בס"ד

והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב. הנה יש ב' מיני נשמות א' נק' עטופים והב' נק' קשורים כידוע שהנשמות נק' צאן כמו צאן מרעיתי. וכמ"כ יש ב' מדרגות דעטופים וקשורים במלאכים עליונים וההפרש בין עטופים לקשורים בנשמות יש בזה ב' דברים הא' שמן הנשמות הנק' קשורים יוכל להיות תולדה שהוא בחי' השפעה והריבוי לחוץ ממש ובנשמות שנק' עטופים לא ימצא מהם השפעה וריבוי לבד מה שהוא בעצמו וזהו ובהעטיף הצאן לא ישים והב' מה שמן הקשורים לא יקבלו יניקה החיצונים שבבחי' קליפת נוגה ומן העטופים יסתעף יניקה לק"נ ומשם לג' קליפות הטמאות לגמרי.

...שעיקר הטעם שנקר' עטופים היינו מפני שמתעטפים רוחם בעצמותם דוקא מפני בחי' ביטולה בקטנות כלפי מעלה כמו שמתעטף אדם בטלית ומתכסה עצמו בבוא מלך ושר וכמו ברבקה כשראתה ליצחק דכתיב ותקח הצעיף ותתכס וכה"ג וד"ל. ויובן זה בתוס' ביאור עד"מ הידוע בענין א"פ וא"מ כמו התלמיד שאינו מבין ומשיג הסברא לתכליתה ועומקה מפני שעמוקה מכלי מוחו שנשאר בבחי' מקיף עליו כידוע. אמנם מפני שאינו מבין עומקה מצד קוצר המשיג תתבטל מחשבתו ונעשה הדבר מרחוק כאילו אינו מבין כלל כי בא לכלל בחי' ביטול וקטנות להתצמצם בעצמו ולהתעלם לגמרי והיינו כענין עיטוף רוח.

... אמנם הנה יש להקדים תחלה ענין ההפרש שיש עוד בין הקשורים לעטופים והוא במה שמן הקשורים יוכל להיות תולדה והשפעה למטה ולא מן העטופים כנ"ל והענין הוא להיות מבואר למעלה בענין הקשורים שהאור האלקי נכנס תוך תוכם ממש בקשר אמיץ והן נשמות הגבוהות שיש גילוי אלקות בתוכם מקרוב כמו בהתפעלות חושיית כנ"ל ולא בא בהם האור במיעוט כלל ולא נתבטלו ממציאותם כלל מזה הגילוי אדרבה יעמדו בעמדם כנ"ל שזהו כמו כל מקבל מן המשפיע בבחי' קליטה דוקא היפך בחי' העטופים הנ"ל ומאחר שמקבלים בעצמם בבחי' קליטה ודאי שיולידו בבחי' תולדה וריבוי אור ושפע חדשה למטה מהם ולהיות מסתעף מהם מקו' יניקה לתחתוני' תמיד כמשל אשה שמקבל' שפע מ"ד שתזריע ותוליד או כמו אור הלבנה שתאיר למטה אחר קבלתה אור השמש בעצמה וכה"ג אבל בחי' עטופים הנ"ל שאור אלקי בא בהם במיעו' כ"כ עד שלא יכילוהו כלל וגם במעט שמקבלים מרחוק הוא שזהו בהתעטף רוחם עליהם כנ"ל א"כ מאחר שלעצמו לא קיבל כדי שיעור קבלה איך ישפיע לזולתו וק"ו הוא אם לא נכנס אור האלקי בעצמו מצד בחי' קטנותו שזהו בחי' ביטול כלפי מעלה כנ"ל איך יוכל להיות בחי' משפיע גם למטה ממדרגתו (וכמשל הנ"ל בתלמיד שלא הבין לעומק השכל הגם שמבין קצת אבל מצד בחי' ביטולו בעצמו לגמרי כנ"ל לא יוכל להיות בחי' משפיע כלל וכלל וכמו בעני כי יעטוף רוחו וכה"ג).

האדמו"ר האמצעי, שערי תשובה

בס"ד

תקב) אמר רבי יצחק, בוא וראה, כמה הם מים, עיקר העולם. כי השמים לקחו מהם השם מים. כי השמים הם אותיות ש' מים. ולמה נקראים שמים. אמר רבי יצחק, שהוסיף הקב"ה על המים אש, וברא מהם השמים. כלומר, אש ומים. כי השמים נעשו מאש ומים.

תקג) אמר רבי יודאי אינו כן. כי השמים נבראו מאהבה לפני הקב"ה. ואם כן אין בהם אש, שהיא דינים, אמר רבי אלעזר, יפה אמר רבי יצחק, ולא קשה מה שאמר רבי יודאי. וכשתדע מהו מים, תדע עיקר הדבר.

פירוש. קו האמצעי המיחד הימין והשמאל נקרא שמים. וקו ימין נקרא מים. וקו שמאל נקרא אש. ולפי שקו אמצעי מיחד ומשלים ב' הקווין ימין ושמאל שהם מים ואש, על כן כולל בעצמו את שניהם, וזה שאמר רבי יצחק שעל כן נקרא שמים, משום שהוא אותיות אש ומים. וזה שאמר רבי יצחק ששמים נעשו מאש ומים, דהיינו שכולל ימין ושמאל שהם אש ומים. וזה שאמר רבי יודאי וכאשר תדע מהו מים תדע עיקר הדבר, דהיינו כאשר תדע ששמים הוא סוד קו ימין וחסדים, תדע שהם עיקר השמים, כי השליטה העיקרית בשמים, היא לקו ימין.

זהר חדש הסולם, כרך י"ט, מדרש הנעלם בראשית, מאמר יקוו המים, עמ' קע, אותיות תקב-תקג

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=2ZWulk36iRA]

עיבוד של הצ'רצ'ילים ל"קוראל לאוהבים הצעירים" של יוהן סבסטיאן באך. נעימה זו היתה משודרת בתום מהדורת החדשות מדי ערב, כאשר על המסך הוצגו הטמפ' החזויות למחר באזורי הארץ השונים.

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

זה שאמר, פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ (תהלים קיח) ומטרם שנסתלק יצחק מן העולם, ברך את יעקב, ושלחו לחרן לישא אשה. וכשבא לחרן מה כתוב, וירא והנה באר בשדה. כיון שראה יעקב את כבודו של הקב"ה, (שהיא סוד חכמה הנקראת ראיה), מתוך הבאר הזו, הנקראת באר שבע (דהיינו המלכות כנ"ל) אז אמר ללבן אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. הקטנה בדיוק (דהיינו המלכות הנקראת רחל, שהיא בבחינת למטה מחזה דז"א. ולא הגדולה, שהיא סוד לאה, דהיינו הנוקבא דז"א שלמעלה מחזה שלו).

זהר חדש הסולם, כרך י"ט, פרשת תולדות, סתרי תורה, עמ' י' אות לו

מה פרוש התנאי "ברחל בתך הקטנה?" מדוע מוכן יעקב לעבוד עבור לבן (האור) דווקא בבתו קטנה ולא בבתו הגדולה? מה מסמלת הבת הקטנה?

הבת הקטנה של לבן (האור) היא בחינת נגלה. ואם אנו מפרשים את התורה באדם אחד, הרי "ברחל בתך הקטנה" אלו הן שבע המידות התחתונות שבי שהן חג"ת נהי"מ (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות) , מדוע אם כן מוכן ה"יעקב שבּי" לעבוד כנגד הנגלה שהן שבע מידות או שבע התחתונות? או בת שבע? משום ש"יעקב שבּי" לא יכול לעבוד כנגד הנסתר שהיא הכוונה, שהוא טוב ומיטיב, אלא רק כלפי הנגלה שהם כלי קבלה שלו בהם מתגלה האור, שנאמר, "הנסתרות לה' אלוקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לקיים את כל דברי התורה הזאת".

כי "הנסתרות הן ספירות כתר, חכמה, בינה והן נתונות) לה' אלוקינו, והנגלות (באר שבע, חג"ת נהי"מ) לנו ולבנינו עד עולם (עולם מלשון עלום ונעלם) לעשות (להאמין בפשטות) את כל דברי התורה (מ"בראשית ברא.... עד "לעיני כל כל ישראל) הזאת" (שהיא נסתרת).

לומר כל דברי התורה ממילת בראשית הפותחת את חומש בראשית, עד לעיני כל ישראל החותמים את החומש החמישי הוא דברים, כל דברי התורה הזאת (העליונה) מתקיימים בנו, כי תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם היה הקב"ה מתבונן בתורה ובורא את העולם, ואנו נבראנו בצלמה ובדמותה של התורה הזאת (העליונה) ומשום כך אנו מצווים לעשות (להאמין) בה, היות ואנו רואים רק את הנגלה ממנה שהם בחינת מעשים, ואנו שופטים מעשים על פי ראות ענינו, "כי אין לדיין אלא רק מה שרואות עיניו", עלינו להאמין שיש יד נעלמה המכוונת מעל, וזו כל עבודת האדם.

לכן ה"יעקב שבּי" איננו יכול לעבוד כנגד הנסתר שהוא עלום, אלא כנגד הנגלה שהוא החומר, לכן "יעקב שבּי" מתנה (מלשון תנאי) ואומר ל"לבן שבּי" (בחינת האור) "אני יכול לעבוד כנגד שבע המידות התחתנות הנגלות לי, לשבע המידות הללו יש לי כלים, לגדולה (היא לאה) אין לי כלים משום שהיא בחינות הנסתרות ממני".

בהצלחה לכולם.