מִבַּעַד לְכָל הַדְּלָתוֹת,
וּמִבַּעַד לְכָל הַחַלּוֹנוֹת
יְרוּשָׁלַיִם אָנֹכִי,
רוֹאֶה שָׁלֵם
וְלֹא בֵּן וָאָב,
רוֹאֶה שָׁלֵם
וְלֹא כּוֹתֵב וּמִכְתָּב
רוֹאֶה שָׁלֵם
וְלֹא קַיִץ וָחֹרֶף,
רוֹאֶה שָׁלֵם
וְלֹא פָּנִים וְעֹרֵף
שָׁקוּף וְנִרְאָה,
בְּעִקָּר מִצּוֹפִים
לֹא בֵּן וְלֹא אָב,
בְּוַדַּאי לֹא גּוּפִים
ארכיון פוסטים מאת: א.קליין
וְכִי יָגִיל הַקַּיִץ בַּחוֹף
וְכִי יָגִיל הַקַּיִץ בַּחוֹף
בְּסַרְטָנִים מְרַצְּדִים
וּצְדָפִים לֶאֱסֹף
וְכִי יָגִיל הַקַּיִץ בְּקִצּוֹ וּבְקוֹצוֹ?
וְכִי יָגִיל אָדָם בַּהֲקִיצוֹ
בְּתֹם גִּילוֹ בְּגִלְגּוּלוֹ
וְכִי יָגִיל אָדָם בְּחֻפָּתוֹ
כִּי פָּגַשׁ אִשְׁתּוֹ בֵּיתוֹ
מְשׂוֹשׂ חַיָּיו וְדַעְתּוֹ
וְהָיָה הָאָדָם לְמִלָּה
וְהָיָה הָאָדָם לְמִלָּה,
מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַיָּמִים
לְהַזְכִּיר,
כִּי הַכֹּל בַּר חֲלוֹף,
וְהַצּוּר הוּא בְּעֶצֶם תָּמִים
וְלֹא יֶדַע הָאָדָם,
כִּי בְּהִפָּשֵׁט גּוּפוֹ מֵעָלָיו
יִשָּׁאֵר חָפְשִׁי וְשָׂמֵחַ,
מוֹתִיר עַל הַחוֹף סַנְדָּלָיו
וְאֵיךְ יָכוֹל הָאָדָם
וְאֵיךְ יָכוֹל הָאָדָם
יְצוּר נִפְסַד מִיְּסוֹדוֹ
לְהַקְטִיר שָׁלוֹם בַּמִּקְטֶרֶת,
לַחֲגֹג מִסַּת יָדוֹ
לְבָרֵךְ בִּכּוּרֵי הַפֵּרוֹת
וְהוּא, קֹדֶשׁ מִנְחָה הִיא וְשֵׂאת
לַהֲפֹךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ לְאוֹר,
וְלִפְשֹׁט הַבָּשָׂר –
בּוֹ בָּעֵת.
שָׁקַלְתִּי בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק
שָׁקַלְתִּי בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק
לְאַפֵּס הָאֱמֶת
הֶעָבָר וְהֶעָתִיד
לֹא קַיָּמִים כָּאן כָּעֵת
הַמָּלוֹן דֵּי פָּנוּי
הַמֶּרְחָב הוּא פָּשׁוּט
וְאַתָּה כְּנוֹכָח
תִּשְׂמַח בּוֹ לָשׁוּט

Weighing dishes from the island of Thera, Minoan civilization, 2000–1500 BC
מִקְשַׁת מִלּוֹנִים הָיְתָה בֶּחָצֵר
מִקְשַׁת מִלּוֹנִים הָיְתָה בֶּחָצֵר
לְהַרְווֹת הַצָּמָא בּוֹ כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ תָּצֵר
וְרֵיחָם שֶׁל אֵלֶּה הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק
לְהַחֲיוֹת נְשָׁמָה בָּם בְּעֹנֶג וּשְׂחוֹק
וְלִפְעָמִים שׁוּמָם יִקְרָאוּהוּ
אוֹ הוֹנִיג מֵלוֹן
עַל שׁוּם הַדְּבַשׁ הַנִּגָּר בּוֹ
כְּעֶצֶם חֲלוֹם