כָּחֲלָה לָהּ הָאָרֶץ
וְשָׂח לוֹ שַׁבְּתַאי
"רְאִי, הוֹ רֵעִי
אֶת כָּל גְּדִיּוֹתַי"
טַבַּעַת נִטְבַּעַת
נוֹצַר הַיִּחוּר
הָרְאֵתָ לָדַעַת
הֲרֵי זֶה בָּרוּר
ארכיון פוסטים מאת: א.קליין
בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר
בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר
וַעֲבֵד נְגוֹ
דְּבָרִים נִכְתָּבִים
לֹא בִּכְדִי
אַךְ בְּגוֹ

שדרך, מישך ועבד נגו Simeon Solomon 1863
בִּרְכִּיָּה
בִּרְכִּיָּה טוֹבֶלֶת
רֹאשָׁהּ בְּאַגְמוֹן
לוֹטֶשֶׁת כָּנָף
וְשׁוֹתֶקֶת הָמוֹן
אֵיךְ אוֹמְרִים אַהֲבָה?
בְּעֵינֵי אֵמֵרַלְד
שֶׁל חָתוּל עַל מִדְרֶכֶת
וְעָלִים נוֹדְדִים
בְּחָרְפָּהּ שֶׁל שַׁלֶּכֶת
בְּזַרְעֵי אֵקָלִיפּטוּס
וְגַם אִצְטְרֻבָּל
וְרִמּוֹן שֶׁהִכְמִיר
לֹא יִקְנֵהוּ רוּבָּל
מֻנָּחִים כַּפְתּוֹרֵי עַרְמוֹנִים בַּכִּיסִים
לְחַמֵּם לֵילֵי-כְּפוֹר שֶׁאַט-אַט נִכְנָסִים
בַּנֵּר הַדּוֹלֵק בְּאוֹר יְקָרוֹת
בַּסְּפָרִים הַמְּקַבְּצִים
אוֹת לְאוֹת
אוֹת לְאוֹר?
בְּחַלּוֹן בּוֹ עוֹבֵר
מַשָּׁב שֶׁל אֲוִיר
בְּחֵילוֹ שֶׁל כּוֹכָב
בְּבֹקֶר בָּהִיר?
עַל בְּנֵי גָּד
עַל בְּנֵי גָּד שֶׁעָבַר חָלוּץ
וַאֲנִיצֵי זָהָב חָרוּץ
גָּד יַגִּיד מְבוֹא חַמָּה
סֹעֲרָה עִירִי
וְגַם נֻחָמָה

פרנסיסקו דה סורבראן, גד, ספרד המאה ה-17
אִישׂ שִׂיחוֹ
שָׂחָה סֻכָּה אֶת פָּנָיו מִן הַשְּׁאוֹל
שָׂחָה סֻכָּה וְהִפְסִיק מִלִּשְׁאֹל
אָז פָּתַח אוֹתוֹ סֵפֶר
שֶׁנִּקְרָא לוֹ חַיָּיו
אַשְּׁרוּ לְחַיָּיו
וְנִפְתְּחוּ מַבּוּעָיו

רבי יצחק אייזיק מטירנאו ,אוסטריה, שחי במאה ה-14, סוקר ב"ספר המנהגים" שחיבר (כת"י), מנהגי קהילות אשכנז. בספרו מובאים חיתוכי עץ המתארים את מנהגי הימים הנוראים וחג הסוכות במקום, הספר נדפס (לראשונה?) באמסטרדאם 1661