אנו רואים אפוא שחל שינוי היכר בתפיסת הנפש וגלגולה : דווקא הבינונים, שמספרם בבוודאי אינו קטן, זוכים כל פעם לנשמה חדשה ; וזוהי תפיסה המנוגדת כמובן לדעה שרוב שרוב הנשמות שבעולמנו הן מגולגלות ושרק לעתים רחוקות באה לעולם גם נשמה חדשה. אך חשובה יותר היא הדעה המובאת כאן שאדם יכול, בתנאים מסויימים, לשאת בקרבו ניצוצות […]
בס"ד שלום וברכה לכל בית ישראל, בקריאת שמע שעל המיטה מופיע פסוק, "הִנֵּה, מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה–שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, סָבִיב לָהּ: מִגִּבֹּרֵי, יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה; אִישׁ חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת". (שיר השירים ג,' ז' – ח'). אומר הזהר, שלמה הוא מלך שהשלום שלו. מיטה היא מלשון מטה בחשיבות: כאשר אנו שוכבים על המיטה, והראש והרגלים נמצאים […]
הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד ( בראשית י"ז, י"ז ) שער הפסוקים, דרוש ד', סימן ג' ויקרא האדם שם אשתו חוה: (מזולתו) הענין הוא כי אדם בגי' הוא שם הוי"ה דמלוי אלפין, שהוא מ"ה. וכשתסיר ממנו הפשוט שהוא כ"ו, ישאר המלוי בגי' י"ט, כמנין חו"ה. להורות כי ממנו לוקחה. גם נקראת חוה, למה שידעת, […]
גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם (שיר השירים ד', י"ב). תיקוני זהר דף ה/א דרגא חמישאה ביראת ה' אוקמוהו מארי מתניתין, כל הקודם יראתו לחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל הקודם חכמתו ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת, דכל הקודם חכמתו ליראתו למה הוא דומה, למי שמסרו לו מפתחות הפנימיים, ולא מסרו לו מפתחות החיצוניים, במה […]
וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא–חָרוּת, עַל-הַלֻּחֹת (פרשת כי תשא, שמות ל"ב, פסוק ט"ז) תלת אצבעין מתייחדין בקולמוס לכתיבה, ועלייהו אמר בן זומא, אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשלש אצבעות, ותרין אצבעאן אינון דסמכין לון, ואינון כתרי גלימי דסחיפי אהדדי. רזיא"ל איהו אוריא"ל. ועליה אתמר וזה זכר"י עם ו"ה רמ"ח, ודא רזיא"ל, שמי עם י"ק […]
אומר איוב בפרק כ"ט פסוק י"ח, "עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים". "וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים". ונודע כי יש אור וכלי. האור נבחן ליום, שנאמר, "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם", ואילו החול נבחן לכלי. מדוע ? מפני שחול הוא החומר ממנו מכינים כלי זכוכית. נמצא, ככל שיש יותר חול, יש יותר כלים זכים (זכוכית) בהם יוכל האור, […]