אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

שמעתי ממורי הקדוש

בס"ד

שמעתי ממורי הקדוש נשמתו עדן זצ"ל : דאיתא (מובא) בזהר כי סימן של אוהב - שהוא מכיר את חברו מאחוריו. היינו הטובות שמקבלים מהבורא ית"ש הוא בחינת פנים, היינו שזה מתאים לו ית"ש כי מדרך הטוב להיטיב, אמנם היסורים שמגיעים חס ושלום מהבורא יתברך שמו אל האדם הוא נקרא בחינת אחורים, אמנם האדם האוהב את הבורא יתברך שמו הוא מכיר שהם גם כן טובות מהבורא יתברך שמו.

רבנו הקדוש זכותו יגן עלינו אומר : כי הדחיות הן יותר חשובות מההתקרבויות, היינו שהאדם מרגיש אשר הבורא ית"ש דוחה אותו מלהתקרב אליו, הן יותר חשובות מן ההתקרבויות.

ימין ה' עושה חיל, וילקט יוסף, עמ' קסט טור ב'.

על כוונת המהלך בשוּק

בס"ד

וכן אם מהלך בשוק, יכוון ששתי רגליו הם נצח והוד. וכשמסתכל בעיניו באיזה ענין יכוון כי שתי עיניו הם חכמה ובינה וכן עד״ז יכוון בכל פרטיו. ויכוון עצמו כאלו הוא כסא אל הקדושה העליונה וז׳׳ל בכל דרכיך דעהו. (משלי ג') ואין ספק כי אם יתמיד האדם לנהוג עצמו בכונות אלו, שיהיה כאחד מן המלאכים המשרתים ברקיע, וישיג לדעת כל אשר ירצה .ובפרט אם לא יפסיק, ויחשוב בכל רגע ורגע, ולא יפריד המחשבה, והכל תלוי כפי עוצם כונתו והתדבקותו למעלה ואל יליז זה מנגד עיניך.

שער רוח הקודש, הרח"ו, ייחוד כ"א עמ' קמג טור א' טור ב'.

כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ

בס"ד

הקב"ה אמר לאברם במחזה (בראשית טו ד) כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ, כי גם בחינת היציאה, שהוא עניין הנפילות, אני מקבצם יחד אל אוצרי הגדול, ושום דבר לא נאבד, והוא יירשך.
והוציאו הקב"ה ואמר לו: "סְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ (בראשית טו ה)  - כי הכוכבים הם רמזים לאותיות התורה [כוכב אותיות כו+כב, וידוע כי שם הויה פשוט הוא גימטריה כ"ו, אות י' אות ה' אות ו' אות ה' גימטריה כ"ו, נמצא שם כוכב מרמז על התלבשות שם הויה בכ"ב אותיות התורה, וזה סוד כוכב] והיינו כי המרירות שלא יכולים לספור הכוכבים, היינו להשיג התורה [היינו להשיג את התלבשות שם הויה (אור) בכ"ב אותיות (כלים) הם הם שמביאים לו ברכה והרביה, וכה יהיה זרעך.
מקור : ימין השם עושה חיל, חוות יאיר עמ' קמז טור ב'

דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא

בס"ד

דברים שלא נגלו למשה, נגלו לר' עקיבא. גם זהו מ"ש באותיות דר' עקיבא, כי אמר משה לשי"ת על ר' עקיבא, יש לך אדם כזה ואתה נותן התורה על ידי? וכו', והיה משה נרתע, כיון שראה מזלו של ר' עקיבא, דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות. וקרוב לזה נזכר במסכת שבת פרק ר' עקיבא. והטעם הוא, לפי שהיה ר' עקיבא יכול להשיג יותר ממשה, לסבה הנז"ל, כי הוא [רבי עקיבא] מן קין [בכור], ומשה מן הבל [פשוט]. גם זהו מ"ש במסכת שבת פרק ר' עקיבא, שבשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות [מקשט בתגים את אותיות התורה] א"ל [אמר משה לקב"ה] מי מעכב על ידך [מי מעכב בעדך את מסירת התורה?] א"ל [אמר לו הקב"ה למשה] צדיק אחד עתיד לעמוד, ועקיבא בן יוסף שמו וכו'. והענין הוא, כי מי שהוא משרש הבל, אין בו יכולת להשיג רק עד כתרי אותיות, שהם התגין, ולא יותר. וז"ש שמצאו שהיה קושר קשרים לאותיות. אבל מי שהוא משרש קין מבחינתו השנית כנז"ל, יש בו יכולת להשיג אפילו עד הטעמים, או יותר למעלה ג"כ. האמנם אח"כ מרע"ה השיג הכל ע"י מעשיו העצומים:

שער הגלגולים הקדמה לה

על כינויים ושמות

בס"ד

מה ההבדל בין כינוי לשם? כנוי בא מהמילה כאן, ושֵׁם בא מהמילה שָׁם.

ילד מכנה את הוריו בכינויים אבא ואמא, כי כלפי הילד הוריו הם כאן תמיד איתו. ילד תמיד יקרא לאביו, "אבא" למרות ששמו אברהם. כי היחס בין הילד לאבא הוא קבוע בחינת כאן. כמו בדיבר הראשון, "אנכי ה' אלוקיך" שמילת 'אנכי' כוללת אותיות כאן+ י' (ספירות).

לדוגמא, כאשר נדרש תלמיד למלא טופס, ובאחת המשבצות מבקשים למלא את שם האב, ימלא התלמיד את המשבצת ויכתוב את השם 'אברהם', או כל שם אחר, התלמיד לא יכתוב במשבצת את הכנוי 'אבא', כי במילת אבא מכנה הילד את אביו באופן פרטי, כלפיו הוא אבא. כלפי אחרים הוא אברהם. כי כלפי הילד, אבא הוא בחינת פנים, וכלפי השאר השם אברהם, או כל שם הוא בחינת אחור.

מהו עניין תורה לשמה?

בס"ד

והנה כפי שמבואר בהקדמת תלמוד עשר הספירות (אותיות צו - צז) שעניין תורה לשמה הוא לשם החיים שמוציא בתורה, כי כשמוצא את פניו יתברך בתורה, כך הוא מוציא את החיים שבתורה, כמו שכתוב : "באור פני מלך חיים".

מתוך ברכת שלום על התורה, מאמר קסה, עמ' רג