כללי

בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

בברכת יום טוב נאמר, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשרָאֵל וְהַזְּמַנִּים: דע כי יש אור וכלי וההפרש בניהם נקרא זמנים. באור הדברים: אור גימטריה 207 כלי גימטריה 60 זמנים גימטריה 147 נמצא, הפרש בין אור לכלי 147. מקדש ישראל מובן לכאורה, אותיות לי-ראש, מקדש את ההשפעה, אך מדוע ישראל והזמנים נכללים בברכה אחת ? מדוע מקדשים על הזמנים […]

לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת

לאחר שמחזיר אברם את אחינו לוט מן השבי נגלה אליו ה' במחזה. ה' מנסה להפיג את חששו של אברם, ואומר : "אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ–שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד". ואברם אומר, "מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. -הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע" : הן לי אומר אברם, לֹא נָתַתָּה זָרַע. לכאורה היתה התורה צריכה […]

בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל

במסכת ראש השנה, דף י"א אומרת הגמרא בשם רבי אליעזר, 'בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל', ורבי יהושע סובר "בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להגאל". כדי להבין את דברי רבי אליעזר יש להתבונן תחילה בפרשת עקב (דברים יא, יב) וכה נאמר בה:" אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ–מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". דבר ידוע […]

הגלגול

אנו רואים אפוא שחל שינוי היכר בתפיסת הנפש וגלגולה : דווקא הבינונים, שמספרם בבוודאי אינו קטן, זוכים כל פעם לנשמה חדשה ; וזוהי תפיסה המנוגדת כמובן לדעה שרוב שרוב הנשמות שבעולמנו הן מגולגלות ושרק לעתים רחוקות באה לעולם גם נשמה חדשה. אך חשובה יותר היא הדעה המובאת כאן שאדם יכול, בתנאים מסויימים, לשאת בקרבו ניצוצות […]

הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל

בס"ד שלום וברכה לכל בית ישראל, בקריאת שמע שעל המיטה מופיע פסוק, "הִנֵּה, מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה–שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, סָבִיב לָהּ:  מִגִּבֹּרֵי, יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה; אִישׁ חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת". (שיר השירים ג,' ז' – ח'). אומר הזהר, שלמה הוא מלך שהשלום שלו. מיטה היא מלשון מטה בחשיבות: כאשר אנו שוכבים על המיטה, והראש והרגלים נמצאים […]

הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד

הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד ( בראשית י"ז, י"ז ) שער הפסוקים,  דרוש ד', סימן ג' ויקרא האדם שם אשתו חוה: (מזולתו) הענין הוא כי אדם בגי' הוא שם הוי"ה דמלוי אלפין, שהוא מ"ה. וכשתסיר ממנו הפשוט שהוא כ"ו, ישאר המלוי בגי' י"ט, כמנין חו"ה. להורות כי ממנו לוקחה. גם נקראת חוה, למה שידעת, […]