שלום לכולם,

מתוך מחזור וורמס 1271 ויקיפדיה

מהו שאמר הכתוב (שיר השירים ד' ח') "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה"? הנה כלה הוא כנוי לנשמת האדם, שהיא חלק אלוה ממעל. והיות והנשמה אינה רוצה לעזוב את משכנה העליון ולרדת ולהתגורר בארץ, מאחר ששם שמחכה לה שם חשכה גדולה. אומר לה הקב"ה "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה", את אינך יורדת לבד לארץ, אלא את באה ביחד אתי, כלומר כל מה שעובר עליך בארץ עובר גם עלי, היות שאני ערב לשלמותך.

כעת הבטוי "לבנון" סובב על הרגשת האור שיש לנשמה בהיותה באחדות עם הקב"ה, כי האור הוא לבן. גם מילת לבנון היא צרוף של שתי תיבות "לב" ו"נון", כאשר נון רומז לחמישים שעירי בינה. ולבנון במהלך זה של פירוש רומז ללב שיש לו חמישים שערי בינה. לפי פירוש זה הנשמה צריכה לעזוב מקום שיש בו הבנה עמוקה ואחדות של חמישים שערים, ולהגיע לארץ בה היא חוה ניתוק, פירוד וחוסר הבנה משווע.

המעניין הוא צרוף האותיות הנוצר מראשי תיבות ומסופי תיבות של שלוש המילים הללו: ראשי תיבות של המילים א'תי מ'לבנון כ'לה הוא א', מ', כ' וסופי תיבות שלו הוא י', נ', ה' וביחד שש אותיות אלו יוצרות את הצרוף, "אנכי מה'" שהיא למעשה הידיעה הקבועה והברורה של הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל, "אנכי מה'", והוא חתום בראשי תיבות ובסופי תיבות של המילים "אתי מלבנון כלה" בחותם כפול הוא חותמו של הקב"ה שהוא אמת. והוא גם הדיבר הראשון בעשרת הדברות "אנכי ה' אלוהיך".

המילה "אתי" הפותחת את הפסוק "אתי מלבנון כלה", מתוך "מחזור האבירים" 1320

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום לכולם,

מה ההפרש שבין רעה לעדר, מדוע צריך עדר לרעה, ומה משמעות הבטוי כבקרת רעה עדרו שאנו אומרים בפיוט ראש השנה הלקוח מספר יחזקאל?

הנה רעה גימטריה 275, וגימטריה של המילה עדר 274, נמצא כי ההפרש שבין רעה לעדר הוא אחד. גם נמצא כי עדר נצרך לרעה, כמו שגוף צריך לראש. כי לגוף אברים רבים, בשעה שהראש הוא אחד, הוא המקור והשורש.

זאת ועוד הפיוט לראש השנה מכיל פסוק מספר יחזקאל (לד יב) האומר: "כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל." ופירושו כמו שרעה מבקר, כלומר, מונה וסופר את ראשי צאנו לדעת אם חסרו לעת שובם מן המרעה, כך פועל ה' הוא מונה וסופר לראות מי חסר, כלומר מי פרש, כדי להשיבו אליו ביום "ענן וערפל".

כעת בקשר לביטוי "ענן וערפל", אפשר לומר כי יום ענן וערפל הוא משל ליום בו אין ראות טובה ולא ניתן לראות בו אופק בהיר או מהלך נכון וישר של דרך, וזהו פירוש נכון וטוב, אך גם ניתן לראות בבטוי "ענן ןערפל" שהוא גימטריה של המספר 556, קוד למילה "תקון" שגימטריה שלה הוא 556.

כלומר גם ביום(במצב) שה' פועל "תקון" בעולם שמבחינת הנבראים הוא הוא יום "ענן וערפל" שהנבראים אינם רואים מה נכון ומה אמת, עדיין כל פעולתו היא להציל אותם ולהשיבם אל האחד.

לכן מושר פסוק זה כפיוט לראש השנה, היות שתוכנו מהווה מראה להתהליך המתרחש בראש השנה, בו הראש, כלומר השורש, או המקור (הקב"ה) בוחן מבקר מונה וסופר את הנבראים, הימים והחודשים של השנה הקרבה, כדי לפעול בהם "תקון" ולהחזירם לשורשם, בחינת סוף מעשה במחשבה תחילה.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום לכולם,

מהו שאמר הכתוב "ודברת בם" (דברים ו' ז')?

בם אותיות מ"ב, הרומז על שם מ"ב שהוא בבינה.
ועוד פירוש: "ודברת בם" מעוט רבים - שניים: ואלו הם: מעשה בראשית ומעשה מרכבה מעשה בראשית מלמעלה למטה ומעשה מרכבה ממטה למעלה. כאשר הבטוי "אהיה אשר אהיה" רומז על ב' אפשרויות נתונות או מעשה בראשית או מעשה מרכבה. כי ב' פעמים "אהיה" עולה מ"ב.

שלום לכולם,

שכם והר עיבל סוף המאה ה-19.

יעקב שב לארץ כנען לאחר עשרים ושתיים שנים שלא היה בה עם ארבעת נשותיו ושלושה עשר ילדיו. הוא מגיע אל העיר שכם, חונה בה וחונן את פניה, כיצד? הוא קונה את חלקת השדה אשר נטה שם אוהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה.

לימים, כאשר יעלו בני ישראל מארץ מצרים ועצמות יוסף עמהם, יקברו אותן, בחלקת השדה אשר קנה יעקב מיד בני חמור אבי שכם בבואו מפדן ארם.

מה מיוחד באותה חלקת השדה אשר קנה יעקב מיד בני חמור אבי שכם, ומדוע היא יועדה להיות מקום קברותו של יוסף, נתבונן בפסוק:

ו'יקן א'ת ח'לקת ה'שדה, ראשי תיבות - אחו"ה וסופי תיבות נתת"ה, כלומר קניית חלקת השדה מיד חמור אבי שכם פועלת אחדות הניגודים. כיצד? כי שכם אינה רק עיר, אלא מבחינת סמלית היא גם כינוי לחלק העליון של הגב המצוי מתחת לעורף ובין הכתפיים - שֶׁכֶם. השכם הוא המקום בו למעשה נפרד הגוף מן הראש. בעוד הראש הוא משל לאחד, למקור, לשורש, הגוף הוא משל לארבע בחינות היוצאות ממנו, למשל ארבע גפיים ומשל לעולם החומר, לכן נמצא משמעות עמוקה בבטוי "חמור אבי שכם", כלומר החמור שהוא משל לעולם החומר, הוא האבא כלומר הוא המביא למצבי האחוריים בחייים, שהם אלו אשר אינם מאירים לאדם, אשר נקראים שכם. לכן היה חשוב ליעקב לקנות את חלקת השדה אשר נטה שם אוהלו מיד בני חמור אבי שכם, כדי להראות שגם מצבי האחוריים בחיינו, שאינם מאירים לנו, הם חלק בלתי נפרד ממצבי הפנים, שכן הם חלק מן האחוה הכוללת. והוכחה לכך מוצאים אנו בראשי ובסופי תיבות של הפסוק: אחו"ה נתת"ה, כלומר ה' כבר נתן את הכל בשלמות, והעובדה שאנו רואים את העולם מחולק לחלקים פצועים ומבולקים הוא בשל העובדה שאנו רואים אותו דרך עדשת החומר.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום לכולם,

פרשת וישב עוסקת בין היתר במכירת יוסף. פרק לז בספר בראשית מרבה לתאר בפרטים את השתלשלות מהלך הדברים שהוביל למכירת יוסף עד כדי ציון הסכום שבו הוא נמכר, עשרים כסף. מה משמעות הבטוי עשרים כסף למה הוא מרמז ואיזה חטא קדמון הוא מתקן. כי הכל שואלים ובצדק, מה עשה יוסף שהיה צריך להמכר לעבד, ולא עוד אלא שאף ציינה התורה את המחיר בו הוא נמכר.

נתבונן בדברים מבעד לעדשת הסמלים. היות כי סמלים הם ציורים שיוצרים קשר מעבר לזמן ומקום.

כסף גימטריה 160, כמו גימטריה של המילה סלע. כעת, במקום לכתוב עשרים כסף, נכתוב עשרים סלע. סלע הוא כינוי למטבע עתיק. ועשרים סלע, פירושו עשרים מטבעות עתיקים.

בן בכור נפדה בחמישה סלעים, ובסכום של עשרים סלעים ניתן לפדות ארבעה בנים בכורים.

ליעקב היו ארבעה בנים בכורים מארבע נשים. ראובן, בכור לאה, דן, בכור בלהה, גד, בכור זלפה, ויוסף בכור רחל.

כלומר במחיר של עשרים סלע או עשרים כסף יכלו לפדות את כל הארבעה.

זאת ועוד קין בכור חוה, לא נפדה מעולם, תחת זאת אמרה אימו: "קניתי איש את ה'". וקראתהו קין, על שם פעולת הקנין, והנה קין גימטריה 160 ואילו יוסף גימטריה 156. נמצא כי כל ההפרש שבין קין ליוסף הוא ד' הרומז לשם בן ד' אותיות שכתוב ויצא קין מלפני ה'. וד' כפול חמישה סלעים (שהוא סכום הסלעים הדרוש לפדיון בן בכור) הרי עשרים סלעים או עשרים כסף, שהוא הסכום בו נמכר יוסף ונתתקן קין.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום וברכה,

מהו שאמר הכתוב, "לב חכם לימינו" (קהלת י ב)?

לב חכם מכריע את העולם לכף זכות ובכך דן אותו לחיים כיצד?

ראשי תיבות של הפסוק ל'ב ח'כם ל'ימינו הוא חלל, שהוא גימטריה של המילה חיים. ובזמן שאדם מתייעץ עם לבו ומכריע את כל העולם לכף זכות, באים חיים לעולם.

כל טוב ובהצלחה 🙂