אֶרֶץ הַתְּכֵלֶת בִּרְקִיעַ שָׁמַיִם
חֲבַצֶּלֶת, צוֹצֶלֶת, דְּקָלִים עֲלֵי עַיִן
אֲוִיר מְנֻמָּר בֶּחָתוּל, בְּצִפּוֹר
וּמוֹרֶה בֶּחָצֵר
הַדִּבּוּר - כִּבְרַת אוֹר
ארכיון פוסטים מאת: א.קליין
בְּעֵינֵי הַזָּהָב
עַל סַפְסָל שֶׁל הָדָר
בְּיוֹם עָדִין שֶׁל סְתָו
הַשֶּׁמֶשׁ שׂוֹרֵר בְּעֵינֵי הַזָּהָב
יְלָדִים בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר בִּשְׂחוֹק
הַשָּׁמַיִם כְּמוֹ יָם עוֹמְדִים מֵרָחוֹק
אִי-שְׁנִיּוֹת/ נוֹן-דּוּאָלִיטִי
לֹא שֶׁהִיא תְּפִלָּה
וְהוּא יָרֵחַ
לֹא שֶׁהִיא הַסַּהַר
וְהוּא כַּדּוּר פּוֹרֵחַ
לֹא שֶׁהִיא אִי-שֶׁקֶט
וְהוּא שַׁלְוָה
לֹא שֶׁהִיא בּוֹהֶקֶת
וְהוּא אָהֲבָה
לֹא תּוּכַל לְהָבִין
לֹא תּוּכַל לְהָבִין
יַלְדִּי הַקָּטָן
חַיִּים חַיֵּי-נֵצַח
וְלַהַב אֵיתָן
הַחַיִּים הֵם לִחְיוֹת
וְלֹא כַּל-כָּל לְכַלְכֵּל
הָאֲוִיר הוּא הַנֶּצַח
וְיִשְׁכֹּן בּוֹ הָאֵל
וְכָךְ בְּיוֹם אֶחָד
וְכָךְ בְּיוֹם אֶחָד
וּרְאֵה זֶה בָּדוּק
נִכְנְסוּ הַשֵּׁדִים
אֶל תּוֹךְ הַבַּקְבּוּק
וְזָרַח הַזָּהָב
הַתֹּם וְהַתְּכֵלֶת
וְנִפְתַּח הָאֲוִיר
וְדִבְּרָה חֲבַצֶּלֶת
וְשָׁרוּ עָלִים
וְנָמַס אָז הַקֶּרַח
הַזָּהָב שֶׁהִלְבִּין
הָפַךְ אָז לְקֶמַח
וְכָךְ בְּכָל לַיְלָה
וְכָךְ בְּכָל לַיְלָה
אֶת עוֹרוֹ הוּא פּוֹשֵׁט
וְנִטְמַר וְנֶעְתַּק
מִכָּל עַיִן וָשֵׁת
וְנִסְתָּר וְנִגְנַז
וְנֶעֱלָם הוּא מְאוֹד
וּבְיוֹם הוּא יוֹפִיעַ
מְגֻלָּם בְּתוֹךְ סוֹד