בס"ד

היום בבוקר ברחבת תיבות הדואר, מצאתי גלי גלים של גיליונות המנסים להפנות את תשומת לב הקורא לעובדה שמשיח כבר כאן. האמת שמחתי, לקחתי גליון ליד והחילותי לעיין בו. במשך העיון נזכרתי כי לאחד החברים בפייס-בוק נולד אמש בן בכור, ומשתי השמחות יחד, שמחת הגאולה ושמחת הבן הנולד, נולדה שמחה שלישית ברשימה הבאה.

יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה-בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל-יִשְׂרָאֵל.

יברכך ה' מציון

יְבָרֶכְךָ, מילת יברכך עולה גמטריה בר"ן, שנאמר "בְּרָן-יַחַד, כּוֹכְבֵי בֹקֶר; וַיָּרִיעוּ, כָּל-בְּנֵי אֱלֹהִים" (איוב לח ז)

יְהוָה, הוא שם המשפיע עליו נאמר במשלי ל ד "מַה-שְּׁמוֹ וּמַה-שֶּׁם-בְּנוֹ, כִּי תֵדָע".
שמו הוא מ"ה שם הויה במילוי אלפין עולה גימטריה מ"ה (יוד =  20 הא = 6 ואו  = 13 הא = 6) = 45
מ"ה הוא שם בנו, בנו הוא אד"ם העולה גימטריה מ"ה. נמצא מ"ה הוא שמו, ומ"ה הוא שם בנו, ואת הפסוק קוראים ולא שואלים במילת מה.

מִצִּיּוֹן (כאשר אתה יוצא מקדושה)

וּרְאֵה  (כי החכמה מכונה ראיה) בְּטוּב  (בייחוד)  יְרוּשָׁלִָם (לראות את השלם)
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כל הגלגולים שעברת עד היום נועדו להביאך לימות משיח, ליכולת לשוחח (ברכות פרק א' משנה ה' וגם הגדה של פסח בסוד פה סח)
וּרְאֵה-בָנִים לְבָנֶיךָ, ראה והחכם הבנה מתוך הבנה (בנים לבניך) וכאשר תבין כי הבנה באה מתוך הבנה עד ללובן העליון הנקרא לבנון (בית מקדש בחינת משפיע) אז תבין כי
שָׁלוֹם עַל-יִשְׂרָאֵל, השלום הוא כלי המחזיק ברכה (בחינת משפיע) לשם הנקרא ישראל.

תמונה : ויקיטקסט, שם-היוצר, GFDL, רשיון CC

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

עיר קטנה ואנשים בה מעט הוא ספר שכתב וצייר נחום גוטמן, סיפורים על אחוזת בית היא תל אביב. מקורו של הכותר (שם הספר) הוא במגלת קהלת הנקראת בחג הסוכות.

וכך כותב קהלת (ט, יד טו) "עִיר קְטַנָּה, וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט; וּבָא-אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְסָבַב אֹתָהּ, וּבָנָה עָלֶיהָ, מְצוֹדִים גְּדֹלִים. וּמָצָא בָהּ, אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט-הוּא אֶת-הָעִיר, בְּחָכְמָתוֹ";

ומסביר מדרש קהלת רבה פרשה ט' פרק ט"ו סימן ח' את הפסוקים באופן הבא:

עִיר קְטַנָּה : זה הגוף.
וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט, אלו אבריו.
וּבָא-אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, זהו יצר הרע.
ולמה הוא קורא ליצר הרע גדול?
שהוא גדול מיצר טוב, שלוש עשרה שנה.
וְסָבַב אֹתָהּ, וּבָנָה עָלֶיהָ, מְצוֹדִים גְּדֹלִים כמנון ועקמון
וּמָצָא בָהּ, אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, זה יצר טוב.
למה קורא אותו מסכן?
שאינו מצוי בכל הבריות, ואין רובן של בריות נשמעין לו.
וּמִלַּט-הוּא אֶת-הָעִיר, בְּחָכְמָתוֹ, שכל השומע ליצר הטוב נמלט.

~~~

בסרטון הבא שמציג ארכיב הסרטים היהודי של סטיבן שפילברג נוכל לראות את תל אביב בשנות השלושים של המאה העשרים בצבע. בהתחשב באופציה האירופאית בשנות השלושים נראית תל אביב כגן-עדן עלי אדמות.

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=niwsdBDldo0]

"כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן, לֹא תֶחְסָר".

כד הקמח

אני קורא בספר מלכים
בפרק השבעה עשר
אני קורא על איש האלוהים 
אשר אמר

כד הקמח לא תיכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה.

וכאשר יבשו הנחלים
והמטר בושש לבוא
האיש ההוא חצב את המילים
מלבבו

כד הקמח לא תיכלה...

אולי האיש ההוא ידע מחסור
אולי טעם משורש מר
אולי בהתעטף עליו נפשו 
הוא שב ושר

כד הקמח לא תיכלה...

ובימים האלה הקשים
ימי אל טל ואל מטר
תמיד אני חוזר לאיש ההוא
ואז נזכר

כד הקמח לא תיכלה...

התבוננות בשיר מעלה ביטויים כגון ; איש האלהים הנאמר הן על משה והן על אליהו, הפועל בושש נאמר בתום 'המתנה ארוכה' שהובילה למעשה עגל הזהב ככתוב, "וירא העם, כי-בושש משה לרדת מן-ההר; וייקהל העם על-אהרון, ויאמרו אליו קום עשה-לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו--כי-זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצריים, לא ידענו מה-היה לו".

הפועל חצב מופיע בספר יצירה פרק א משנה ט שתים רוח מרוח, חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות, וחקק וחצב בהן ארבע רוחות מזרח ומערב צפון ודרום, ורוח בכל אחת מהן:

שורש מר מכוון לטעם מר שכן העבודה של השפעה היא מרירה לאדם (אין בה טעם).

בהתעטף עליו נפשו נאמר ביונה ב ח "בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי, אֶת-יְהוָה זָכָרְתִּי; וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי, אֶל-הֵיכַל קָדְשֶׁךָ". וכזכור יונה הוא בן האישה הצרפית שהחייה אליהו איש האלהים.

אל טל ואל מטר נאמר בקינת דוד על שאול ויהונתן "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם--וּשְׂדֵי תְרוּמֹת:  כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים--מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן. שמואל ב א כא

רבים משירי נעמי שמר שואבים השראה מהווי המקרא, האגדה, החסידות ומחשבת ישראל. בספר "מדרש נעמי", שערך אברהם זיגמן מובאים מעל מאה שירים שכתבה נעמי. אברהם זיגמן, שהיה עורך מוסקלי בקול ישראל, רשם במשך שנים, הארות ומראי מקומות לפסוקים והמדרשים השתמשה בהם נעמי שמר בכתיבתה, והוציא לאור ספר בשם מדרש נעמי. הספר הוא אוצר בלום לאוהבי הלשון העברית וארץ ישראל, אנשים שאהבת ה' ואהבת אדם מקננת בהם כאש תמיד.

השיר "כד הקמח" מושר על ידי להקת פיקוד צפון

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=CeRvSDeJx-I]

...

תמונה : ויקיפדיה

בס"ד

במגילת אסתר נכתב,"וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ; וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה-כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אַל-תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ; וַיִּקַּח הָמָן אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מָרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו, ז-יא).

סוס הוא סמל לעולם החומר, הרוכב עליו מסמל את הכוונה, אם לטובת עצמו, או על מנת לעשות נחת רוח ליוצרו.

במגילת אסתר מופיע סוס עם שני רוכבים אפשריים, המן העושה לטובת עצמו עליו נאמר המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת? והוא עץ הדעת טוב ורע. או מרדכי הנקרא מר דרור, כי דרור בגימטריה הוא קודש, והוא עץ חיים, בחינת משפיע.

ומילת ככ"ה עולה גימטריה *מ"ה עולה גימטריה אד"ם, לומר האיש אשר המלך חפץ ביקרו נקרא אדם, כי רק הוא יכול לרכב על הסוס ולכוון שהרכיבה בו תהיה על מנת להשפיע.

ולכל מי שמבקש להעמיק בדברים

בהצלחה לכולם

....

* שם הויה במילואי אלפין הוא מ"ה אותיות יוד הא ואו הא

בס"ד

לפני שנים אחדות, בסמוך לראש השנה, הכרתי חברותא ללימוד פנימיות התורה. למדנו מספר פעמים בשבוע, דרך סקייפ, והלימוד המשיך להתקיים באופן קבוע, גם בשעה שעברתי להתגורר תקופה מסויימת בחו"ל.

עם שובינו ארצה, לאחר מספר חודשי התארגנות, התחלתי להעלות את תוכן הלימוד המשותף בבלוג "על שלושה דברים".

היות שמרחב הלימוד פתח בפנינו ובפני הקוראים אופק רחב, חשבנו להציע אותו לאנשים נוספים.

כדי לקחת חלק בלימוד הנכם מוזמנים למלא פרטים כאן, ואנו נצור עמכם קשר.

בשמחה ובהצלחה

תמונה  Some rights reserved by HikingArtist.com

בס"ד

שם חודש אב נכתב אותיות כסדרן א' ב'. אלף הוא אלופו של עולם והוא אחד, ובית הוא ראשית הבריאה ותעלומת החסרון, אין יותר קרוב מאחד (ולפני אחד מה אתה סופר) ואין יותר רחוק משניים.

נמצא שתי הנקודות הללו א' וב' הן הנקודות היותר רחוקות במציאות.

בה' באב חל יום השנה להסתלקות האר"י. אם נשבץ (ממשבצות זהב לבושה) את האות ה', הוא יום הסתלקותו של האר"י, בין שתי האותיות המרכיבות את חודש אב, נקבל את השורש אהב.

וכך מתאר רבי חיים ויטאל בספר שער הגלגולים את יום הסתלקות האר"י :

ספר לי ה"ר יצחק הכהן ז"ל, כי בעת פטירת מורי (האר"י) ז"ל, כשיצאתי (הר' חיים ויטאל) מאצלו (האר"י), נכנס הוא (הר' יצחק הכהן) אצלו (האר"י), ויבכה לפניו ויאמר, "וכי זו היא התקוה שהיינו כלנו מתאוים בחייך, לראות טובה ותורה וחכמה גדולה בעולם?" וישיבהו האר"י "אלו מצאתי אפילו אחד בלבד צדיק גמור בכם, לא סלקוני מהעה"ז קודם זמני", ועודנו (האר"י) מדבר עמו (ר' יצחק הכהן), שאל עלי (הר' חיים ויטאל) ואמר, "היכן הלך חיים (ויטאל), וכי בשעה כזאת הלך מאצלי?" ויצטער מאד (האר"י), והבין (רבי יצחק הכהן) מדבריו (של האר"י) כי היה ברצ(ו)נ(ו) (של האר"י) למסור לו (לחיים ויטאל) איזה דבר סתר, אז אמר (ר' יצחק הכהן) לו (לאר"י) "מה נעשה מכאן ואילך?" ויאמר (האר"י), "תאמר לחברים משמי שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלמדתים, כי לא הבינו אותה כראוי, ויבאו ח"ו לידי כפירה ואבוד נפש. ואמנם הרח"ו לבדו יעסוק בה לבדו בלחישה בסתר", ויאמר (רבי יצחק הכהן) וכי ח"ו אין עוד לנו תקוה, ויאמר לו (האר"י) "אם תזכו אני אבא לכם ואלמדכם", ויאמר (רבי יצחק הכהן) לו (לאר"י) "איך תבא ותלמדנו אחר שאתה נפטר עתה מהעה"ז? ויאמר (האר"י) לו (לר' יצחק הכהן) "אין לך עסק בנסתרות, איך תהיה ביאתי לכם, אם בחלום אם בהקיץ, אם במראה", ותכף א"ל (אמר לי, לרבי יצחק כהן) "קום צא מהר, כי אתה כהן", והגיע זמני, כי אין פנאי להאריך בשום דבר, ויצא מהר, וטרם שיצא ממפתן הבית, פתח פיו, ויצאה נשמתו בנשיקה זלה"ה:

ומה שאמר האר"י "אין לך עסק בנסתרות" הוא שרבי יצחק הכהן אינו מבין את החשיבות של ענין ההשפעה (ההשפעה מכונה "נסתרות", מטעם שאינה נראית וגלויה כמעשה, היות והיא כוונת הנפש).

שבת שלום ומבורך וחודש אב טוב ומיטיב

...

מקורות: פרי חכם, אגרת כ"ה עמ' ריז טור ב', אגרת מ"א עמ' שי טור ב' שער הגלגולים הקדמה לט