בס"ד

שמעתי ממורי הקדוש נשמתו עדן זצ"ל : דאיתא (מובא) בזהר כי סימן של אוהב - שהוא מכיר את חברו מאחוריו. היינו הטובות שמקבלים מהבורא ית"ש הוא בחינת פנים, היינו שזה מתאים לו ית"ש כי מדרך הטוב להיטיב, אמנם היסורים שמגיעים חס ושלום מהבורא יתברך שמו אל האדם הוא נקרא בחינת אחורים, אמנם האדם האוהב את הבורא יתברך שמו הוא מכיר שהם גם כן טובות מהבורא יתברך שמו.

רבנו הקדוש זכותו יגן עלינו אומר : כי הדחיות הן יותר חשובות מההתקרבויות, היינו שהאדם מרגיש אשר הבורא ית"ש דוחה אותו מלהתקרב אליו, הן יותר חשובות מן ההתקרבויות.

ימין ה' עושה חיל, וילקט יוסף, עמ' קסט טור ב'.

בס"ד

בס"ד

דברים שלא נגלו למשה, נגלו לר' עקיבא. גם זהו מ"ש באותיות דר' עקיבא, כי אמר משה לשי"ת על ר' עקיבא, יש לך אדם כזה ואתה נותן התורה על ידי? וכו', והיה משה נרתע, כיון שראה מזלו של ר' עקיבא, דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות. וקרוב לזה נזכר במסכת שבת פרק ר' עקיבא. והטעם הוא, לפי שהיה ר' עקיבא יכול להשיג יותר ממשה, לסבה הנז"ל, כי הוא [רבי עקיבא] מן קין [בכור], ומשה מן הבל [פשוט]. גם זהו מ"ש במסכת שבת פרק ר' עקיבא, שבשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות [מקשט בתגים את אותיות התורה] א"ל [אמר משה לקב"ה] מי מעכב על ידך [מי מעכב בעדך את מסירת התורה?] א"ל [אמר לו הקב"ה למשה] צדיק אחד עתיד לעמוד, ועקיבא בן יוסף שמו וכו'. והענין הוא, כי מי שהוא משרש הבל, אין בו יכולת להשיג רק עד כתרי אותיות, שהם התגין, ולא יותר. וז"ש שמצאו שהיה קושר קשרים לאותיות. אבל מי שהוא משרש קין מבחינתו השנית כנז"ל, יש בו יכולת להשיג אפילו עד הטעמים, או יותר למעלה ג"כ. האמנם אח"כ מרע"ה השיג הכל ע"י מעשיו העצומים:

שער הגלגולים הקדמה לה

בס"ד

מה ההבדל בין כינוי לשם? כנוי בא מהמילה כאן, ושֵׁם בא מהמילה שָׁם.

ילד מכנה את הוריו בכינויים אבא ואמא, כי כלפי הילד הוריו הם כאן תמיד איתו. ילד תמיד יקרא לאביו, "אבא" למרות ששמו אברהם. כי היחס בין הילד לאבא הוא קבוע בחינת כאן. כמו בדיבר הראשון, "אנכי ה' אלוקיך" שמילת 'אנכי' כוללת אותיות כאן+ י' (ספירות).

לדוגמא, כאשר נדרש תלמיד למלא טופס, ובאחת המשבצות מבקשים למלא את שם האב, ימלא התלמיד את המשבצת ויכתוב את השם 'אברהם', או כל שם אחר, התלמיד לא יכתוב במשבצת את הכנוי 'אבא', כי במילת אבא מכנה הילד את אביו באופן פרטי, כלפיו הוא אבא. כלפי אחרים הוא אברהם. כי כלפי הילד, אבא הוא בחינת פנים, וכלפי השאר השם אברהם, או כל שם הוא בחינת אחור.

בס"ד

והנה כפי שמבואר בהקדמת תלמוד עשר הספירות (אותיות צו - צז) שעניין תורה לשמה הוא לשם החיים שמוציא בתורה, כי כשמוצא את פניו יתברך בתורה, כך הוא מוציא את החיים שבתורה, כמו שכתוב : "באור פני מלך חיים".

מתוך ברכת שלום על התורה, מאמר קסה, עמ' רג