בס"ד

משנה פאה א

אלו דברים שאין להם שעור. הפאה, והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. אלו דברים שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא. כבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם.

וזהו גם מה שמדברים אודות הענין ד"ופרצת" - שצריכים לצאת מכל המדידות והחשבונות, אפילו חשבונות כאלו שלפי דעתו הם על-פי שולחן ערוך, שעל ידי זה נעשה ב' הענינים : ביטול במציאות, וכלי להשפעות בלי גבול.

הוא שאמר הפסוק, "מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ" (בראשית לח כט) כי פרץ הוא דור חמישי מאברהם (אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ).

בתמונה שלפנינו רואים עץ שקד. שקד אותיות קדש, אלו דברים שאין להם שיעור, קדושה שהיא השפעה שאין לה גבול

...

תמונה  Some rights reserved by pasotraspaso

בס"ד

ובזאת יבואר ההפרש שבין שני האופנים שבהם מוציא האדם הבל מפיו, האופן האחד הוא ע"י דיבור והאופן השני ע"י נפיחה. איזה הבל הוא פנימי ואיזה הוא חיצוני? נראה במאמר הנ"ל שהובא מ"דבר מלכות" לפרשת ואתחנן.

שנאמר ורק אני מרוב אהבה שותק

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=TP4AVOiJtao]

בס"ד

שמעתי מהרב אברהם גוטליב שליט"א שסיפר כי בעל הסולם היה מכוון בפסוק הבא כאשר טבל במקווה.

קוּמָה יְהוָה, וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ. קומה אותיות מקוה, וכאשר טובלים בונים קומה רוחנית חדשה, לכן מכוונים "קוּמָה יְהוָה" יקום הרצון להשפיע נחת רוח ליוצרו, "וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ" יפוצו ויתפוצצו רצונות קבלה של האדם, שהם בחינת רצון עצמי הנקרא ר"ע, הוא שנאמר סור מרע ועשה טוב.

כי אדם הוא ארון ה' וכאשר נוסע ארון ה' ורצונות דקבלה מטלטלים אותו, צריכה להיות בו כוונה אחת, קוּמה ה' שהוא רצון להשפיע נחת רוח, ומאידך שיפוצו ויתפוצצו רצונות הקבלה הרבים שבו הנחשבים לאויביו ושונאיו.

כי הכל נמצא באדם, רצון להשפיע נחת רוח ליוצרו הנקרא יחיד, ורצונות עצמיים המכונים רבים. הרצון להשפיע נחת רוח נקרא אוהב, ורצונות על מנת לקבל לעצמו, נקראים שונאים.

לכן בכוונת הטבילה אנו מכוונים שני הפכים בנושא אחד, יקום הרצון להשפיע, בחינת קוּמה יהוה, ויפוצו השונאים שהם רצונות קבלה של האדם למען עצמו הנקראים אויביו.

וכך בקיום ב' הפכים בנושא אחד נוצר ייחוד.

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל וטבילה נעימה.

בס"ד

היום בבוקר ברחבת תיבות הדואר, מצאתי גלי גלים של גיליונות המנסים להפנות את תשומת לב הקורא לעובדה שמשיח כבר כאן. האמת שמחתי, לקחתי גליון ליד והחילותי לעיין בו. במשך העיון נזכרתי כי לאחד החברים בפייס-בוק נולד אמש בן בכור, ומשתי השמחות יחד, שמחת הגאולה ושמחת הבן הנולד, נולדה שמחה שלישית ברשימה הבאה.

יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה-בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל-יִשְׂרָאֵל.

יברכך ה' מציון

יְבָרֶכְךָ, מילת יברכך עולה גמטריה בר"ן, שנאמר "בְּרָן-יַחַד, כּוֹכְבֵי בֹקֶר; וַיָּרִיעוּ, כָּל-בְּנֵי אֱלֹהִים" (איוב לח ז)

יְהוָה, הוא שם המשפיע עליו נאמר במשלי ל ד "מַה-שְּׁמוֹ וּמַה-שֶּׁם-בְּנוֹ, כִּי תֵדָע".
שמו הוא מ"ה שם הויה במילוי אלפין עולה גימטריה מ"ה (יוד =  20 הא = 6 ואו  = 13 הא = 6) = 45
מ"ה הוא שם בנו, בנו הוא אד"ם העולה גימטריה מ"ה. נמצא מ"ה הוא שמו, ומ"ה הוא שם בנו, ואת הפסוק קוראים ולא שואלים במילת מה.

מִצִּיּוֹן (כאשר אתה יוצא מקדושה)

וּרְאֵה  (כי החכמה מכונה ראיה) בְּטוּב  (בייחוד)  יְרוּשָׁלִָם (לראות את השלם)
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כל הגלגולים שעברת עד היום נועדו להביאך לימות משיח, ליכולת לשוחח (ברכות פרק א' משנה ה' וגם הגדה של פסח בסוד פה סח)
וּרְאֵה-בָנִים לְבָנֶיךָ, ראה והחכם הבנה מתוך הבנה (בנים לבניך) וכאשר תבין כי הבנה באה מתוך הבנה עד ללובן העליון הנקרא לבנון (בית מקדש בחינת משפיע) אז תבין כי
שָׁלוֹם עַל-יִשְׂרָאֵל, השלום הוא כלי המחזיק ברכה (בחינת משפיע) לשם הנקרא ישראל.

תמונה : ויקיטקסט, שם-היוצר, GFDL, רשיון CC