אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת-הַיַּרְדֵּן

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

שמע ישראל היום אתה עובר את הירדן, תמונה

שמע ישראל היום אתה עובר את הירדן, תמונה fabcom

משה המוציא את בני ישראל ממצרים, המנהיג והמלווה אותם במסעיהם במדבר ומכין אותם לכניסה לארץ ישראל, פותח במילים אלה את דברי ההכנה שלו: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ--עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת, בַּשָּׁמָיִם". מדוע פותח משה במילים שמע ישראל, מילים המוכרות לנו מפסוק הייחוד שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל:  יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד (דברים ד ו).

מה הקשר בין רישא פסוק הייחוד למעבר הירדן? ומדוע מי שעובר את הירדן גר בשמים? ננסה להשיב על שאלות אלה אחת לאחת. משה, פותח במילים שמע ישראל, כדי להסביר לעם ישראל את ייחודה של ארץ ישראל. ארץ ישראל אומר משה, נמצאת מעבר לנהר הירדן. שמו של נהר הירדן על שום שיורד מדן (בכורות נה).

הסבר : דן לשון דין ומשפט דָּן, יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (בראשית מט, טז). שלושה נחלים מהווים את מקורות הירדן והם: חרמון (בניאס),שניר (חצבאני) ודן. מספרת הגמרא במסכת בכורות נה, כי שמו של נהר הירדן נקרא כך על שום שיורד מדן. וממשיכה הגמרא ומבארת במסכת נדרים כא,ב כי ירדן יורד ונמשך ממנו, ומסבירה מה משמעות הירידה בדין ואומרת, "ונתן לך שם לב רגז, אכתי לא עברי ירדנא (עדיין לא עבר את הירדן) שנאמר "וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ".(דברים כח סה).

באור הדברים : היות והירדן יורד מדן מקום שם נשפעים הדינים, הירדן מהווה גבול בין שתי ארצות. לא גבול גאוגרפי בין ישראל לירדן או עבר הירדן, אלא מקום בו עובר גבול תודעתי. אתה כועס, יש לך כליון עיניים ודאבון נפש, אתה נמצא בתחום עבר הירדן, מקום בו אתה רוצה רק לקבל לעצמך.

לעומת זאת, אומר דוד המלך ע"ה  לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹהִים;  וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.(תהלים נא יב) ואז אוכל להשפיע לך נחת רוח בחינת ארץ ישראל. כי נחת רוח נמשכת מהרגשת ארץ ישראל.

לכן אומר משה, שמע ישראל, היום אתה עובר את הירדן, כלומר, מעבר הירדן הוא לא עניין היסטורי או גאוגרפי, אלא היום, בזמן הווה, כלומר עכשיו, אתה עובר את הירדן שבך, שבנפשך פנימה, ועובר ממצב של קבלה למצב של השפעה, וכאשר תבוא לָרֶשֶׁת את הגּוֹיִם, הגְּדֹלִים וַהעֲצֻמִים מִמֶּךָּ--עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת (עם בחינת ההשפעה שרכשת, אז תהיה) בַּשָּׁמָיִם.

כל טוב ומעבר נעים לבחינת ארץ ישראל שבנו פנימה

בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

בברכת יום טוב נאמר, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

דע כי יש אור וכלי וההפרש בניהם נקרא זמנים. באור הדברים:

אור גימטריה 207

כלי גימטריה 60

זמנים גימטריה 147

נמצא, הפרש בין אור לכלי 147.

מקדש ישראל מובן לכאורה, אותיות לי-ראש, מקדש את ההשפעה, אך מדוע ישראל והזמנים נכללים בברכה אחת ? מדוע מקדשים על הזמנים שהוא בחינת ההפרש בין אור לכלי ?

תודה על תשומת הלב, .....

תשובה: ל.........
הפירוש שכל הזמנים צריכים להיות שוים אצל האדם, בין אם יש לו אור, ובין אם יש לו רק כלי, דהיינו חסרון, ג"כ יודה וישבח את השי"ת.
בכבוד רב, אמג.

לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת

לאחר שמחזיר אברם את אחינו לוט מן השבי נגלה אליו ה' במחזה. ה' מנסה להפיג את חששו של אברם, ואומר : "אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד". ואברם אומר,

"מַה-תִּתֶּן-לִי,

וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי;

וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי,

הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.

-הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע" :

הן לי אומר אברם, לֹא נָתַתָּה זָרַע. לכאורה היתה התורה צריכה לכתוב 'נתת', ללא הא, מדוע אפוא כותבת התורה נתתה עם הא ? ומדוע כותבת התורה את הפועל זָרַע ולא את שם העצם זֶרַע ?

מדוע נכתב הפֹּעַל נתתה באות הא?

פרוש אחד : כתיבת הפֹּעַל 'נָתַתָּה', מצביעה על הנותן, כלומר נתת אתה ה' יתברך.

פרוש אחר. אם היית נותן לי את האות הא, שהיא כלי להכלת השפע, הרי הייתי זָרַע. רוצה לומר היה מתלבש בי הכוח הפועל הנקרא זָרַע.

ומשיב ה' לאברם, לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, כלומר, אני הויה לא שניתי, וכולל עבר הווה ועתיד במשפט אחד, בחינת מגיד מראשית אחרית. רוצה לומר, אני כבר נתתי (בראשית, זמן עבר) לזרעך (לזרע שיצא ממך לעתיד לבוא) את הארץ הזאת, שאתה ואני רואים עכשיו (הוה).

אומר ה' לאברהם, אני במחשבה כבר נתתי את הארץ הזאת לזרעך שיצא ממך, אף כי יעברו מספר דורות עד שיוכשרו הלבבות לקבל אותה.

בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל

בניסן נגאלו ובתשרי עתידין להגאל

בניסן נגאלו ובתשרי עתידין להגאל

במסכת ראש השנה, דף י"א אומרת הגמרא בשם רבי אליעזר, 'בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל', ורבי יהושע סובר "בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להגאל". כדי להבין את דברי רבי אליעזר יש להתבונן תחילה בפרשת עקב (דברים יא, יב) וכה נאמר בה:" אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

דבר ידוע הוא כי את המילה ראשית כותבים באות אלף, מדוע אם כן כותבת התורה
בה--מרשית? מֵרֵשִׁית, אותיות מ-תשרי, לומר אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵ(תשרי) הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", היא אלול.

נראה כי רבי אליעזר סומך דבריו על פסוק זה, כי נאמר בו תמיד. שנאמר טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת ז ח). כי באחרית נמצאת האלף וב-רשית (אותיות תשרי) נעלמה.

שאחריתה הוא אלו"ל ו-ר(א)שית הוא תשרי חסר אלף. בתשרי עתידים להגאל, כי לעתיד לבוא תתגלה האלף של א-לול בתשרי ותהפכנו ל'בראשית'. לומר כל עוד אין מחילה לא תתאפשר תחילה, וכאשר תתגלה המחילה באלול תתגלה הא' בתשרי ותהפוך את בת-שיר (אותיות בתשרי) ל-בראשית.

בברכת שנה טובה וחתימה טובה.

תמונה: Parvin ♣ 

הגלגול

אנו רואים אפוא שחל שינוי היכר בתפיסת הנפש וגלגולה : דווקא הבינונים, שמספרם בבוודאי אינו קטן, זוכים כל פעם לנשמה חדשה ; וזוהי תפיסה המנוגדת כמובן לדעה שרוב שרוב הנשמות שבעולמנו הן מגולגלות ושרק לעתים רחוקות באה לעולם גם נשמה חדשה. אך חשובה יותר היא הדעה המובאת כאן שאדם יכול, בתנאים מסויימים, לשאת בקרבו ניצוצות של נשמות שונות, דעה שתפסה מקום נכבד מאוד בתורת-הנפש של המקובלים המאוחרים בשאלת אישיותו של האדם. הרעיון שריבוי היסודות שבנפש אינו עניין למקרים חולניים, או יוצאים מן הכלל, הרי אפשר היה להסביר בו את מקרי הפיצול הנפשי באדם. ואילו לפי תורה זו הוא חל דווקא על הבינונים, שבוודאי אינם מייצגים טיפוסי-גבול קיצוניים מבחינה פסיכולוגית, אף אם מדובר בהם כאן כבינונים מבחינה מוסרית. אחדותה של הנפש נשמרת כאן בכך, שהניצוצות המתגלגלים בה מחוברים עימה בקשר כה הדוק, שאין התודעה מבחינה בהם. הנשמה העצמית היא הנשמה החדשה, אבל היא יכולה לגרוף עמה בזרימתה גם ניצוצות-נשמה אחרים. אין להכחיש שבתפיסה כזאת עלולה אחדותה של נפש פרטית ומסוימת להפוך לבעיתית מאוד. ואמנם, אנו שומעים מפי מקובלי צפת, בהתפתחות המאוחרת של התורה, שהניצוצות המגולגלים מגבירים בנפש מגמות מסויימות, כי הם מבקשים להשיג בחייהם הנוכחים ובאמצעות הנשמה החדשה את מה שהחסירו בחייהם הקודמים. דעה זו אינה שכיחה בקבלה הקדומה, אך היא מהווה גשר להתפתחות המאוחרת שהיא מרכזית לענייננו.

-

מתוך הספר פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, גרשום שלום 327 - 326.

תמונה: AttributionNo Derivative Works Some rights reserved by Bob Cox Photography

רַב לְהושִׁיעַ, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַטָּל

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

משיב הרוח ומוריד הטל, תמונה איואן מלכין, הים הבלטי

משיב הרוח ומוריד הטל, תמונה איואן מלכין, הים הבלטי

רַב לְהושִׁיעַ, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַטָּל

                                                              תיקוני זהר א א

דף א א (דף א ע"א) רַבִּי שִׁמְעוֹן אָזַל לֵיהּ וְעָרַק לְמַדְבְּרָא דְלוּד וְאִתְגְּנִיז בְּחַד מְעַרְתָּא הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אִתְרְחִישׁ נִיסָא נָפַק לְהוֹן חַד חֲרוּב וְחַד מַעֲיָינָא דְמַיָּא, אָכְלֵי מֵהַהוּא חֲרוּב וְשָׁתָן מֵהַהוּא מַיָּא, וְהֲוָה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב אָתֵי לְהוֹן בְּכָל יוֹמָא תְּרֵי זִימְנֵי וְאוֹלִיף לוֹן, וְלָא יָדַע אִינִישׁ בְּהוּ וכו', בְּזֹהַר חָדָשׁ פָּרָשַׁת תָבוֹא כָּתוּב שָׁם.

תרגום (דף א ע"א) רבי שמעון הלך לו וברח למדברה של לוד והסתתר במערה אחת הוא ורבי אלעזר בנו, התרחש להם נס, יצא להם חרוב אחד ומעיין מים אחד, אכלו מאותו חרוב ושתו מאותם מים, והיה אליהו זכור לטוב בא אליהם בכל יום שתי פעמים ומלמד אותם, ולא הכיר בו איש וכו' בזהר חדש פרשת תבוא כתוב שם.

וְדָא אִתְקְרֵי תִקּוּנֵי הַזֹּהַר דְּאִינוּן שַׁבְעִין אַנְפִּין לְאוֹרַיְיתָא דְפַרִישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית מִסִּתְרֵי אוֹרַיְיתָא.

וזה נקרא תיקוני הזהר שהם שבעים פנים לתורה שפירש רבי שמעון בר יוחאי במילת בראשית מסתרי תורה.

קוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אַפְתַּח מִילִין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא, פָּתַח וְאָמַר וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וְגוֹמֵר (דניאל יב, ג), וְהַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין רַבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרַיָּיא, יַזְהִירוּ כַּד אִתְכַּנְשׁוּ לְמֶעֱבַד הַאי חִבּוּרָא, רְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְהוֹן וּלְאֵלִיָּהוּ עִמְּהוֹן וּלְכָל נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּאן לְנַחֲתָא בֵּינַיְיהוּ וּלְכָל מַלְאָכַיָּא בְּאִתְכַּסְיָא וּבְאֹרַח שֵׂכֶל.

קום רבי שמעון פתח מילים לפני השכינה, פתח ואמר והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגומר (דניאל יב, ג), והמשכילים אלו רבי שמעון וחברייא, יזהירו בעת שמתכנסים לעשות חיבור זה, רשות נתנת להם ולאליהו עמהם ולכל נשמות *השבות בישיבות לנחות בניהם ולכל המלאכים בכיסוי ובארח שכל.

* מלשון משיב הרוח (תפילת טל ליום ראשון של פסח) משיבת נפש (תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ תהלים יט,ח )וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ-הַיֶּלֶד עַל-קִרְבּוֹ, וַיֶּחִי.(מלכים א' יז כב) שובו בנים שובבים (בבלי, חגיגה טו ע"א).

כתיבה וחתימה טובה

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=qzHEJsLwrQM&w=420&h=315]