גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם (שיר השירים ד', י"ב).

תיקוני זהר דף ה/א

דרגא חמישאה ביראת ה' אוקמוהו מארי מתניתין, כל הקודם יראתו לחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל הקודם חכמתו ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת, דכל הקודם חכמתו ליראתו למה הוא דומה, למי שמסרו לו מפתחות הפנימיים, ולא מסרו לו מפתחות החיצוניים, במה יכנס:

דרגה חמישית ביראת ה' העמידו בעלי המשנה, כל הקודם יראתו לחכמתו, חכמתו מתקיימת, וכל הקודם חכמתו ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת, דכל הקודם חכמתו ליראתו למה הוא דומה, למי שמסרו לו מפתחות הפנימיים, ולא מסרו לו מפתחות החיצוניים, במה יכנס:

שנה טובה לכל

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=8mbykdTsfzo]

וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא--חָרוּת, עַל-הַלֻּחֹת (פרשת כי תשא, שמות ל"ב, פסוק ט"ז)

תלת אצבעין מתייחדין בקולמוס לכתיבה, ועלייהו אמר בן זומא, אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשלש אצבעות, ותרין אצבעאן אינון דסמכין לון, ואינון כתרי גלימי דסחיפי אהדדי. רזיא"ל איהו אוריא"ל. ועליה אתמר וזה זכר"י עם ו"ה רמ"ח, ודא רזיא"ל, שמי עם י"ק שס"ה ש'מועא"ל מ'טטרו"ן י'הוא"ל ראשי תיבין שמי, חסדיא"ל מסטרא דחסד, גבריא"ל מסטרא דגבורה, אוריא"ל מסטרא דעמודא דאמצעיתא, בכל סטרא אלי איהו מסטרא דאם, ואינון אל"י א' כתר י' חכמה ל' אימא עלאה, דאיהי מגדל עוז שם ה':

תיקוני זהר דף פט/א

שלוש אצבעות מתייחדים בקולמוס לכתיבה, ועליהן אמר בן זומא, אין בין מים עליונים למים התחתונים אלא כשלוש אצבעות.

באור הדברים: כף היד כוללת חמש אצבעות: אגודל, אצבע, אמה, קמיצה וזרת: בלשון הספירות האגודל נבחן לספירת כתר, האצבע נבחנת לספירת חכמה, האמה לספירת בינה, הקמיצה נבחנת לספירת תפארת, והזרת נבחנת לספירת מלכות.

אומר בן זומא אין בין מים עליונים למים תחתונים אלא כשלוש אצבעות. מה הן שלוש האצבעות האוחזות בקולמוס לכתיבה ? שלוש האצבעות הן האגודל, האצבע והאמה, או בלשון הספירות כח"ב (כתר חכמה בינה), אומר בן זומא, ההפרש בין מים עליונים למים תחתונים הוא שלוש אצבעות, כלומר, כל ההפרש בין השפעה לקבלה, או בין בורא לנברא הוא שלוש אצבעות, כלומר שלוש ספירות ראשונות, המציינות את הכוח הפועל, או השכל הפועל, לעומת הנברא או המקבל הגשמי. אומר בן זומא מהי השפעה ? שלוש אצבעות, או שלוש ספירות האוחזות באחד, במקרה שלנו קולמוס. יותר משלוש אצבעות לא יכולות לאחוז בקולמוס, נסו והווכחו. השתיים הנותרות הן רק תומכות, שנאמר, ותומכיה מאושר. 

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=l4Bc-oCALVc]

כתיבה וחתימה טובה.

אומר איוב בפרק כ"ט פסוק י"ח,  "עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים".

"וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים".

ונודע כי יש אור וכלי. האור נבחן ליום, שנאמר, "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם", ואילו החול נבחן לכלי. מדוע ? מפני שחול הוא החומר ממנו מכינים כלי זכוכית. נמצא, ככל שיש יותר חול, יש יותר כלים זכים (זכוכית) בהם יוכל האור, בחינת יום, להאיר.

והספירות מכונות ימים, נמצא, ככל שיש יותר חול, יש יותר ימים, יש יותר ספירות, יש יותר ליבון , כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, לָטֹהַר (שמות כ"ד,י' )

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=KXFe9ghgu3s]

מספרת הגמרא במסכת סנהדרין צ"ח א'

ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי.

רבי יהושע בן לוי מצא לו לאליהו שהיה עומד בפתח מערת רבי שמעון בר יוחאי.

אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר לו רבי יהושע לאליהו הגענו לעולם הבא ?

אמר ליה אם ירצה אדון הזה 

אמר לו אליהו, "אם ירצה אדון הזה"

אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי

אומר הנביא עמוס, הילכו שניים, יחדיו, בלתי, אם-נועדו.

כאשר אנו רואים שני אנשים הולכים יחדיו, אנו לא רואים מי המחבר בניהם, המחבר כלפינו הוא נסתר, אנו מבחינים רק בתוצאה, לא בסיבה עליה נאמר הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם (פרשת ניצבים).

רבי יהושע בא לבקר במערת רבי שמעון בר יוחאי ומוצא את אליהו ניצב על פתחה של המערה.

היות ואליהו נתפס כמחבר בין שמים לארץ שואל רבי יהושע את אליהו שאלה קונקרטית,

אם אני רואה אותך כאן, אליהו, האם אני נמצא בפתחו של העולם הבא ?

תשובת אליהו, "אם ירצה אדון הזה":

ויש להבין את דברי אליהו המדלג לכאורה על תשובה ישירה לרבי יהושע: הרי בפתחה של המערה נמצאים שניים, רבי יהושע ואליהו, מדוע אם כן נמצא אליהו מדלג בתשובתו לגורם שלישי נסתר, "אם ירצה אדון הזה" ?

מי הוא אותו גורם שלישי שברצונו תלויה ההגעה לעולם הבא ?

ודגלו (דלוגו) עלי אהבה (שיר השירים) אם דיאלוגו של אליהו עלי (מסכת סנהדרין צ"ח א') אהבה, נשתמש באהבה כדי לפתור את המשוואה הבאה.

מכיוון שלאהבה יש תכונה של שווי צורה, נעזר בשווי הצורה לפתור את המשפט.

גימטריה "הזה" היא גימטריה "טוב", ואם כך יש לפרש את דברי אליהו באופן הבא, "אם ירצה אדון הזה", "אם ירצה אדון טוב", ומשמעותו אם ירצה אדון טוב (ומיטיב) אז הגענו לעולם הבא.

מדוע אם כן משליך אליהו את התשובה לפתחו של, "אם ירצה אדון טוב" ?

כאשר נפגשים שניים והם מבינים שיש ייעוד לפגישתם ומייחסים אותה לגורם שלישי נסתר, הבנה זו המייחסת את החיבור לשורש נסתר, היא העולם הבא.

כי העולם הבא הוא נסתר, והעולם הזה הוא גלוי.

כל עוד אנשים מדברים על שניים, אתה ואני, אני ואתה, הם מדברים על הנגלה. בשעה שמצביעים על צד שלישי נסתר, או מכוסה, נמצא שהם מדברים על העולם הבא. לכן תגובת רבי יהושע לדברי אליהו: שניים ראיתי (אליהו, יהושע) וקול ג' שמעתי (הבנתי) שיש קשר (צד ג') המחבר בניהם.

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=wSMp8AbfUVQ]