דַּעַת תְּבוּנוֹת הִיא
לָאִישׁ כִּי תִּזְרַח
יִזְהָר הַיְּקוּם
בְּחַגָּיו וְחֻקָּיו
אַל דַּעַת תְּבוּנוֹת
יִשְׁאַף נֶעֱלַם
תָּנוּעַ מַחְשֶׁבֶת
אֱלֵי וְעוֹלָם
הגשר הישן של הוסיק, אנה מארי רוברטסון מוזס The Old Hoosick Bridge, by Grandma Moses, 1947
הָאִישׁ שֶׁבָּא לְכָאן
כְּבָר לֹא מַגִּיעַ
אֵין סִבָּה
אוּלַי עָזַב אוּלַי הָלַךְ לוֹ
לָעוֹלָם הַבָּא
אֶת הָאֱלֹהִים הוּא הִתְהַלֵּךְ
כֵּן זֶה חֲנוֹךְ
תּוֹפֵר הָיָה הוּא מִנְעָלִים
בָּהֶם נוּכַל לִדְרֹךְ
אַךְ יוֹם אֶחָד הוּא נֶעֱלַם
פָּרַשׁ מִן הָעוֹלָם
חָמֵשׁ שִׁשִּׁים וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת
הָיוּ יְמֵי חַיָּיו
בַּכְּתָבִים קָרְאוּ אוֹתוֹ
מטט אוֹ מְטַטְרוֹן
אוּלַי הוּא פַּאי
הוּא שֵׁם שַׁדָּי
סָפוּן לוֹ בָּאָרוֹן
וינסנט ואן גוך, זוג נעליים, ארל 1888
בְּמִישׁוֹר הַיָּמִים
שֶׁמֵּעַל הָרָקִיעַ
אֵלָיו רַק שְׁחָפִים
יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ
בְּמִישׁוֹר הַיָּמִים
שֶׁמֵּעֵבֶר לַזְּמַן
טְלָלִים, אַבִּירִים
צִנְצֶנֶת הַמָּן
בְּמִישׁוֹר הַיָּמִים
שֶׁמֵּעָלֵינוּ חוֹפִים
לֹא תִּמְצָא בַּמִּנְהָר
חָדְשֵׁי חוֹרְפִים
שֵׁם אָחוּז גַּם נִמְצָא
הַמֵּיתָר וְהַחוּט
שָׁם הַכֹּל מִתְכַּלֵּל
בְּעִקָּר הַדְּרִיכוֹת
שָׁם גַּם נִמְצֵאת
שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב
הַטֶּבַע, הַנַּחַת
וְכָל מָה שֶׁאוֹהֵב
מִשָּׁם יֵרָאֶה
וְגַם יֵחָזֶה
עוֹלָמֵנוּ הַבָּא
שֶׁמֵּעֵבֶר לָזֶה
עָלָיו גַּם כָּתְבוּ
אַחֲרִית וְיָמִים
מִשָּׁם אֶפְרוֹחָיו
שֶׁמִּכָּאן מְנַגְּנִים
כַּפְתּוֹרֵי עַרְמוֹנִים
בַּמְּעִיל שֶׁל רָחֵל
פִּרְחֵי אַהֲבָה
בַּפְּצָלוֹת שֶׁפִּצֵּל
כַּפְתּוֹרֵי עַרְמוֹנִים
לוֹהֲבִים בְּשֶׁנְהָב
בַּמְּעִיל הוּא קִפֵּל
אֶת כָּל מָה שֶׁאָהַב
בִּגְוָנֵי אֲדָמָה
הַמְּעִיל הַכָּתֹם
וּבִטְנָהּ לוֹ חוּמָה
בּוֹהֶקֶת בְּתֹם
וְכָךְ בְּלֵיל חֹרֶף
בַּעֲרֹף הַמָּטָר
יוֹשְׁבִים הֵם בְּשֶׁקֶט
מַקְשִׁיבִים לַמֵּיתָר
יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הָאֵל
פַּעֲמַיִם טוֹבֵל
פַּעַם בַּיּוֹם
וּפַעַם בַּלֵּיל
כָּךְ סִפֵּר לוֹ בַּסֵּפֶר
רַבִּי חַיִּים וִיטָאל
עַל מוֹרוֹ הָאֲרִ"י
שֶׁכָּל בֹּקֶר טָבַל
טָבַל הוּא בַּבֹּקֶר
וְעִם רֶדֶת הֲלֵיל
לְהַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם
לְשַׁבֵּחַ תֵּבֵל
חלק ממכתב שנשלח אל האר"י בימי שהותו במצרים, הכולל בקשת סיוע כלכלי לקהילות הנמצאות בארץ ישראל. המילים שאנו רואים לפנינו, "רכב ישראל ופרשיו", נכתבו בכתב רש"י ואלו מילים שאמר אלישע לרבו אליהו בעת הלקחו ממנו.
בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת
בָּעֶרֶב גָּפְרִית
עָמְדָה לָהּ בְּשֶׁקֶט
הַגְּבֶרֶת עִבְרִית
"מָה אַתְּ עוֹשָׂה
כָּאן?"
שָׁאַלְתִּי בְּחֵרֵשׁ:
"גְּבוֹהָה מִן הַסַּהַר
נִשְׂגֶּבֶת מִשֶּׁמֶשׁ?"
"מִנַּיִן הוֹפַעְתְּ
כְּלִיל מַשְׂכִּית וְחֶמְדָּה
מֵאֵיזוֹ מַסֶּכֶת
וְאֵיזוֹ הַגָּדָה?"
וְכָךְ לִי אָמְרָה
אָז הַגְּבֶרֶת בַּלָּאט:
"הֲרֵינִי עוֹמֶדֶת
נִצֶּבֶת לָעַד
הֲרֵינִי שָׁלִיחַ
וְגַם שַׁגְרִיר
רֵעַ לָשִׂיחַ
לַחֲרֹז וְלָשִׁיר
עוֹבֶרֶת נָהָר
וּרְקִיעַ הַמַּיִם
לְהָאִיר פְּנֵי אָדָם
לְשַׁקֵּף הַשָּׁמַיִם
אֲנָכִי סוֹדֶרֶת
בַּיִת וָגַן
לַחַיִּים הַטּוֹבִים
לִיסוֹד מְאֻרְגָּן"
"וּמָה אַתְּ, שָׁאַלְתִּי,
הַאִם אֱמוּנָה?"
"אִם תִּרְצֶה," הִיא הֵשִׁיבָה:
"אַךְ הָעִקָּר הוּא תְּבוּנָה"
The flight of the soul, Louis Janmot