אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דבחדש יתרו פרשה י', כבר היה רבי אליעזר חולה

כבר היה רבי אליעזר חולה, ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו, ר'טרפון, ורבי יהושע, ור' אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא. תמונה Fadzly Mubin

כבר היה רבי אליעזר חולה, ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו, ר'טרפון, ורבי יהושע, ור' אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא. תמונה Fadzly Mubin

במכילתא דרבי ישמעאל מופיע סיפור אודות מחלתו של רבי אליעזר וחכמים (זקנים) הבאים לבקרו ומנחמים אותו בדברים  כך נראית המכילתא דרבי ישמעאל במהדורת פרנקפורט תרצ"א 1931 עמ' 240 בקובץ ה-pdf: והיא מופיעה גם בויקיטקסט כמכילתא לספר שמות פרק כ' פסוק כ':

לשון המכילתא: כבר היה רבי אליעזר חולה, ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו, ר'טרפון, ורבי יהושע, ור' אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא. נענה רבי טרפון ואמר : "רבי טוב אתה לישראל מגלגל חמה, שגלגל חמה מאיר בעולם הזה, ואתה הארת לנו בעולם הזה ולעולם הבא". נענה ר' יהושע ואמר : "רבי טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים, שכן טיפה של גשמים בעולם הזה ורבי בעולם הבא". נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר: "טוב אתה לישראל יותר מאב ואם, שאב ואם בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא". נענה ר'עקיבא ואמר : "חביבין הייסורין".

עד כאן לשון המכילתא, מה מנסה המכילתא להלביש, ניתן לראות במשפטים הבאים. ניתן לומר כי הסיפור במכילתא הוא מלביש לשם הויה.

כאשר רבי אליעזר הוא בחינת כתר או קוצו של י'. רבי טרפון הוא בחינת ספירת חכמה או אות י' כי אומר על רבי אליעזר טוב אתה מגלגל של חמה, עליה אומר שיר השירים ברה כחמה אותיות חכמה. רבי אלעזר בן עזריה הוא בינה או אות ה' ראשונה בשם הויה, כי אמר טוב אתה מאב ואֵם.

רבי יהושע הוא תפארת או אות ו', כי אמר טוב אתה מטיפה של גשמים, שעליו נאמר באור בהיר ( אשר ענני שמיא ירדו לתוך מים התחתונים והעלו אותם למעלה, שנתקנו בזה כמו דוגמא למים עליונים, ואז ירדו למטה בברכה גדולה, ולפיכך נק' גש - שם, כי השי"ת אמר אל ענן כבד: גש שם למים התחתונים, ויגש שם (למקוה"נ),

ורבי עקיבא הוא מלכות או אות ה' אחרונה בשם הויה, שאמר חביבין ייסורין, שהם מבדילים את הנברא מהבורא וחביבין יסורין הוא ראשי תיבות ח"י, שנאמר וחי בהם.

כל טוב ברכה ואושר

פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

זה שאמר, פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ (תהלים קיח) ומטרם שנסתלק יצחק מן העולם, ברך את יעקב, ושלחו לחרן לישא אשה. וכשבא לחרן מה כתוב, וירא והנה באר בשדה. כיון שראה יעקב את כבודו של הקב"ה, (שהיא סוד חכמה הנקראת ראיה), מתוך הבאר הזו, הנקראת באר שבע (דהיינו המלכות כנ"ל) אז אמר ללבן אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. הקטנה בדיוק (דהיינו המלכות הנקראת רחל, שהיא בבחינת למטה מחזה דז"א. ולא הגדולה, שהיא סוד לאה, דהיינו הנוקבא דז"א שלמעלה מחזה שלו).

זהר חדש הסולם, כרך י"ט, פרשת תולדות, סתרי תורה, עמ' י' אות לו

מה פרוש התנאי "ברחל בתך הקטנה?" מדוע מוכן יעקב לעבוד עבור לבן (האור) דווקא בבתו קטנה ולא בבתו הגדולה? מה מסמלת הבת הקטנה?

הבת הקטנה של לבן (האור) היא בחינת נגלה. ואם אנו מפרשים את התורה באדם אחד, הרי "ברחל בתך הקטנה" אלו הן שבע המידות התחתונות שבי שהן חג"ת נהי"מ (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות) , מדוע אם כן מוכן ה"יעקב שבּי" לעבוד כנגד הנגלה שהן שבע מידות או שבע התחתונות? או בת שבע? משום ש"יעקב שבּי" לא יכול לעבוד כנגד הנסתר שהיא הכוונה, שהוא טוב ומיטיב, אלא רק כלפי הנגלה שהם כלי קבלה שלו בהם מתגלה האור, שנאמר, "הנסתרות להאלוקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לקיים את כל דברי התורה הזאת".

כי "הנסתרות הן ספירות כתר, חכמה, בינה והן נתונות) לה' אלוקינו, והנגלות (באר שבע, חג"ת נהי"מ) לנו ולבנינו עד עולם (עולם מלשון עלום ונעלם) לעשות (להאמין בפשטות) את כל דברי התורה (מ"בראשית ברא.... עד "לעיני כל כל ישראל) הזאת" (שהיא נסתרת).

לומר כל דברי התורה ממילת בראשית הפותחת את חומש בראשית, עד לעיני כל ישראל החותמים את החומש החמישי הוא דברים, כל דברי התורה הזאת (העליונה) מתקיימים בנו, כי תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם היה הקב"ה מתבונן בתורה ובורא את העולם, ואנו נבראנו בצלמה ובדמותה של התורה הזאת (העליונה) ומשום כך אנו מצווים לעשות (להאמין) בה, היות ואנו רואים רק את הנגלה ממנה שהם בחינת מעשים, ואנו שופטים מעשים על פי ראות ענינו, "כי אין לדיין אלא רק מה שרואות עיניו", עלינו להאמין שיש יד נעלמה המכוונת מעל, וזו כל עבודת האדם.

לכן ה"יעקב שבּי" איננו יכול לעבוד כנגד הנסתר שהוא עלום, אלא כנגד הנגלה שהוא החומר, לכן "יעקב שבּי" מתנה (מלשון תנאי) ואומר ל"לבן שבּי" (בחינת האור) "אני יכול לעבוד כנגד שבע המידות התחתנות הנגלות לי, לשבע המידות הללו יש לי כלים, לגדולה (היא לאה) אין לי כלים משום שהיא בחינות הנסתרות ממני".

בהצלחה לכולם.

ועל כן מה האדם חסר?

בס"ד

היינו שכל ערך הקשר בין האדם לבורא, היא באיכות הידיעה, שהשי"ת שורה בליבו, וזה סוד "ה' צלך".

פרי חכם, אגרת ל"ג

היא היא הברכה שמברכים בארמית, "דלו טולו", או "דלו טולה", שצלו (של ה' העובר דרכך) יהיה ארוך. ולמי שמחפש ענף גשמי לשורש רוחני זה, ימצאנו, בעודו פוסע מזרחה בשעות אחר הצהרים של ימי הקיץ.

ארבעה נכנסו לפרדס

בס"ד

תנו רבנן: ארבעה נכנסו לפרדס, ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא: כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים! משום שנאמר 'דבר שקרים לא יכון לנגד עיני'

בבלי חגיגה יד ע"ב

בזהר הסולם פרשת פנחס ברעיא מהימנא (עמ' רמז רמח אות תרמח ) מובא מאמר המסביר את אזהרתו של רבי עקיבא לחבריו שנכנסו עימו לפרדס : "כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים!" 

מצד ימין נקראת המלכות אבן. וכמה אבנים מפולמין יקרים. דהיינו אבנים הנובעות מים נמצאים ממנה. שמהן יוצאים מים של תורה. ובשבילן למדנו, אמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בנפשיכם. שפירושו, אל תאמרו שאלו מים של המלכות הם מים ממש, דהיינו חסדים לבד, משום דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, כי אלו מים שבמלכות הם תורה, כלומר הנמשכים מז"א הנקרא תורה, שהוא כלול מחכמה וחסדים יחדיו, ועל כן היא סוד אור, ולא מים המורים על חסדים בלי חכמה, כי נאמר בה ותורה אור. ומשום שאור הזה נובע במבוע מים אשר לא יכזבו מימיו, כי ז"א מקבל אור זה מאו"א עלאין אשר זווגם לא פסיק לעלמין, ושם באו"א הוא חסדים לכן נקרא מים, שהוא חסדים. אמנם כשהחסדים באים בז"א, נכללים גם מחכמה ונקראים אור. שזה סוד ותורה אור.

ג' שותפין הקב"ה ואביו ואמו

בס"ד

רעיא מהימנא פנחס

קכו) אמר הקב"ה, אני ושכינתי הננו שותפים של הנשמה, ואביו ואמו הם שותפים של הגוף, שאביו מזריע הלובן שבולד, שהם הלובן שבעיניים ושל העצמות והגידים והמוח. והאשה נותנת השחור שבעין (בת-עין, אישון) והשערות והבשר והעור. השמים והארץ וכל צבאם השתתפו גם כן ביצירתן של האדם, המלאכים נשתתפו בו, כי מהם באים יצר הטוב ויצר הרע, שהאדם יהיה מצוייר משניהם, השמש והלבנה, נשתתפו בו, להאיר לו ביום ובלילה. חיות ובהמות ועופות ודגים, השתתפו בו להתפרנס מהם, כל אילנות וזרע הארץ, השתתפו בו, היינו לפרנס אותו.

קכז) מה עושה הקב"ה? הוא עוקר את אביו ואמו מגן עדן ומביאם עמו שיהיו עמו בשמחת בניהם. וכן בזמן הגאולה, שאין שמחה כשמחת הגאולה, שאין שמחה כשמחת הגאולה שכתוב בה ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגויים ה' מלך, אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט הארץ שמביא אז הקב"ה את האבות ואמהות של ישראל להיות בשמחתם.

זהר הסולם כרך יז, פנחס עמ מג - מד.

עצם השכל הוא נפש אדם

בס"ד

עצם השכל הוא נפש האדם

והטעם לכך שהנפש היא עצמו של האדם - שאין הרגש בלי תנועה, פירוש : כל הרגש הוא חידוש צורה, וכל חידוש צורה נבחן לתנועה בנפש האדם, רוצה לומר שלפעמים יפסק ההרגש, וזו הוכחה שהרגש הוא בן תנועה, כי לפעמים נמצא ולפעמים אינו נמצא, ובעצמותו לא שייך תנועה, כלומר בעצמותו יתברך אין עניין שלפעמים נמצא לפעמים לא נמצא, אלא הוא תמיד נמצא, וכמו כן הנפש שהיא "עצמו של אדם", שהיא דומה לעצמותו יתברך, כי עצמותו יתברך היא מהות המציאות, ואילו הנפש היא מהות האדם, אין מצב שלפעמים אינה נמצאת, היינו שאינה מרגשת את עצמה, אפילו לאחר פטירת האדם מרגשת את עצמה.

פרי חכם, אגרת ה' עמ' נח-נט.

...

תמונה : Danny Perez Photography