליפת החכמה, כפי שאומר האר"י הקדוש, ששם נפלו ניצוצי החכמה של האדם הראשון, חכמת האלוקות, אז אומר לנו בעל ההגדה את הסיבה.

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל חג שמח ופסח כשר

הנה קישור לדיסק mp3 בנושא חג הפסח לפי הקבלה ופנימיות התורה, השקפה מחשבת ישראל וחסידות מפי הרבי גוטליב שליט"א, תלמיד הרב ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל.

תמונה נהר פרת Some rights reserved by Hovic

והגדת לבנך לפי הקבלה

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

הגדה של פסח, כתב יד, גרמניה המאה ה-13

הגדה של פסח, כתב יד, גרמניה המאה ה-13

בהגדה של פסח כתוב "והגדת לבנך, יכול מראש חודש" אולי להגיד לבן את הענין של יציאת מצרים בראש חודש, תלמוד לומר ביום ההוא, לא בראש חודש, אי ביום ההוא יכול מבעוד יום, תלמוד לומר בעבור זה, בעבור זה לא אמרתי, אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך, אז דווקא אז צריך להגיד לבן את הענין של יציאת מצרים.

כשלומדים את הדברים בגוף אחד, והגדת לבנך, בנך זה ההבנות של האדם, האדם צריך להגיד לעצמו, בפרשת יתרו כתוב כה תאמר לבית יעקב, ותגיד לבני ישראל, אומר רש"י בית יעקב אלו הנשים, אומרים להם אמירה שהיא רכה, בני ישראל אלו הזכרים תגיד להם דברים קשים כגידים.

הסביר אדמו"ר זצ"ל (רבי ברוך שלום הלוי אשלג, הברכת שלום) אישה זה אדם שעובד בשביל הרצון לקבל, בשביל עצמו, אז צריכים לתת לו את כל התורה והמצוות בצורה רכה, בצורה שמתאימה לטבע האנושי, הכל בשביל לקבל הכל בשביל להנות, הכל משתלם.

זכר שיש בכל אדם זה בחינת רצון להשפיע, אדם שיש בו נטייה לרצון להשפיע שמבין שזה האמת, צריך להגיד לו דברים קשים כגידים, דברים שנגד הטבע, אז לכן דווקא שבשעה שמצה ומרור מונחים לפניך. בזמן שהאדם רוצה ללכת נגד הטבע של הרצון לקבל, אז הגוף שלו מתחיל לריב עם הבורא, זה נקרא מצה, מלשון אנשים ניצים, מצה ומריבה, אז הגוף שלו מתחיל לריב, הגוף לא מוכן לעבוד בכדי שיהיה טוב לזולת, בכדי שיהיה טוב לשני, הגוף רוצה בעצמו להנות ולסחוב הכל לתועלת עצמו.

מרור זה הרגשה של מרירות, שאדם מרגיש בזמן שהוא מנסה לחיות חיים שהם מבוססים על ענין אהבת הזולת ואהבת הבורא, ושזה כל החיות והאנגריה בחיים הגוף מתנגד לזה ויוצר הרגשה של מרירות גדולה בדבר הזה.

לכן יוצא כשהגדת לבנך, זה שבשעה שמצה ומרור מונחים לפניך, כי זה הולך ביחד עם זה, בזמן שאדם הולך נגד הטבע של הרצון לקבל, אז הוא חווה את המצב המרור ואז שייך העניין של והגדת לבנך. דווקא בזמן שאתה מנסה לומר להבנות שלך דברים כאלו קשים כגידים, אז מתגלה ענין של מצה ומרור.

פסח שמח וכשר לכל בית ישראל

מתוך שיעור ההגדה לפסח תשע"ב הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א 

תמונה ויקימדיה

עיונים בזהר וכתבי האר"י, ואם אין מחני נא מספרך, מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

"וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".

"וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".

חטא העגל ובקשת הסליחה של משה רבינו

לאחר חטא העגל מבקש משה רבינו, ועתה אם תשא חטאתם, מבקש שהקב"ה ימחול על החטא, ואם אין? ואם אין אתה מוכן לסלוח על חטאתם, מחני נא מספרך אשר כתבת, אומר רש"י מכל התורה כולה, שלא יאמרו עלי שלא הייתי כדאי לבקש עליהם רחמים, אז תמחוק אותי מכל התורה.

זאת אומרת שאם הקב"ה לא מוכן לסלוח לחטאת בני ישראל, אז מחני נא מה הפרוש? צריך ללמוד את הדברים בגוף אחד, משה רבינו מרגיש את כלל ישראל, מרגיש את החטא, והוא רוצה שהקב"ה יאיר את אור האלוקות וע"י כך ימחה החטא, ימחק, יסולח, כי עניין סליחה ברוחניות זה לא סתם דבר פורמלי סלחתי וגמרנו, אלא בזמן שמאיר אור האלוקות, וממלא את החסרון של אותה הפגם שנוצר כתוצאה מן החטא זה נקרא סליחה. מבחינה רוחנית זה נקרא סליחה.

אבל אם הקב"ה לא סולח, משה רבינו מבקש שהקב"ה ימחוק את שמו מכל ספר התורה, מה הנקודה? כי משה רבנו הרי הגיע לרום המעלות, ומצד רום המעלות אז צריך הכל להסלח, אז ממילא אם הקב"ה לא סולח, ז"א שהוא לא מפעיל את המדרגה הגבוהה הזאת של משה רבינו, אז ממילא אומר משה רבינו אז אם כן צריך למחוק את השם שלי, הכוונה את המדרגה הזאת, כי מצד המדרגה של משה רבינו שזכה לרום המעלות, חטא העגל היה צריך להסלח.

קבלת האר"י הקדוש בענין חטא העגל 

האר"י הקדוש אומר דברים מעניינים, "דע כי נח היה משה", כאילו נשמת נח התגלגלה במשה רבינו. וידוע שנח לא רצה להתפלל על בני דורו, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "כי מי נח זאת לי", למה המבול נקרא מי נח, הוא גרם שיבוא המבול, ולכן נקראו על שמו, מי נח.

מה העניין שנח לא רצה להתפלל, כנראה שהוא הרגיש שהוא לא יכול להתמודד עם הרע הזה ולתקן אותו. אמנם אע"פ שלא התפלל עליהם, עם כל זה בזכותו נתלה להם ק"כ שנה, מאה עשרים שנה עד שהקב"ה הביא את המבול, אולי יחזרו בתשובה כמנין שנותיו של משה רבינו ע"ה, שחי מאה עשרים שנה. זה שאומר הפסוק בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה.

בשגם זה משה ועל כן משה תקן את אשר עוות נח, כך אומר האר"י הקדוש, וחזר להתפלל עליהם באומרו, ואם אין מחני נא, ולמה נקט לשון מחני? מלשון וימח את כל היקום שנזכר במבול, וכל ימיו היו בתפילה על הדור לתקן את אשר עוות בתחילה.

כך אומר האר"י הקדוש דברים מעניינים, עוד אומר האר"י הקדוש, משה רבינו אמר "אם תשא חטאתם ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת וכו' ואל אראה ברעתי", כי הערב רב היו קליפה שלו, זאת אומרת למה קראו להם ערב רב בשם הזה? כי זה היה הרע של הרב, מי היה הרבי של כל ישראל, משה רבינו. לכן נקראו ערב רב. ז"א אם הקב"ה לא מוכן לתקן ולסלוח לעם ישראל שחטאו את חטא העגל, ומי זה חטא את חטא העגל, זה הערב רב בחינות של רצון לקבל של מצרים, שהן דבוקות בעם ישראל, הם אלו שחטאו בחטא העגל.

פרוש הזה"ק על עגל הזהב

בפסוק הבא כתוב, "ויאמר ה' אל משה, מי אשר חטא לי אמחנו מספרי", הזה"ק אומר פרשת בראשית אות רפ"ז, הערב רב הם רצונות קבלה שאי אפשר לתקן אותם, "מחמת ערב רב נגלו ישראל בגלות ונגרשו מאדמתם, זה שאומר ויגרש את האדם, אדם רומז וודאי על ישראל, ומשה נגרש ממקומו מחמת הערב רב כי לא נשמר מהם כמו שהזהירו הקב"ה, אלא שרצה לקרבם לקדושה, רצה לתקן אותם, אבל זה לא הלך, משום זה לא זכה להכנס לארץ ישראל, ונקבר בחוץ לארץ, כי בשבילם עבר מאמר הקב"ה וחטא בסלע שהיכה אותו והערב רב גרמו לו כל זה".

ועם כל זה מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, והקב"ה אמר לו (למשה) "ואעשה אותך לגוי עצום" כן, ועל הערב רב אמר הקב"ה, ''מי אשר חטא לי אמחנו מספרי'', שהם מזרע עמלק שנאמר בו, תמחה את זרע עמלק. והערב רב גם כן גרמו שיחטאו ישראל בעגל ונשברו ב' לוחות העדות הראשונות. זאת אומרת אלו הם רצונות דקבלה שהיו מעורבים בישראל, ואי אפשר לתקן אותם.

מי חטא לפי קבלת האר"י?

"מי אשר חטא לי", האר"י הקדוש אומר גם כן דבר מעניין הרי בשם אלקים יש א,ל,ה,י, ם, מי אלו שתי אותיות אחרונות של שם אלקים, שזה מרמז על מדרגות זעיר אנפין ומלכות, ששמה רצונות דקבלה יותר גדולים, כתוב "מי הויה אשר אשמע בקולו", אז מי גורם את החטא, האותיות מי שהם רצונות הקבלה היותר גדולים.

מי אשר חטא לי, הערב רב החוטאים מפני שהם נאחזים בכלים של זעיר אנפין ומלכות, שהם כלי הקבלה הגדולים, שנקראים בחינה ג' ובחינה ד' דעוביות, מה שנקרא לבוש והיכל וכו' הרבה שמות, עונה לו (למשה) אותו אמחה. משה רבינו רצה שיתוקנו ורצה להמשיך מנשמתו הגדולה שיתוקנו, אבל זה לא הלך, ולכן אמר "מחני נא מספרך אשר כתבת", והקב"ה אמר לו (למשה) לא, אני אמחה את מי שחטא לי, אותו אני אמחה.

זאת אומרת לפי זה יוצא שבספר התורה לא יהיה כתוב מבחינת רצונות דקבלה האלו שאין התחתונים יכולים לתקנם. "ועתה לך נחה את העם אל אשר דברת הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי פקדתי עליהם את חטאתם. ויגף ה' את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרון", הביא מגפה.

מהי מגפה מבחינה רוחנית?

מבחינה רוחנית מגפה מלשון גוף, זאת אומרת אין קללה יותר גדולה מאשר תגבורת הגוף, באותה מידה שחטאו כך נענשו גם כן. אתה רוצה להגדיל את רצונות דקבלה, ממילא הקב"ה יתן לך את זה, ככל שהרצון לקבל מתגדל הקשר עם הקב"ה מתנתק, זה העונש היותר גדול.

הזהר הקדוש פרשת בשלח אות ל"א אומר "אלא משום ערב רב ההוא שנדבקו בהם ונתערבו עמהם קורא אותם עם סתם ולא עמי, לך נחה את העם, כמו שאתה אומר ויגף ה' את העם, ויקהל העם על אהרון, וכן כולם בעת שישראל היו במצב גרוע קורא אותם עם סתם ולא עמי".

מדוע לא מסכים הקב"ה לסלוח?

נמצא כך משה רבינו רצה להמשיך תיקון אלוקי לכל הבחינות הללו של הערב רב, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, אז אנחנו הסברנו זאת אומרת, כיוון שמשה הגיע לרום המעלות, מצד רום המעלות היו כן צריכים להתקן, כמובן בסיוע אלוקי אבל היו צריכים להתקן, אולי זה מרומז במילים "ואם אין" הרי ידוע ש"אין" רומז למדרגת הכתר והכתר זה המדרגה הכי גבוהה, אור היחידה, אור היחידה זה אמור לתקן את כל הפשעים, ואם אין, ואם מדרגת הכתר היא בספק, בבחינת אִם, בספק, אז מחני נא מספרך, זאת אומרת שכאילו מדרגת משה לא פועלת, הבחינת הכתר של משה לא פועל.

על זה אמר הקב"ה לא, מי אשר חטא לי אמחנו מספרי, אתה לך נחה את העם, הקב"ה לא מסכים שתהיה פה סליחה ותיקון לבחינות הללו של הערב רב, כפי הנראה עדיין לא הגיע הזמן, עדיין אין מוכנות באדם לענין הזה, ולכן זה לא שייך.

בכל אדם ואדם יש בחינות של הערב רב לפי דרגה שלו, יש בחינות שאדם יכול לתקן, יש בחינות שאדם לא יכול לתקן, כמובן שצריך להתפלל לה' שיעזור לתקן את הכל, אבל לא תמיד הקב"ה מאפשר, יש לקב"ה חשבונות שלו לפעמים פשוט עדיין לא הגיע הזמן, הזמן הפרוש הוא שאין מוכנות לתיקון מלא זה הפשט. אדם צריך כמובן לנסות כמו משה רבינו שבקש.

אנו נסיים בזאת ונאחל לכל בית ישראל הצלחה וברכה.

סוד ההליכה הרוחנית מטבריה לציפורי

בס"ד

זהר פרשת כי תשא, סוד ההליכה הרוחנית מטבריה לציפורי

ר' אבא ור' אחא ור' יוסי היו הולכים מטבריה לציפורי, בזהר הכל עניינים רוחניים, הזוהר מלא בשמות של מקומות והפרוש הוא שהם הלכו ממדרגה רוחנית אחת למדרגה הרוחנית השנייה. רק מה הגשמיות, המציאות הגשמית שבה אנו חיים נמשכת מן המציאות הרוחנית.

הקב"ה סידר סידור מדהים, של עולמות רוחניים, עולמות הנפש של האדם, ששם יש הרבה מאוד מדרגות רוחניות שהאדם צריך ללכת בהם ולהשיג אותן, לתקן את עצמו ולהתקשר עם הבורא. והעולם הזה הגשמי הוא ענף מכל השורשים הרוחניים, שבעולמות הרוחניים, לכן המקום הזה שנקרא טבריה, המקום הזה שנקרא ציפורי, הם מקומות גשמיים אך הם נמשכים משורשים רוחניים.

זה לא במקרה שנמצאים המקומות הללו במקומות שהם נמצאים, ולא במקרה הם בכלל נמצאים. אלא כל העולם כולו נמשך מעולם רוחני, כל הגלובוס, כל היבשות כל המדינות, המציאויות הכלליות והפרטיות, הכל נמשך משורשים רוחניים, וארץ ישראל וודאי עם כל החלקים שלה, הגליל, המרכז הנגב הכל נמשך משורשים רוחניים, ואילו האנשים שמזככים עצמם מזוהמת האהבה העצמית, ומצליחים להגיע להשגות אלוקיות, וללכת במדרגות הרוחניות הם רואים בדיוק, ממש מדע מדוייק, איך שכל המציאות הגשמית נמשכת ממציאות רוחנית.

כאן כתוב ששלושה תנאים ר' אבא ר' אחא ור' יוסי היו הולכים מטבריה לציפורי, ממדרגה אחת למדרגה שנייה. המדרגה הרוחנית האחת נקראת טבריה, והשניה ציפורי, מהן המדרגות הללו, רבינו בעל הסולם היה אומר טבריה מלשון טבּור הארץ, למה נקרא שמה טבריה? שטובה ראיתה, כך אומרים חז"ל. כלומר זה מרמז על עניין של ראיה רוחנית. כמו שכתוב "ויחזו את האלוקים" ענין של ראית פני הבורא. ציפורי מלשון ציפור וציפור זה מלשון צפרא, בוקר, כמובן שיש פה עניינים עמוקים מאוד, אבל אני רק רוצה לסבר את האוזן, בכדי שנדע שהצדיקים הולכים מטבריה לציפורי הכוונה ממדרגה של ראית פני ה' למדרגה יותר עליונה שנקראת ציפורי שהוא בחינת בוקר כמו שכתוב והבוקר אור, מדרגה יותר עליונה.

סוד ההליכה הרוחנית מטבריה לציפורי

סוד ההליכה הרוחנית מטבריה לציפורי

שיעור שמע לזהר פרשת כי תשא