אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

הָאִישׁ שֶׁבָּא לְכָאן

הָאִישׁ שֶׁבָּא לְכָאן
כְּבָר לֹא מַגִּיעַ
אֵין סִבָּה

אוּלַי עָזַב אוּלַי הָלַךְ לוֹ
לָעוֹלָם הַבָּא

אֶת הָאֱלֹהִים הוּא הִתְהַלֵּךְ
כֵּן זֶה חֲנוֹךְ

תּוֹפֵר הָיָה הוּא מִנְעָלִים
בָּהֶם נוּכַל לִדְרֹךְ

אַךְ יוֹם אֶחָד הוּא נֶעֱלַם
פָּרַשׁ מִן הָעוֹלָם
חָמֵשׁ שִׁשִּׁים וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת
הָיוּ יְמֵי חַיָּיו

בַּכְּתָבִים קָרְאוּ אוֹתוֹ
מטט אוֹ מְטַטְרוֹן
אוּלַי הוּא פַּאי
הוּא שֵׁם שַׁדָּי
סָפוּן לוֹ בָּאָרוֹן

וינסנט ואן גוך, זוג נעליים, ארל 1888

בְּמִישׁוֹר הַיָּמִים

בְּמִישׁוֹר הַיָּמִים
שֶׁמֵּעַל הָרָקִיעַ
אֵלָיו רַק שְׁחָפִים
יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ

בְּמִישׁוֹר הַיָּמִים
שֶׁמֵּעֵבֶר לַזְּמַן
טְלָלִים, אַבִּירִים
צִנְצֶנֶת הַמָּן

בְּמִישׁוֹר הַיָּמִים
שֶׁמֵּעָלֵינוּ חוֹפִים
לֹא תִּמְצָא בַּמִּנְהָר
חָדְשֵׁי חוֹרְפִים

שֵׁם אָחוּז גַּם נִמְצָא
הַמֵּיתָר וְהַחוּט
שָׁם הַכֹּל מִתְכַּלֵּל
בְּעִקָּר הַדְּרִיכוֹת

שָׁם גַּם נִמְצֵאת
שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב
הַטֶּבַע, הַנַּחַת
וְכָל מָה שֶׁאוֹהֵב

מִשָּׁם יֵרָאֶה
וְגַם יֵחָזֶה
עוֹלָמֵנוּ הַבָּא
שֶׁמֵּעֵבֶר לָזֶה

עָלָיו גַּם כָּתְבוּ
אַחֲרִית וְיָמִים
מִשָּׁם אֶפְרוֹחָיו
שֶׁמִּכָּאן מְנַגְּנִים

כַּפְתּוֹרֵי עַרְמוֹנִים

כַּפְתּוֹרֵי עַרְמוֹנִים
בַּמְּעִיל שֶׁל רָחֵל
פִּרְחֵי אַהֲבָה
בַּפְּצָלוֹת שֶׁפִּצֵּל

כַּפְתּוֹרֵי עַרְמוֹנִים
לוֹהֲבִים בְּשֶׁנְהָב
בַּמְּעִיל הוּא קִפֵּל
אֶת כָּל מָה שֶׁאָהַב

בִּגְוָנֵי אֲדָמָה
הַמְּעִיל הַכָּתֹם
וּבִטְנָהּ לוֹ חוּמָה
בּוֹהֶקֶת בְּתֹם

וְכָךְ בְּלֵיל חֹרֶף
בַּעֲרֹף הַמָּטָר
יוֹשְׁבִים הֵם בְּשֶׁקֶט
מַקְשִׁיבִים לַמֵּיתָר

יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הָאֵל

יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הָאֵל
פַּעֲמַיִם טוֹבֵל
פַּעַם בַּיּוֹם
וּפַעַם בַּלֵּיל

כָּךְ סִפֵּר לוֹ בַּסֵּפֶר
רַבִּי חַיִּים וִיטָאל
עַל מוֹרוֹ הָאֲרִ"י
שֶׁכָּל בֹּקֶר טָבַל

טָבַל הוּא בַּבֹּקֶר
וְעִם רֶדֶת הֲלֵיל
לְהַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם
לְשַׁבֵּחַ תֵּבֵל

חלק ממכתב שנשלח אל האר"י בימי שהותו במצרים, הכולל בקשת סיוע כלכלי לקהילות הנמצאות בארץ ישראל. המילים שאנו רואים לפנינו, "רכב ישראל ופרשיו", נכתבו בכתב רש"י ואלו מילים שאמר אלישע לרבו אליהו בעת הלקחו ממנו.

בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת

בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת
בָּעֶרֶב גָּפְרִית
עָמְדָה לָהּ בְּשֶׁקֶט
הַגְּבֶרֶת עִבְרִית

"מָה אַתְּ עוֹשָׂה
כָּאן?"
שָׁאַלְתִּי בְּחֵרֵשׁ:
"גְּבוֹהָה מִן הַסַּהַר
נִשְׂגֶּבֶת מִשֶּׁמֶשׁ?"

"מִנַּיִן הוֹפַעְתְּ
כְּלִיל מַשְׂכִּית וְחֶמְדָּה
מֵאֵיזוֹ מַסֶּכֶת
וְאֵיזוֹ הַגָּדָה?"

וְכָךְ לִי אָמְרָה
אָז הַגְּבֶרֶת בַּלָּאט:
"הֲרֵינִי עוֹמֶדֶת
נִצֶּבֶת לָעַד

הֲרֵינִי שָׁלִיחַ
וְגַם שַׁגְרִיר
רֵעַ לָשִׂיחַ
לַחֲרֹז וְלָשִׁיר

עוֹבֶרֶת נָהָר
וּרְקִיעַ הַמַּיִם
לְהָאִיר פְּנֵי אָדָם
לְשַׁקֵּף הַשָּׁמַיִם

אֲנָכִי סוֹדֶרֶת
בַּיִת וָגַן
לַחַיִּים הַטּוֹבִים
לִיסוֹד מְאֻרְגָּן"

"וּמָה אַתְּ, שָׁאַלְתִּי,
הַאִם אֱמוּנָה?"
"אִם תִּרְצֶה," הִיא הֵשִׁיבָה:
"אַךְ הָעִקָּר הוּא תְּבוּנָה"

The flight of the soul, Louis Janmot

בֹּקֶר אֶחָד

בֹּקֶר אֶחָד
בְּיוֹם שֶׁל סִיוָן
בְּקָפֶה פַּלְמֵר
נֶעֱלַם לוֹ הַזְּמַן

נִפְתַּח לוֹ אָז שַׁעַר
מֵעֵץ עַל מִדְרֶכֶת
וְהָרֶגֶשׁ הַפַּעַם
נוֹתֵן לוֹ לָלֶכֶת

מִיָּמִין בְּוִיטְרִינָה
גְּדִי שֶׁל מָן וְקַדִּישׁ
הָאוֹר בַּשָּׁמַיִם
מֻכָּר וּמַחֲרִישׁ

אָז בַּקָּשָׁתִי רְשׁוּת
וְעָבַרְתִּי הַסַּף
לִהְיוֹת בֶּחָלָל
כֹּה קָסוּם וְנִכְסַף

וּבְתֹם סִפּוּרוֹ
שֶׁל אוֹצֵר בַּמָּקוֹם
חִכְּתָה הַפְתָּעָה
מֵאֵי-שָׁם
"גַּשׁ-הֲלוֹם"

בַּמֶּרְחָב הַבָּהִיר
אֲיֻמָּה נִגְדְּלָה
תְּמוּנָה שֶׁל תּוֹמַרְקִין
נִצְּבָה נִצְהֲלָה

בְּמֶרְכַּז לוֹ הוֹלֵךְ
תָּשׁוּשׁ וְנָבוֹךְ
נוֹשֵׂא דְּלָיֵי מַיִם
וִינְסֵנְט וָאן גּוֹךְ

בֵּין פִּרְקֵי בִּרְכָּיו
חוּט שֶׁל תַּיִל שׁוֹזֵר
גַּלְגַּלֵּי אַרְכֻּבּוֹת
עַל כַּפָּיו מוֹר עוֹבֵר

מֵעֵבֶר לוֹ בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ
פְּרִיחָה שֶׁל לָבֶנְדֵּר
הָאֹשֶׁר שָׁלוּחַ

אַךְ בָּאֹפֶק מִמַּעַל
תִּתֹּרֶת שֶׁל שַׁעַר
נִכְתָּבוֹת אוֹתִיּוֹת
בַּצָּהֳרַיִם שֶׁל דָּהַר

"אַרְלְ," כָּתוּב
בְּלָשׁוֹן שֶׁל צָרְפַת
לְחַדֵּי מַחְשָׁבָה
וּבְהִירֵי הַמַּבָּט

אַךְ זוֹ הַתִּתֹּרֶת
שֶׁל שַׁעַר בָּהִיר
מַזְכִּירָה הָאַחֶרֶת
שֶׁ"נִכְתְּבָה" עַל הָעִיר

"הָעֲבוֹדָה מְשַׁחְרֶרֶת"
וְלֹא הָאֲוִיר