אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

נעשה אדם

בס"ד

תרסז) כשברא הקב"ה את העולם, היה עיקר הכל מים. ומן מים שתל כל העולם. ועשה הקב"ה ג' אומנים שיעשו אומנותו בעולם הזה. ואלו הם, שמים וארץ ומים. ועל ידי אלו, נברא כל מה שיש בעולם הזה.

תרסח) והזמין אלו השלשה, שכל אחד מהם יוציא בריות הצריכות אל העולם. והזמין המים, אמר להם, אתם הוציאו את הארץ שמתחתכם ואתם תלכו ותקוו למקום אחד. והמים עשו כך. זה שאמר, יקוו המים.

תרסט) קרא לארץ, אמר לה, את תוציאי ממך בריות, בהמות וחיות וכדומה להן. מיד עשתה כך. זה שאמר, ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה למינה.

תרע) קרא לשמים, אמר להם, אתם תבדילו בין מים למים. עשו כך. זה שאמר, ויעש אלקים את הרקיע. קרא לארץ אמר לה, הוציאי דשאים ועשבים ויבולים ועץ השדה. מיד, מה כתוב בה. ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע.

תרעא) קרא כמו כן לשמים, אמר להם, יהיו בכם אורות ונרות להאיר על הארץ. זה שאמר, יהי מארת הרקיע השמים. קרא כמו כן למים. אמר להם, ז"ש ישרצו המים שרץ נפש חיה. ועל ידיהם של אלו השלשה נעשו כל מעשה בראשית, כל אחד ואחד למינו.

תרעב) כשבא יום הששי, שבו נברא האדם, היו כולם מוכנים לברוא כבשאר הימים. אמר להם הקב"ה, אף לא אחד מכם יכול לברוא בריה זו בלבדו,  כשאר כל הבריות שהיו עד כאן, אלא כולכם תתחברו יחד, ואני עמכם, ונעשה את האדם. כי אתם לא תוכלו לעשותו בלבדכם. אבל הגוף יהיה שלכם שלשתכם, והנשמה שלי.

תרעג) ולפיכך קראם הקב"ה ואמר להם נעשה אדם אני ואתם, אני הנשמה, ואתם הגוף. וכך הוא, שהגוף הוא משלשתם, שהיו אומנים בשאר מעשה בראשית, והנשמה נתנה הקב"ה, שנשתתף עמהם בה.

תרעד) בצלמנו כדמותנו כלומר כמו שראוי לנו, אשר הגוף הנלקח מכם ידע וידמה לכם, כאותה שנלקחה ממני, שהיא הנשמה, ידמה לי, דהיינו, שיפרד מדברי העולם, וחשקו ורצונו יהיו לעליונים הקדושים.

תרעה) ועוד יש לפרש, בצצלמנו כדמותנו. שהגוף שנלקח מכם לא יהיה בקיום לנצח, בסבתכם. היינו, שהוא  כמו אלו הבריות שהוצאתם, משום שהוא עפר כשאר כל הבריות, ונשמה הקדושה שאני נתתי בו, יהיה לה קיום לעולם, שאינה גוף, ותדמה אלי בקיום תמידי.

זהר חדש הסולם, כרך י"ט, מדרש הנעלם בראשית, מאמר נעשה אדם, עמ' ריא - ריב

מדרש הנעלם בראשית

בס"ד

ביום שההלכה מאירה לנו, תמונה Olibac

ביום שההלכה מאירה לנו, נפרד אחד ממנו ומבשל אותם ואנו אוכלים. תמונה Olibac

שנו) רבי חזקיה אמר, אני הייתי במקום של ערביים, וראיתי אנשים שהיו מתחבאים במערה בים ההרים, ובאים לביתם מערב שבת לערב שבת. אמרתי להם מה זה שאתם עושים. אמרו לי, פרושים מן העולם אנו, ועוסקים בתורה בכל יום ויום, ולפעמים אין אנו אוכלים רק עשב השדה.

שנז) אמרתי להם, ובכל זמן במה אתם נזונים. אמרו לי, אנו מוצאים במדבר עצים המצמיחים מזונות, ואנו אוכלים אותם. כשההלכה (הלכה היא המהלך ההגיוני שמתקבל בדרכי השכל וההגיון) מאירה לנו מרוב שמחה, נפרד אחד ממנו, ומבשל אותם ואנו אוכלים. ויום הזה נחשב לנו שהוא בכי טוב. ובזמן שעצים אלו אינם צומחים, אנו אוכלים עשב שאנו מוצאים, ומבשלים אותם ואוכלים.

שנח) אמרתי להם יהיה חלקי עמכם לעולם הבא. אשריכם בעולם הזה וטוב לכם בעולם הבא. עתה אני יודע שלא תהיו בבושה, כשיבוא משה לתבוע עלבונה של תורה. אמרתי להם, בני, בחייכם, איזה חידוש נתחדש לכם ביום הזה.

זהר חדש, הסולם, כרך י"ט, מדרש הנעלם בראשית, עמ' קלד.

העטופים ללבן והקשורים ליעקב

בס"ד

והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב. הנה יש ב' מיני נשמות א' נק' עטופים והב' נק' קשורים כידוע שהנשמות נק' צאן כמו צאן מרעיתי. וכמ"כ יש ב' מדרגות דעטופים וקשורים במלאכים עליונים וההפרש בין עטופים לקשורים בנשמות יש בזה ב' דברים הא' שמן הנשמות הנק' קשורים יוכל להיות תולדה שהוא בחי' השפעה והריבוי לחוץ ממש ובנשמות שנק' עטופים לא ימצא מהם השפעה וריבוי לבד מה שהוא בעצמו וזהו ובהעטיף הצאן לא ישים והב' מה שמן הקשורים לא יקבלו יניקה החיצונים שבבחי' קליפת נוגה ומן העטופים יסתעף יניקה לק"נ ומשם לג' קליפות הטמאות לגמרי.

...שעיקר הטעם שנקר' עטופים היינו מפני שמתעטפים רוחם בעצמותם דוקא מפני בחי' ביטולה בקטנות כלפי מעלה כמו שמתעטף אדם בטלית ומתכסה עצמו בבוא מלך ושר וכמו ברבקה כשראתה ליצחק דכתיב ותקח הצעיף ותתכס וכה"ג וד"ל. ויובן זה בתוס' ביאור עד"מ הידוע בענין א"פ וא"מ כמו התלמיד שאינו מבין ומשיג הסברא לתכליתה ועומקה מפני שעמוקה מכלי מוחו שנשאר בבחי' מקיף עליו כידוע. אמנם מפני שאינו מבין עומקה מצד קוצר המשיג תתבטל מחשבתו ונעשה הדבר מרחוק כאילו אינו מבין כלל כי בא לכלל בחי' ביטול וקטנות להתצמצם בעצמו ולהתעלם לגמרי והיינו כענין עיטוף רוח.

... אמנם הנה יש להקדים תחלה ענין ההפרש שיש עוד בין הקשורים לעטופים והוא במה שמן הקשורים יוכל להיות תולדה והשפעה למטה ולא מן העטופים כנ"ל והענין הוא להיות מבואר למעלה בענין הקשורים שהאור האלקי נכנס תוך תוכם ממש בקשר אמיץ והן נשמות הגבוהות שיש גילוי אלקות בתוכם מקרוב כמו בהתפעלות חושיית כנ"ל ולא בא בהם האור במיעוט כלל ולא נתבטלו ממציאותם כלל מזה הגילוי אדרבה יעמדו בעמדם כנ"ל שזהו כמו כל מקבל מן המשפיע בבחי' קליטה דוקא היפך בחי' העטופים הנ"ל ומאחר שמקבלים בעצמם בבחי' קליטה ודאי שיולידו בבחי' תולדה וריבוי אור ושפע חדשה למטה מהם ולהיות מסתעף מהם מקו' יניקה לתחתוני' תמיד כמשל אשה שמקבל' שפע מ"ד שתזריע ותוליד או כמו אור הלבנה שתאיר למטה אחר קבלתה אור השמש בעצמה וכה"ג אבל בחי' עטופים הנ"ל שאור אלקי בא בהם במיעו' כ"כ עד שלא יכילוהו כלל וגם במעט שמקבלים מרחוק הוא שזהו בהתעטף רוחם עליהם כנ"ל א"כ מאחר שלעצמו לא קיבל כדי שיעור קבלה איך ישפיע לזולתו וק"ו הוא אם לא נכנס אור האלקי בעצמו מצד בחי' קטנותו שזהו בחי' ביטול כלפי מעלה כנ"ל איך יוכל להיות בחי' משפיע גם למטה ממדרגתו (וכמשל הנ"ל בתלמיד שלא הבין לעומק השכל הגם שמבין קצת אבל מצד בחי' ביטולו בעצמו לגמרי כנ"ל לא יוכל להיות בחי' משפיע כלל וכלל וכמו בעני כי יעטוף רוחו וכה"ג).

האדמו"ר האמצעי, שערי תשובה

משל המגיד מדובנא

משל המגיד מדובנא

"לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל"

משל שאמר המגיד מדובנא, על הפסוק: "לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל". ואמר משל : שאחד בא למלון מן הדרך, והסבל שלקח את המזוודה לחדרו ביקש תשלום מופרז. שאל האחד את הסבל: מדוע אתה מבקש סכום כל כך גדול? אמר לו הסבל : היות והתיגעתי מאוד לסחוב את המזוודה עד החדר". אמר לו האיש : אם התיגעת סימן  שלא סחבת את המזוודה שלי, כי המזוודה שלי קטנה וקלה מאד, כי היו בה רק כמה יהלומים יקרים ותו לא.

נמשל : אם האדם מרגיש יגיעה בעבודת הבורא, סימן שאינו עובד את הבורא, אלא עובד למישהו אחר, וצריך לבקש אותו המישהו שישלם לו. כי מי שעובד אצל הבורא הוא מלא תענוג.

ויש לציין אשר "במקום דאית טרחא תמן אית ס"א", לומר במקום שיש טרחה יש ס"א, היינו כאשר האדם עובד לשם שמים, ומכיוון שהס"א שולט, לכן יש לו טרחה. אבל בזמן שהאדם עובד עבור הרצון לקבל, אין לו טרחה, כי בזמן שהאדם עובד לספק את צרכי הגוף שלו, אינו מרגיש בזאת טרחה. מצד שני גם אינו בשלימות, מטעם ששלמות יש רק למי שדבוק בבורא, מה שאם כן, אם אינו דבוק, אזי יש לו מנה רוצה מאתיים, משום שהתשלום מגדיל את החוב, שהוא בחינת שלא לשמה.

ורק בזמן שעובד לשם שמים, והס"א תוקן בעל מנת להשפיע, היינו שעובד גם עם היצר הרע, אז האדם בשמחה ובשלימות.

פרי חכם אגרת נ"ה, עמ' תה

כל טוב ברכה והצלחה

מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, תמונה OliBac

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, תמונה OliBac

מדוע התורה מסמיכה את הפסוק, "וימת תרח בחרן" לפסוק, "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך", ומדוע מוזכר בהגדה תרח בהקשר של קרבנו המקום לעבודתו?

מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹאמֶר יְהוֹשֻעַ אֶל כָּל הָעָם, כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֵּן לוֹ אֶת יִצְחָק, וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו. וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵּׂעִיר לָרֶשֶׁת אֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.

ויש לומר כי אצל הצדיקים אין הפרש בין הרע לטוב, אלא הגם שמתגלה אצלם הרע, והעבודה הזרה, דהיינו שמרגישים שהבורא אצלם הוא זר, מכל מקום, מאמינים בהחלט בטוב, ולכן אין הפסק בתורה בין הרע לטוב, אלא נסמכים זה לזה, ולפי שיעור האמונה אין טרחה, ולכן וימת תרח, ומיד ויאמר ה' אל אברם לך לך.

פרי חכם, אגרת נ"ה, עמוד תט, טור ב'

כל טוב הצלחה וברכה

יקוו המים

בס"ד

תקב) אמר רבי יצחק, בוא וראה, כמה הם מים, עיקר העולם. כי השמים לקחו מהם השם מים. כי השמים הם אותיות ש' מים. ולמה נקראים שמים. אמר רבי יצחק, שהוסיף הקב"ה על המים אש, וברא מהם השמים. כלומר, אש ומים. כי השמים נעשו מאש ומים.

תקג) אמר רבי יודאי אינו כן. כי השמים נבראו מאהבה לפני הקב"ה. ואם כן אין בהם אש, שהיא דינים, אמר רבי אלעזר, יפה אמר רבי יצחק, ולא קשה מה שאמר רבי יודאי. וכשתדע מהו מים, תדע עיקר הדבר.

פירוש. קו האמצעי המיחד הימין והשמאל נקרא שמים. וקו ימין נקרא מים. וקו שמאל נקרא אש. ולפי שקו אמצעי מיחד ומשלים ב' הקווין ימין ושמאל שהם מים ואש, על כן כולל בעצמו את שניהם, וזה שאמר רבי יצחק שעל כן נקרא שמים, משום שהוא אותיות אש ומים. וזה שאמר רבי יצחק ששמים נעשו מאש ומים, דהיינו שכולל ימין ושמאל שהם אש ומים. וזה שאמר רבי יודאי וכאשר תדע מהו מים תדע עיקר הדבר, דהיינו כאשר תדע ששמים הוא סוד קו ימין וחסדים, תדע שהם עיקר השמים, כי השליטה העיקרית בשמים, היא לקו ימין.

זהר חדש הסולם, כרך י"ט, מדרש הנעלם בראשית, מאמר יקוו המים, עמ' קע, אותיות תקב-תקג

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=2ZWulk36iRA]

עיבוד של הצ'רצ'ילים ל"קוראל לאוהבים הצעירים" של יוהן סבסטיאן באך. נעימה זו היתה משודרת בתום מהדורת החדשות מדי ערב, כאשר על המסך הוצגו הטמפ' החזויות למחר באזורי הארץ השונים.