אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

על הקשר שבין השואה לספר אדיר במרום שכתב רמח"ל

שלום וברכה לכולם,

במרוצת הדורות האחרונים, שאלו רבים את עצמם, גם חוקרים בתחומם, וגם אנשים פרטיים, מה המקור לשתי מלחמות העולם הקשות ביותר, שהיו בתולדות האנושות במאה העשרים, שרק האחרונה שבהן כלתה יותר משבעים מליון בני אדם וששה מליון יהודים בתוכם, שהיוו שליש מאוכלוסיית היהודים בעולם.

רבים מן החוקרים מחפשים תשובות בתהליכים טכנולוגיים מואצים חיצוניים, כגון: פיתוח תעופה, פיתוח רשתות תחבורה, המצאת נורת החשמל, פיתוח הגרמופון, הרדיו, הראינוע, הקולנוע, ותעשיית הבידור לכל גווניה, הטלגרף, הטלויזיה, מוצרי חשמל, מערכות מיזוג, פיתוח מערכות לוחמה מתקדמות כגון: צוללות, טנקים, נשק כימי, ונשק אטומי.

יש המדברים על תקופה נפיצה מבחינה רעיונית, עליית מדינת הלאום מחד, ורעיונות הסוציאליזם והקומוניזם מאידך, יש המדברים על חוזים סמויים וחוזים גלויים בין מדינות, יש המדברים על קפיצה תודעתית שהציבור המנומנם באירופה לא היה מוכן ומוכל אליה, ורבות כגון אילו.

אך מה אם הסיבה לשתי מלחמות עולם אילו, אינה נעוצה בהנץ החמה של המאה העשרים, אלא במאות השנים השנים שקדמו לה, האם עדשת העין האנושית מסוגלת להתבונן באספקלריה המאירה?

בראשית המאה השמונה עשרה, כותב אדם באיטליה, בשם רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל) פירוש לאדרא רבא של רשב"י, מחבר ספר הזהר הקדוש. יש לציין כי עד תקופת רמח"ל, נתקדשו כתבי האר"י בקבלה, בקהילות ישראל, ואיש לא ההין לכתוב דברים אחריו. מבחינת קהילות ישראל, נחתמה כתיבת הקבלה, היא החכמה האלוקית, בכתבי האר"י, אותם כתב תלמידו הרבי חיים ויטאל (הרח"ו) בערוב ימיו.

כדי לסבר את האוזן, בחבורת רמח"ל אשר בעיר פאדובה, נמצא תלמיד-חבר בשם רבי משה דוד ואלי (רמד"ו). בעוד רמד"ו כותב באורים פנימיים נפלאים על דרך הסוד, לתורה, לנביאים ולכתובים (שהם טכסטים קיימים ואיתם מותר וראוי להתכתב) הרי שרמח"ל כותב חיבורים חדשים בקבלה מפי מגיד. חיבוריו של רמח"ל בקבלה דולפים למזרח אירופה, ורבני מזרח אירופה בעברתם כי קשתה, רודפים אותו ומכריחים אותו לשרוף את כתביו ולהעיד בשבועה שאינם נכונים.

כדי להווכח בעד כמה היה ארור אפם של רבני מזרח אירופה, שהוביל לא רק לרדיפת רמח"ל ובני ביתו, אלא גם להשמדת שליש מיהדות העולם במאה העשרים, נתבונן בפתח דבר שכתב המו"ל של הספר אדיר במרום, בשנת התשנ"ה (1995).

"זכינו בדורינו דור עיקבתא דמשיחא שנתגלו כתבי קודש מרבינו הגדול דומה למלאך ה' צבאות הרמח"ל, על ידי כתבים אלו ניתן גם לתקן הספרים שנדפסו מכבר שהיו משובשים ביותר בגלל ההעתקות, ובפרט שהועתקו מכתב עברי-איטלקי לכתב אשכנזי. וכן היה גורלו של הספר שלפנינו - פירוש האדרא רבא הנקרא אדיר במרום, שהוא הספר המרכזי והיסודי ביותר מחידושי רבינו, אשר בו מגלה סודות נוראים ועצומים בעמקי התורה. אך ההעתקות שהגיעו לידי המדפיס הראשון הרב שמואל לוריא זצ"ל היו חסרים חלק האחרון ממנו ומשובשים ביותר ולקויים בחסר ויתיר בהרבה מקומות היו חסרים שורות, ובפרט במאמר האחרון (מעמוד שלג והלאה) היה חסר בכל עמוד שורות שלמות, עד שהיה מן הנמנע להבין כוונת המאמר, כעת זכינו בס"ד לכת"י פירוש האדרא שהיה בבית מדרשו של רבינו, ויכולנו בעזה"י לתקן כל הטעויות והדילוגים ולהחזיר העטרה ליושנה.

כאמור ההעתקה של כתב היד שהגיע לר"ש לוריא וממנו נדפס הספר בוורשא שנת תר"מ (ומאז יצא כמה פעמים במהדורות צילום) וכן כל שאר כתבי היד שהיו במזרח אירופא כולם היו חסרים כשליש האחרון של הספר מעמוד שע"א עד הסוף, שלא בא לכלל העתקה. חלק זה החסר נדפס בעזה"י בשנת תשמ"ח, בשם אדיר במרום חלק ב' במהדורה זו צרפנו ב' החלקים ביחד, שבעצם אינם ב' חלקים רק המשך אחד. כל הספר שלפנינו מפרש רק כשלוש דפים של האידרא, וטרם זכינו לפירוש של רבינו על כל האדרא, ולא ברור אם אמנם המשיך פירושו יותר ממה שלפנינו".

ראוי להתבונן בראשית הכתוב בחלק השלישי של הספר שלא הועתק למזרח אירופה ובו נעוץ השורש לשואת היהודים ולמלחמות האדם בכלל: וכמה תולדות גדולות נולדות מכח החיבור הזה (של הנשמה ברוח הנמצאת בחוטם), וגלוי בהם כל החיות של הא"א, וכל הפעולות הצריך אחר כך לעשות הרוח בכל הפרצוף. וכל שאר הפרצופים שהם ענפי הא"א הנה הם תלויים הכל בזה. וגם הא"א נופח הנשמה בז"א, ובחוטם הז"א יש חיותו. אך עיקר החיים הוא הבא מא"א שהם חיים ארוכים ונצחיים, כי אין שם אחיזה לס"א כלל כי בז"א יש קטרוג ס"א [שימישיך], ואז נעשה המוות במקבלים משם. על כן בגן עדן באים החיים מא"א דרך הז"א, וגם בארץ ישראל מגיע החיים האלה כנ"ל. ולעתיד לבוא יהיה בגלוי גדול, כי אז (ישעיה ד, ג) וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן, וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם--קָדוֹשׁ, יֵאָמֶר לוֹ:  כָּל-הַכָּתוּב לַחַיִּים, בִּירוּשָׁלִָם. ובגלות (איכה ג, ו) במחשכים הושבני כמתי עולם, אך בגאולה יהיה התיקון של החיים כראוי.

הנה הספר

כל טוב לכולם ולימוד נעים בספר

על הקשר שבין ע' תיקוני רשב"י לע' תיקונים חדשים של רמח"ל

שלום וברכה לכולם,

היום לפנות בוקר התקבלה שאלה בבלוג וזו לשונה: שלום, קיבלתי קישור מחבר לקריאה בתיקוני הזוהר..ושמתי לב לציטוט הבא: "טעמו וראו כי טוב ה' " – תיקון השכינה ע"י ע' תיקונים (יחוד רישא וסיפא): לימוד ע' תיקונים ראשונים (דרשב"י) 40 יום, מר"ח אלול ועד יום הכיפורים (הרישא – מעשה בראשית, דע מאין באת, יש מאין). לימוד ע' תיקונים חדשים (דרמח"ל) 40 יום, מז' באדר ועד ליל י"ז בניסן - בו נדדה שנת המלך! (הסיפא – מעשה מרכבה, לאן אתה הולך, הגאולה, יש לאין) - בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל! "כי עין (תיקוני רשב"י) בעין (תיקוני רמח"ל) יראו בשוב ה' ציון"..רציתי לשאול ..את המשמעות. בברכה וחג שמח, ....

שלום וברכה... וחג שמח תודה על הענין שאת מגלה בכתובים הללו, שהם ב' הקטבים עליהם סובבים חיינו. כדי לבהיר את הדברים העמוקים שנכתבו נצייר את הציור הבא: ראי לנגד עיניך שעון אנלוגי (עגול עם מחוגים) כך שבמקום השעה 12 שהיא הנקודה הכי גבוהה בו, כתוב חג הפסח, ובמקום השעה 6 שהיא הנקודה הכי נמוכה בו, כתוב ראש השנה. על שני צירים אלו בנויים הכתובים.

ע' תיקונים של רשב"י אותם אומרים בארבעים הימים שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים עניינם מעשה בראשית, כלומר בריאת העולם, כלומר לידת הזמן, שחכמינו כינו אותה בשם "יש מאין", כי ספירת חכמה מכונה בשם "יש" והאינסוף או ספירת כתר מכונה בשם "אין", לכן אומר הפסוק "והחכמה מאין תמצא" (איוב כ"ח י"ב) על הפסוק הזה לומדים ע' תיקונים של רשב"י, שהם שבעים תיקונים הנדרשים על מאמר בראשית היורה לידת הזמן ותולדותיו.

יש לשים לב לדמיון הצליל שבין ע' ל- ל "אין", כאשר ערכה של הע' בגימטריה הוא שבעים, שעניינו הריבוי שבעה ימי שבתא, שבעה הבלים, שבעים אומות העולם, וימי שנותינו שבעים שנה, ואילו ה-אַיִן הוא היפוכו, שהוא הייחוד.

ע' תיקונים חדשים דרמח"ל שאומרים בארבעים הימים, שבין ז' באדר שהוא יום לידתו ועלייתו של משה רבינו, עד יום י"ז בניסן, הכוללים את חג הפסח, עליהם נכתב "בלילה ההוא נדדה שנת המלך (אסתר ו' א') סובבים על הקוטב הב', שהוא עניין הגאולה והחזרת היש, היא החכמה, לאַיִן, כלומר לאינסוף ברוך הוא, שהוא עניין החזרת הרע לטוב. כלומר, שהרע יהיה נכפף תחת הטוב, וע' אומות נהיו נכפפים תחת רוחניות ישראל.

על תהליך זה נאמר עַיִן (תיקוני רשב"י) בּעַיִן (תיקוני רמח"ל) יראו בשוב ה' ציון.

כי העין שרואה את מעשה בראשית, שהוא למעשה תולדות הזמן וגילוי הרע, (בחינת ראש השנה) זוכה לראות את מעשה מרכבה, שהוא בחינת סוף מעשה, שהוא הפסח וענין הגאולה, ומכאן עין בעין, כי מי שרואה את לידת הזמן שהוא ראש השנה, דרך ע' תיקוני רשב"י, זוכה לראות את הגאולה והפסח דרך ע' תיקונין חדשים של רמח"ל, רואה בשוב ה' ציון. כי כמו במשוואה מתמטית, הע' תיקונים חדשים של רמח"ל, הם כנגד ע' תיקוני רשב"י, ובכך מתבטל הזמן ונותר רק אינסוף ברוך הוא.

כל טוב וחג שמח

מצה זו שאנו אוכלים על שום מ"ה

שלום לכולם,

שואל המגיד בהגדה של פסח, "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה?" ומשיב, "עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ. עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יב לט): "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂו לָהֶם".

והנה מצ"ה, הוא שם הוי"ה במילוי אלפין, יוד, הא, ואו, הא, גימטריה 45 או אד"ם או מ"ה, ובאמצע האות צ' שהוא משל לצדיק.

ושמו הפשוט במידת הרחמים נכתב י', ה', ו', ה'.

י' = חכמה = אבא
ה' = בינה = אמא

והנה נכתב שם הוי"ה במילוי ד' יודין, כך: יוד,הי,ויו,הי וגימטריה של 72 או ע"ב, שהוא בספירת חכמה בחינת אבא.

ושם הוי"ה במילוי ג' יודין נכתב כך: יוד, הי, ואו, הי, וגימטריה של ס"ג או 63, שהוא בספירת הבינה בחינת אמא.

נמצא כי כאשר נחבר את ב' ההויות הראשונות שהן אבא ואמא, או שם ע"ב ושם ס"ג, נקבל מצ"ה או 135.

כלומר שם מצ"ה הוא כנגד אבא ואמא חכמה ובינה, שם ע"ב ושם ס"ג, רעין דלא מתפרשין. ומצ"ה זו שאנו אוכלים היא על שום מוחין דאבא ואמא,  ב' רעין דלא מתפרשין, מוחין דחירות.

כל טוב לכולם וחג שמח וכשר 🙂

בחכמה יבנה בית

בס"ד

שלום לכולם,

כל אחד מאתנו גר בבית, או בדירה באחד הבניינים. בדרך כלל, סביב לבנין או לבית, יש חצר או גינה, וסביב לה -  גדר, ומעבר לגדר -  נמצא השדה, הרחוב, הסמטה, או הכביש. פחות או יותר כך נראית הסביבה שלנו. נשאלת השאלה האם התכנון האורבני שלנו הוא מקרי, הנתון להשפעות הזמן, לחישובי מהנדסים ולגחמות אדריכלים? או שעקרון הבניה מקורו בשורש פנימי רוחני גבוה.

נתבונן בדברים: הנה שמו הפשוט במידת הרחמים נכתב, י' ה' ו' ה'.

י = חכמה
ה = בינה
ו = תפארת
ה = מלכות

ואומר שלמה המלך בספר משלי, "בחכמה יבנה בית", אם כן, איך משתלב שמו הפשוט במידת הרחמים, שהוא יסוד עולם, בפסוק שאמר שלמה המלך. ויש לומר כי היות שאות י' משם ה' היא בספירת חכמה, הרי שהבית עומד בסימן אות י'. כמו בציור שלפנינו.

בחכמה יבנה בית

החצר או הגינה סביב לבית, מקורה באות ה' ראשונה של שם הוי"ה, היא ספירת הבינה, היות שהיא מקיפה לבית, ורחבה ממנו.

מאות ו' דשם הוי"ה נמשכת הגדר, גדר גימטריה אור. והיא, הגדר, היא הגבול שבין הרשויות, בין התחום הבית, או הבנין הפרטי, לתחום הכלל, הציבורי, בין רשות היחיד לרשות הרבים.

והרחוב, הכביש, הסמטה, השדה או המרחב מחוץ לגדר, הם נמשכים מאות ה' אחרונה דשם הוי"ה שהיא נבחנת למלכות.

חודש ניסן שמח לכולם ברכה והצלחה בכל, ופסח שמח וכשר 🙂

 

מהו שנאמר ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן וחרב אין ביד דוד

שלום לכולם,

דוד וגלית, בית הכנסת אור התורה בעכו, תמונה ד"ר אבישי טייכר

מהו שאמר שהכתוב ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן, וחרב אין ביד דוד. היות שהתורה הנביאים והכתובים וגם ההגדות והמדרשים נלמדים באדם אחד, כלומר ברשות היחיד, ניתן לומר כך:

הפלשתי הוא ביטוי לכוחות הפרוד באדם, פלשתי אותיות פל (נפל) שת, שהוא נופל על איברי הרביה (שת) שלו, כי אין לו מח, זאת ועוד, ארצו של מלך פלשתים נקראת גרר, מלשון גרירת רגליים כי כאשר אינו מסוגל לחשוב, כלומר כאשר אין לו המוחין של חכמה ובינה המכונים בשם י"ה, הוא גורר רגליים. כמו למשל רכב שאין לו כוח התנע העצמי שלו, הוא נצרך לרכב גרר שימשוך ויגרור, אותו. או למשל במסע כומתה של 80 ק"מ אל תוך הלילה, הלוחמים נחלקים לזוגות, כאשר אחד מוביל את ההליכה וחברו מחזיק במימיה של המוביל, הנמצאת על מותנו ונגרר אחריו, באופן זה הלוחם הנגרר יכול לעצום את עיניו ולנוח תוך כדי הליכה, כי סומך על חברו שיוביל אותו לטוב, ואח"כ מתחלפים, המוביל הופך להיות נגרר, והנגרר הופך להיות מוביל.

לעומת זאת, דוד, הוא ביטוי לכוח הקדושה שבאדם, לכוח האחדות שבאדם, לכן מדברים על משיח בן דוד, כבן כתולדה של כוח האחדות שבאדם.

וכאן המקום לשאול את השאלה, כיצד יכול כח של אחדות קטן כל כך, וזעום כל כך, לנצח או להביס את כוחות הפירוד האימתניים המשתוללים בו. ועל כל משיב ספר שמואל, ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן וחרב אין ביד דוד.

חרב היא ביטוי לכוחות הדין, כוח הדין מבוטא באמצעות קו ישר, המרחק הקצר בין נקודה לנקודה. ניתן לבטא אותה באמצעות האות ו', שיש לה צורת קו, או מטֶה.

אבן, היא בסוד נקודה, בסוד אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, כמו אבן שהכל מואסים בה והיא קטנה ומתגלגלת ממקום למקום, מפני שאיש מן הבנאים אינו חפץ בה, היות שאי אפשר לבנות ממנה תשתית, כאבן השתיה. אך כאשר מסתיים תהליך הבנייה, וצריך את נקודת השפיץ, היא אבן הראשה, אז כולם נדרשים אליה כדי להשלים את ראש הבנין.

אבן היא הביטוי לכח הפיזור שיש בטבע, כמאמר המשוררת אם "בהר חצבת אבן". בעוד הר הוא עצם אחד (אצילות) כאשר מפעילים עליו את כוח החציבה (בי"ע) תחצבנה ממנו אבנים קטנות. באבן לא ניכר רק כוח הפרוד שהוטבע בה בעת שנחצבה מן ההר, אלא שכעת ניתן לאבן כוח נוסף הפועל בה, והוא הגרביטציה, כלומר כוח החביקה, באמצעותו היא שואבת הכל אליה.

הקלע הוא ביטוי לכח כפול שיש בטבע, כי הקלע בנוי כמו האות V באנגלית, או כמו האות ע בעברית. כאשר מחברים אל בדיו, או אל ענפיו, חוט גמיש או גומי, נוצר מתח גמיש בין בדי הקלע. את אותו מתח גמיש ניתן לדרוך באמצעות חפץ ולשחרר, ואז נורה החפץ אל מחוץ לבדי הקלע אל חצר המטרה. הכוח הכפול שיש בקלע משול לפוטנציאל שיש בספירת בינה. בסוד ב' ראשים או ב ראשית, מלכות מבחינת הדין שבה ומלכות ממותקת בבינה.

ובכן מה עושה דוד, הוא הביטוי לכח האחדותי שבאדם, הוא לוקח את הסמל הכי מובהק של הפיצול והפירוד, היא האבן, היא המלכות, טוען אותה בראש הכפול של הקלע, (של ספירת הבינה) מה שמקנה לה כוח תעופה, מה שלא היה לה טרם השימוש בקלע, ומשחרר את האחיזה באופן שהאבן מתעופפת ומוטבעת במצחו של גלית הפלשתי.

במצח מוטבע כל כוחו של האדם, ובשעה שמוטבעת האבן, היא סמל לכוח הפירוד שבאדם במצחו של הפלשתי, מופעל עבה עקרון של שווי צורה, כח הפרוד שבאבן מצליח באמצעות מינוף של ספירת הבינה לפורר את כל כוחות הפרוד במכה אחת.

וזה הפירוש ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן, כלומר מעלת דוד על הפלשתי היתה בשימוש המלכות הממותקת בבינה בסוד אלכסון, וחרב אין ביד דוד, כלומר ללא כוחות הדין אלא רק רחמים פשוטים.

והנה שיר שהלחינה דרורה חבקין בהשראת הפסוקים בביצוע להקת פיקוד צפון

פסח שמח לכולם

מהו שכתוב וידבר שלושת אלפים משל

שלום לכולם,

"וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף" (מלכים א' ה י"ב) תמונה קארל אוסטרזצר 1900 לערך

מהו שאמר הכתוב על שלמה המלך וידבר שלושת אלפים משל? (מלכים א' ה' י"ב) ויש לומר לומר כי שלמה, הוא מלך שהשלום שלו. וידבר שלושת אלפים משל. משל לשון ממשלה, ושלושת אלפים הם ג' אותיות א', כלומר א א א, שבאמצעותם הוא מושל. כיצד? באמצעות שם מ"ה, שהוא שם הוי"ה במילוי אלפין, שיש בו ג' פעמים א'. הוא משפיע שלושת אלכסוני אות א' למלכות ומתקן אותה ברחמים.

הרחבת הדברים: שם מ"ה, הוא שם הוי"ה במילוי אלפין נכתב, יוד, הא, ואו, הא, ויש בו ג' פעמים א'. ג' אותיות א' הן בחינת ג' הקווין היוצאים מספירת בינה:

א - מצד החסד שהוא קו ימין
א - מצד גבורה שהוא שמאל
א - בחינת קו אמצעי שהוא רחמים ושלום

והמשכו של הפסוק ויהי שירו חמישה ואלף, ויהי גימטריה כ"ו שהיא הוי"ה אחת שהיא אות אלף אחת, כי א' בנויה אות ו' נוטה באלכסון וב' אותיות י', כאשר אחת כתובה מימין ולמעלה לאות ו', ואחת כתובה משמאל ולמטה לאות ו', וגימטריה שלהן היא כ"ו או 26, כי אות ו' = 6, וב' אותיות י' = 20 הרי 26 כ"ו.

שירו לשון שררה, וחמישה ואלף פירושו, שמילת חמישה סובב על חמשת ספירות חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, באמצעותם משפיע ספירת היסוד, הוא מלך שהשלום שלו, מלכו של עולם, את השפעתו השלמה שהיא אֶלֶף או אָלֶף.

חג שמח לכולם

...

בהשראת רבי משה דוד ואלי, ספר כסא נכון פירוש לספר מלכים  עמ' לח