זֶהוּ שִׁיר אַהֲבָה לְט"וּ בְּאָב

לָעֵץ, לַיָּרֵחַ, לְזֶה שֶׁאָהַב

לַקַּיִץ הָעָג עִגּוּלִים שֶׁל זָהָב

לְלוֹעֵג, לְלוֹעֵז, לַלּוֹצֵץ, לֶחָצָב

זֶהוּ שִׁיר אַהֲבָה

שֶׁל רֵאשִׁית הַסְּתָיו

לְעֵט, לַדְּיוֹ, לַסּוֹפֵר, לַמִּכְתָּב​

​

אֶל אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ
שֶׁבְּךָ הוּא נִתַּךְ
מֵאֵימַת הַמַּפָּץ
שֶׁלְּפֶתַע נִפְרַץ

בְּאוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ עַצְמוֹ נְדַבֵּר
בָּזוֹ רַק הַפַּעַם וְלֹא יוֹתֵר

מַלְאָכִים מַלְאָכִים נִתָּכִים עָלֵינוּ
הוֹלְכִים, רוֹחֲפִים, יְחֵפִים מֵעָלֵינוּ

הַאִם נַרְגִּישׁ בִּיקִיצָתָם בְּקוּמָם בְּלֶכְתָּם
הַאִם נַרְגִּישׁ בִּמְעוּפָם בִּנְסִיקָתָם בְּאֶנְקָתָם

הֵן גָּדוֹל הוּא הַלַּיְלָה וְרַב לְהַכְבִּיר
הַתַּבְחִין בַּמַּלְאָךְ וְאוֹתוֹ גַּם תַּכִּיר?

אֵיךְ עָמְדוּ אֲנָשִׁים בְּיוֹם א' חוּצוֹת
קְמוּטִים כַּנְּיָר, נְטוּלֵי מַחְלָצוֹת
מֻטָּלִים כְּאַשְׁפָּה אַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת
נרְאִים מֻשְׁלָכִים מִבַּלְקוֹן שֶׁל מִרְפֶּסֶת

אֵי-שָׁם עוֹמֵד לוֹ פּוֹעֵל נִקָּיוֹן
בֵּין מַטְלִית לְצַלַּחַת אוֹחֵז בְּמָזוֹן
אֲנָשִׁים אֵין חֵפֶץ קְרֵבִים לַמִּפְתָּן
קָפֶה מְבַקְּשִׁים וְאֵינֶנִּי רַפְתָן

בָּדָד עוֹמֵד לוֹ עָטוּף בְּסִינָר
הַשֵּׁף הַמְּיֹעָד מַבִּיט בַּכִּכָּר
שֻׁלְחָן שֶׁל כָּבוֹד הוּא אוֹהֵב לַעֲרֹךְ
פַּת לֶחֶם וּשְׁאָר אוֹהֵב הוּא לִכְרֹךְ

מַסֵּכַת גֶּבֶס לְבָרוּךְ שְׁפִּינוֹזָה
טְמוּנָה בַּכַּסֶּפֶת
טְעוּנַת דִּיאַגְנוֹזָה

בִּכְפָפוֹת שֶׁל לְטֶקֶס
יַגִּיעַ "חוֹקֵר"
וִינַסֶּה לְהָבִין
אֶת מוֹחוֹ הַבּוֹצֵר

לַשָּׁוְא יְגַשֵּׁשׁ
בֵּין לֶחְיוֹ וּשְׂפָתָיו
לַשָּׁוְא יְטַיֵּל
בֵּין אַפּוֹ לְעֵינָיו

אֶת סַאסְּאַת סְפָרָיו
לֹא יָבִין לֹא יַחֲקֹר
כִּי לְאוֹר מַצְלֵמָה
הוּא צָרִיךְ הַגִּבּוֹר

Spinoza and the Rabbis by Samuel Hirszenberg (1907)

הוֹלֵךְ בֵּין הַכִּתּוֹת
כַּיּוֹם לִנְטוֹת
פְּנֵי שַׁחַר לְחַלּוֹת