אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

מהי כוונת הלימוד?

בס"ד

מעשה בתלמיד אחד שבא אצל האר"י ובקש ממנו שילמדנו תורה. השיב האר"י לאותו תלמיד ואמר, "את התרנגול שלך האכלת הבוקר?"

כוונת הלימוד תהיה  - שיהיה לו דעת שיספיק לו לאמונה פשוטה. ועיקר התפילה תהיה - שלא יתעורר אצלו רצון אחר, רק להשפיע.

- ספר ימין ה' עושה חיל, ברכת משה, מאמר מ"ח עמ' קל

דרוש אחד על מלחמת של"ג

בס"ד

בליל הששה ביוני, נקבצו ובאו אנשי כוחות המילואים לבסיס אספקה היבשה של צה"ל ליד צומת גולני. הם המתינו לשיבוצם בגזרת הלבנון, שנמשך שלושה ימים ושלושה לילות. המתבונן בבסיס יכול היה לראות טנקים מוכנים לתזוזה, כל טנק מחובר לעמוד חשמל ולעמוד טלפון, בכל טנק מונחים סטים של קיטבקים מוכנים מזוודים עם ציוד מלא, כולל עפרון ופנקס, קיטבק לכל חייל.

אנשי המילואים הכינו קפה על גבי גזיות ושתו אותו אל תוך הלילה. הלילה היה קר, קר מאד. הדובונים שלהם היו מאובזרים בתוך הקיטבקים בתוך הטנקים, ואליהם,כאמור, תהיה גישה רק בפקודת עלייה ללבנון. מה עשו? הלכו לחדרים והתעטפו בשמיכות, שנאמר "תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף" (תהלים קב א).

וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ

בס"ד

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ [בראשית מח טז].

סולמה של צור

בס"ד

על כניסתו המופלאה של אברהם לארץ ישראל מספר המדרש הבא:

אמר ר' לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים. אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור, ראה אותם עסוקים בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת. אמר לו הקב"ה: 'לזרעך אתן את הארץ הזאת' (בראשית יב, ז)

                                                                              - בראשית רבה לט ח

את המפה שאנו רואים כאן צייר הרב יהוסף שוורץ בשנת 1829. במפה זו ניתן לראות נקודות ציון על קו החוף, כאשר הדרומית ביותר היא אכזיב, ולאחריה ראש הנקרה. אם נתבונן היטב במפה נוכל לראות כי רכס הסולם מטפס מראש הנקרה צפונה דרך 'רַאס אל אַבְּיַיד' הוא 'הראש הלבן', וּמִֹשָם ממשיך ועולה עד שמגיע אל העיר צור.

במפה זו ניתן לראות את 'סולם צור', רכס 'סולם צור' נראה כמו סולם חבלים שאם תטפס עליו בראש הנקרה תגיע לצור. דווקא בציורו התמים לכאורה של הרב יהוסף שוורץ ניתן לראות את הקשר שבין השם 'סולם צור', למקום.

חכמינו ז"ל הרגישו בקשר שבין שמו של הרכס (סולם צור) לתכונה אותה הוא מייצג וחברו מדרש המספר על רצונו של אברהם להתכלל בין אנשים שנתנו להם סדרי עולם. אברהם מבקש להיות חלק מסולמה של צור, כלומר לטול חלק במעשה האמונה האנושי המטפס במעלות הסולם הרוחני, ומצייר בו דמות אדם.

...

תמונה הרב יהוסף שוורץ מתוך הספר תבואות הארץ [ה'תר"ח 1848]

עכו, על שום מה?

בס"ד

בתלמוד ירושלמי* מסופר כי כאשר הגיע המבול לחופי עכו נאמר לו "עַד-פֹּה תָבוֹא, וְלֹא תֹסִיף; וּפֹא-יָשִׁית, בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (איוב לח יא).

אומר רבי אחא בשם ר' חנינה כי עַד-פֹּה הוא עד-כה שנאמר עַד-פֹּה תָבוֹא, וְלֹא תֹסִיף, עד עכו תבא ולא תוסיף, וּפֹה-יָשִׁית, בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ, עד יפו אשית גאון גליך, ניחא ימא רבא [אז נח הים הגדול]

לפי איוב תנועת המים נעצרה בחוף עכו [עד-כה] ובחוף יפו [וּפֹה-יָשִׁית, בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ,שנאמר, יְהוָה, לַמַּבּוּל יָשָׁב;   וַיֵּשֶׁב יְהוָה, מֶלֶךְ לְעוֹלָם. יְהוָה--עֹז, לְעַמּוֹ יִתֵּן;    יְהוָה, יְבָרֵךְ אֶת-עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. (תהלים כט י-יא)

לדורשים בשלום ירושלים

...

*בתלמוד ירושלמי מסכת שקלים פרק ו' הלכה ב' 

מילה אחת על ירושלים

בס"ד

בדרך משדה התעופה לירושלים עלינו במעלה הקסטל כאשר האורחים שואלים ללא הרף, איפה ירושלים? איפה ירושלים? הסברנו להם שאנו מגיעים מהשפלה ומטפסים אט אט במעלה ההר, וכמו שבהרי האלפים נוסעים בפיתול כך גם כאן. ההסבר הציורי והרציונלי לא עזר, הנוסעים במכונית זוקפים את עיניהם ומחפשים אחר רמזים מבעד לגבעות. מה שתורם לאוירת המסתוריות במכונית היא העובדה שהרדיו קולט מנגינות ערביות בלבד, האורחים, שזה עתה נחתו מנסים להשתלב. הם מתבוננים ביער האורנים ואומרים, "כמו באירופה", אבל איכשהו הרדיו בערבית מכתיב את הטון.

הם מחפשים בתודעתם עיר בירה גדולה, פרושה ומוארת בעלת שדרות רחבות, מה עוד שירושלים היא מרכז רוחני לשלוש הדתות המונותיאסטיות, כך הם מתרצים. האורחים מחפשים הוכחות בשטח, הם רוצים שיקוף לתמונה שיש בליבם. אנו מנסים להסביר כי ירושלים הרים סביב לה, ולא ניתן לראות אותה פרושה ורחבה כמו על מגש או כערים גדולות אחרות, וכאשר אתה מנווט בין ההרים אתה למעשה מקיף את ההר ומגלה עוד הר כמו עלי הכותרת של השושן (ורד) העוטפים את מרכז הפריחה.

ההסבר אינו מסבר את אוזני האורחים, הם עדיין מצפים וכאשר אנו עולים במעלה ההר ואנו קוראים להם מתוך הגן, "ברוכים הבאים לירושלים", הם לא מבינים מה הקשר בין כר הדשא המברך לעיר הבירה.

אנו פונים לכיוון הר הרצל בחסות החשכה, והאורחים מבקשים לנסוע בכביש ישר לשכונת המגורים, הם לא מבינים מדוע אין קו ישר בירושלים, כל ההרים והגבעות נראים להם דומים בלילה ואיה היא ירושלים?

אחר חצות לאחר השיבוץ בחדרים וכיבוי האורות, כאשר מכסה העלטה את סימני מרחב הזמן מהעיר, אתה יכול להרגיש באופק את אברהם מהלך עם יצחק בנו, אל הַמָּקוֹם הַהוּא... אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה. (בראשית כב יד)