שָׂחָה סֻכָּה אֶת פָּנָיו מִן הַשְּׁאוֹל
שָׂחָה סֻכָּה וְהִפְסִיק מִלִּשְׁאֹל
אָז פָּתַח אוֹתוֹ סֵפֶר
שֶׁנִּקְרָא לוֹ חַיָּיו
אַשְּׁרוּ לְחַיָּיו
וְנִפְתְּחוּ מַבּוּעָיו​

רבי יצחק אייזיק מטירנאו ,אוסטריה, שחי במאה ה-14, סוקר ב"ספר המנהגים" שחיבר (כת"י), מנהגי קהילות אשכנז.  בספרו מובאים חיתוכי עץ המתארים את מנהגי הימים הנוראים וחג הסוכות במקום, הספר נדפס (לראשונה?)  באמסטרדאם 1661

יוֹהָנֶס הַמַּטְבִּיל
שֶׁאֶת פְּנֵי הַהֲוָיָה הִקְבִּיל
בְּלִי נְחֹשֶׁת וּבְלִי בְּדִיל
בְּיוֹם קַיִץ מַהְבִּיל

אֶת פְּנֵי הַהֲוָיָה טָבַל
לֹא מִשּׁוּם וְלֹא בִּגְלַל
כִּי לֹא יָכוֹל הָיָה לָאֵשׁ
כִּי לֹא נִשְׁאַר מָה לְבַקֵּשׁ

טָבַל רָאשִׁים בִּגְאוֹן יַרְדֵּן 
אֲשֶׁר עַל כָּךְ
וַאֲשֶׁר עַל כֵּן

גָּעוּ הַמַּיִם וּבָכוּ: "כְּלוּם מְצֹרָעִים הֵם?"
וְהָלְכוּ -
אֶל יַם הַמָּוֶת אֵי מִשָּׁם
מְחַפְּשֵׂי כָּל נֶאֱשָׁם

הָאִישׁ שֶׁעָבַר
שָׁכַח אֶת פָּנָיו
שָׁכַח אֶת שְׂפָתוֹ
וְאֶת אֱלֹהָיו

הָאִישׁ שֶׁעָבַר
הָיָה וְלֹא שָׁב
הָאִישׁ שֶׁעָבַר
נִכְתַּב כְּמִכְתָּב

מָה טֹבוּ מָה טֹבוּ
אֱלֹהֶיךָ יַעֲקֹב
בַּחֹשֶׁךְ בַּלַּיְלָה
בַּגֶּשֶׁם הָרָטֹב

בְּקַוָּצֵי הַיַּעַר
עַל גְּדוֹת הַנָּהָר
עָלִים מְנֻצִּים
שַׁלֶּכֶת עִנְבָּר

שָׁאַלְתִּי חָקַרְתִּי
כָּל עֶצֶב נִגָּר
הֵיכָן הוּא הַצֶּלֶם
וְאֵיפֹה הוּא גָּר

חָלְפוּ הַיָּמִים
טִפְּסוּ הַשָּׁעוֹת
וְהִנֵּה נוֹכַחְתִּי
פִּתְאוֹם לִרְאוֹת

כִּי צֶלֶם זֶה
הַדָּר לוֹ בַּצֵּל
מֵעַל פְּנֵי הַחֹמֶר
רוֹחֵף וּמֵצֵל

כְּלֵץ יֵרָאֶה בִּשְׁעַת
הַלָּצוֹן וְאָז יִתְעַלֵּם
בִּשְׁעַת הָרָצוֹן

צֶלֶם שֶׁל אִישׁ
מָגֵן הָרוּחַ
צֶלֶם שֶׁל אִישׁ
בַּהֲוָיָה יָשׂוּחַ

יָמִים יְהַלֵּךְ בֵּין כְּרָמִים וְשָׂדוֹת
יָמִים יְקַפֵּץ בֵּין פְּלָגִים וְאַשְׁדּוֹת

צֶלֶם שֶׁל אִישׁ
וְצֶלֶם בָּרוּחַ
צֶלֶם שֶׁל אִישׁ
תַּחַת עֵץ הַתַּפּוּחַ

נִתְלֵיתִי עַל כְּנַף רוּחַ
כְּמוֹ עַל נַדְנֵדָה
וְהִיא אוֹתִי כִּמְקָרֶבֶת
וּפַעַם מַרְחִיקָה
נוֹשֶׁקֶת,
וְאֶל עַל נוֹסֶקֶת

תמונה בוב ברטלט

אוֹר שֶׁל זָהָב מֻטָּל אֶל הָרְחוֹב
הַשֶּׁמֶשׁ קוֹלֵחַ וַאֲנִי כָּאן קָרוֹב
רוּחַ מִמַּשְׂרֵקָה בְּשֶׁקֶט נוֹשֵׁב
הָאָדָם, יְצִיר כַּפֶּיךָ, נִבְחַן אֶל הַלֵּב