וְהָיָה הַתַּפּוּחַ קֵדָר
וְקוֹצִים שָׁאֲלוּ חַיִץ
וּמֵאֵפֶר נִבָּט לוֹ חָצַב
כִּי עָבַר גַּם נֶחֱצָה לוֹ הַקַּיִץ

עַל אֲשֶׁר שָׁכְנָה בּוֹ עַצֶּבֶת
לֹא הִבִּיט בָּהּ הוּא כְּלָל וְעִקָּר
רַק הַבֹּקֶר בְּעַיִן שֶׁל תְּכֵלֶת
וּכְהֶרֶף נִרְאָה הַמָּחָר

מַעֲשֶׂה בַּחֲזִיר שֶׁהִבִּיט בַּמַּרְאָה
וְנִבְעַט הִשְׁתּוֹמֵם לַמַּרְאֶה הַנּוֹרָא
אַפּוֹ הַוְּרַדְרַד הָרָחָב הַנּוֹשֵׁף
וְגוּפוֹ הַגָּדוֹל מְסֻרְבָּל כֹּה עָיֵף

אָז גָּמְלָה הַחְלָטָה בְּלִבּוֹ הַקְּטַנְטַן
יַהֲפֹךְ לְנָזִיר וְיֻכַּר כְּטִיטָן

בִּרְצוֹנוֹ יַהֲפֹךְ לְעֶלֶם דַּק אוֹ וָזִיר
לְעוֹלָם לֹא יַחַשֹּׁדוּ כִּי אָכֵן הוּא חֲזִיר

לָכֵן עָמַד לוֹ שָׁעוֹת מְפַטְפֵּט אֶל הַקִּיר
אִישׁ לֹא יַכִּיר בּוֹ 
הֲרֵי הוּא נָזִיר

אַךְ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הִגִּיעַ סָפֵק
לִקְלִפּוֹת, וּלְבֹץ לִבּוֹ הִשְׁתּוֹקֵק

אָז פָּשַׁט הוּא בְּשֶׁקֶט גְּלִימַת הַנָּזִיר
וְלָבַשׁ אֶת גּוּפוֹ הַוָּרֹד חֲזַרְזִיר

וְכָךְ בַּלֵּילוֹת הוּא הֵחֵל לְשׁוֹטֵט
בְּאִישׁוֹן לַיְלָה נִמְצָא עִם פַּחִים מִתְקוֹטֵט

עַד שֶׁבָּא לוֹ פַּקָּח, אִישׁ אֶחָד - שְׁמוּרַת טֶבַע
וְאָמַר לוֹ פָּשׁוּט כָּךְ: "אַתָּה חֲזִיר דֶּרֶךְ קֶבַע,
מַדּוּעַ תִּתְאַמֵּץ לִפְנוֹת אֶל הַקִּיר?
הַכֵּר בָּאֱמֶת אַתָּה חֲזַרְזִיר

וְעָמְדוּ הַקּוֹצְרִים בַּשָּׂדֶה
עִם מַגָּל
וְשָׁתְקוּ כִּי הִנִּיחוּ הַחֶרֶב
כִּי נִטָּמַע וְדָמַם קוֹל שְׁאוֹן מִלְחָמָה
בַּמַּחְשָׁב וּבַלֵּב וּבְקֶרֶב

כִּי אָפְסָה הַשָּׁעָה
וּמְחוֹגִים אָז נָמַסּוּ
לֹא סַרְטָן וְלֹא גְּדִי
בַּמִּישׁוֹר
רַק עַלְמָה הַיּוֹשֶׁבֶת
בְּפַאֲתֵי כֶּרֶךְ
בַּמִּגְדָּל עִם חוּט
וְכִישׁוֹר

Queen Bertha and the Spinners, Albert Anker 1888

וְצַר עָלָיו מִבַּיִת וְצַר עָלָיו מִחוּץ
צוּרָה כְּפוּלָה צְרַרְתָּהוּ
הַשְּׁאָר הוּא רַק תֵּרוּץ

וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לָשֶׁבֶת אוֹ לַחֲשֹׁב
אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ
לִדְרֹךְ קַשְׁתּוֹ לַטּוֹב

וְהוּא אֵינוֹ הַחֵפֶץ חוֹפֵץ אוֹ הֲנַחְפֹּץ
הוּא בָּא לְכָאן לְהֶרֶף
פּוֹרֵץ כִּלְשׁוֹן מִפְרַץ

וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְהוּא אֵינוֹ חוֹלֵם
אוֹ גֵּר תּוֹשָׁב לְרֶגַע, אוֹ קָט לִבּוֹ הוֹלֵם

וְהוּא אֵינוֹ הָאַיִן וְהוּא אֵינוֹ הַיֵּשׁ
לֹא צִיץ נוֹצֵץ עַל גֶּזַע
לֹא בֶּגֶד אוֹ לוֹבֵשׁ

וְהוּא אֵינוֹ הַכֶּסֶת וְהוּא אֵינוֹ הַדְּיוֹ
לֹא יָד קְטַנָּה כּוֹתֶבֶת לָאֵל שֶׁהוּא אֵינוֹ

וְהוּא אֵינוֹ הַחֶרֶס, הַחוֹף אוֹ הַמִּנְעָל
אֵינוֹ סוּפָה עוֹבֶרֶת וְלֹא מַבָּט אֶל עַל

ציור מקורי של מיצר הבוספורוס על דף מכתב יד עותמני, המאה ה-18

ש

וְאָמַר הַיָּרֵחַ גַּם נִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת
לַחֲבֹשׁ כָּךְ מִגְבַּעַת וְלָצֵאת בְּשִׁיטוּט
וְכָךְ מִידֵי לַיְלָה הַצֵּל הַצָּלוּל
עוֹטֶה אַדַּרְתּוֹ וְיוֹצֵא לְטִיּוּל

הוּא רוֹאֶה בְּדַרְכּוֹ פַּרְדֵּסִים וְשָׂדוֹת
נְכוֹחִים עֲדֵי אַיִן פָּשׁוּט לִהְיוֹת
וְכָךְ מִידֵי לַיְלָה וְלֹא רַק בַּצֵּל
מְשַׁיֵּט הַיָּרֵחַ וְלֹא מִתְעַצֵּל

הוּא בָּא וְהוֹלֵךְ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה
מֻטְבַּעַת בָּאוֹר וְהוֹמַת הֲמֻלָּה
הוּא רוֹאֶה אֶת כֻּלָּם מַבִּיטִים אֶל יָרֵחַ
וְהוּא - מֵרִים שׁוּלֵי כּוֹבָעוֹ כְּמֶחֱוָה
הוּא בְּכָל זֹאת אוֹרֵחַ

וְאִם תִּשְׁאַל מַהִי רְשׁוּת,
אֹמַר זֹאת רַק כָּךְ מַמָּשׁ בִּנְחִישׁוּת
רְשׁוּת נְתוּנָה הִיא לָעַד - לַיָּרֵחַ
לָתֵת כָּאן שֵׁרוּת וְלֹא בְּהֶכְרֵחַ

לְנוֹדֵד, לָאַסְפָן
לַחוֹשֵׁב כְּיֵשׁוּת
הוּא רַק כָּאן מְשַׁקֵּף
וַהֲרֵי זֶה פָּשׁוּט