וּמֵעֵבֶר לַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ דֶּלֶת עִנְבָּר
שָׂרָה וְשׁוֹרֶקֶת לְיוֹם הַמָּחָר
וְהַדֶּלֶת נִפְתַּחַת אֶל יָמִים וְשָׂדוֹת
בָּהֶם תָּשׁוּב וְתִחְיֶה תַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת
ארכיון פוסטים מאת: א.קליין
שִׁיר לְאוֹהֲבֵי הָאָרֶץ
וְהָאָרֶץ הַזּוֹ תָּמִיד מִתְקַדֶּשֶׁת,
וְאַתָּה בָּהּ מֻנָּח – וּלְעוֹלָם לֹא עָיֵף.
וְהָאָרֶץ הַזּוֹ אֶת פָּנֶיךָ לוֹטֶשֶׁת,
אֶת גָּזִית אֲבָנֶיךָ – מוּל בֵּית הַתֹּרֶף.
וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, שֶׁנֶּחְלַף בָּהּ מִזְגָּהּ –
מִיָּפֶה, - לְחַם וְסוֹעֵר.
וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, שֶׁנּוֹדֵד בָּהּ מִדְבָּר –
וְהוּא אִתְּךָ, עִמְּךָ – לְדַבֵּר.
וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, שֶׁלְּעוֹלָם הִיא נִדְרֶשֶׁת,
שְׁקוּפָה הִיא – כְּמוֹ אֵגֶל שֶׁל טַל.
תִּתְגַּלֶּה הִיא בַּיּוֹם,
וּבַלַּיְלָה – נִסְתֶּרֶת.
בְּלִבְּךָ תִּתְעַלֵּם – וְתִגְדַּל.
נִמְשְׁכוּ הַזְּמַנִּים וְנִתְלוּ לְעוֹלָם
נִמְשְׁכוּ הַזְּמַנִּים וְנִתְלוּ לְעוֹלָם
וַאֲנַחְנוּ לְהֶרֶף יוֹשְׁבִים פֹּה אִתָּם
הַיָּמִים מַגִּיעִים כָּךְ אֶל תּוֹךְ הַחוּגָה
וַאֲנַחְנוּ בְּיַחַד מוֹסְכִים חֲגִיגָה
הַשָּׁנִים נוֹדְדוֹת מִשְׁתַּנֶּה הַהִלּוּךְ
וַאֲנַחְנוּ בְּנַחַת שׁוֹלְחִים עוֹד חִיּוּךְ
מָה שֶׁטּוֹב כָּאן נִשְׁאַר מַעֲמִיק וּמַזְהִיר
הָאָבָק נֶאֱבָק וּמַמְשִׁיךְ לְהַזְכִּיר
הַשָּׁלוֹם הוּא אִטִּי וְחוֹלֵף כָּךְ פִּתְאוֹם
וְהַשְּׁאָר הוּא בְּעֶצֶם עוֹדֶנּוּ חֲלוֹם
וְאָחֲזָה הַשֶּׁמֶשׁ דְּלָתוֹת
וְאָחֲזָה הַשֶּׁמֶשׁ דְּלָתוֹת
וְאָחֲזָה הַשֶּׁמֶשׁ יָמִים
וְאוֹרָה נָטָה מַעֲרָבָה
וְצִלָּהּ לַיָּמִין
חָבֵר הָיָה לַנַּחַל
חָבֵר הָיָה לַנַּחַל
אִישׁ אֶחָד זָקֵן
יָשַׁב כָּתַב בְּנַחַת
צִיֵּר צִפּוֹר
גַּם כֵּן
חָלְפוּ יָמִים
פָּרַע הָרוּחַ
חֲלוֹם אֶחָד
שֶׁהָיָה לָשׂוּחַ
עַל אִישׁ אֶחָד
מַמָּשׁ זָקֵן
שֶׁצִּיֵּר צִפּוֹר אַחַת
גַּם קֵן
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁמַע וְיָרֵחַ יָצֵל
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁמַע וְיָרֵחַ יָצֵל
וְאָחִי לֹבֶן כְּפִיר מִצָּרָה תִּנָּצֵל
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לִקְרֹא אוֹ לִכְתֹּב
רַק פָּשׁוּט לְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ אֶת הַטּוֹב
עוֹד תָּשׁוּב לְעֵת עֶרֶב תְּהוֹם מִן הַקְּרָב
וְתִרְאֶה כִּי עוֹדֶנִּי לְפָנֶיךָ נִצָּב