וְקוֹצִים שֶׁל קַיִץ הִמְצִיא הַשָּׂדֶה וְשָׂרָף טָיוּן דָּבִיק לְמַעְיָן מְרְפֵּא וְטִפְּסוּ שַׁבְּלוּלִים בְּמַעֲלָה לְלֹא לֵאוּת לִרְווֹת טִפָּה שֶׁל טַל לִלְגֹּם מְעַט לַחוּת

וְלִבְּךָ מוּנָח בְּךָ כְּנֵבֶל וְאֶצְבְּעוֹתֶיךָ – מֵיתָרִים עָשׂוֹר וְהָרוּחַ הָעוֹבֵר בָּהֶן עִם עֶרֶב מְנַגֵּן בְּךָ מִזְמוֹר וְלִבְּךָ מוּנָח בְּךָ כְּיַמַּת כִּנֶּרֶת בַּגָּלִיל וּמְתוּקִים מֵימֶיךָ וְיָפִים שָׁמֶיךָ וְאַתָּה חֹרֶשׁ יַעַר כָּלִיל

וּמָה שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר בִּשְׁעָתוֹ – כִּי הָעוֹלָם הוּא דּוּכָן שֶׁל קַצָּבוְהוּא וְשִׁירוֹ הָעוֹמְדִים בִּתְפִלָּהרַק נָעִים בִּמְלוֹא הַמִּקְצָב וְהָעוֹלָם – מִדְרָשׁ נֶעֱלָם הוּא פּוֹשֵׁט צוּרָתוֹ גַּם לוֹבֵשׁ -וְאַתָּה עִמּוֹ צָרוּר בְּצָרָהוְעַל כֵּן עַל מָה תִּתְיָאֵשׁ וְהַהוּא הַנַּח בְּאֵיתָןלֹא פּוֹשֵׁט מַלְבּוּשָׁיו -גַּם…

וּכְבָר הָיָה קַיִץ וְהָיִיתִי בְּמִדְבַּר לַיְלָה וְהַשָּׁמַיִם שְׁקֵטִים נִמְתָּחִים וַהֲמֻלַּת עֶרֶב קְטַנָּה שֶׁל שַׂקֵּי שֵׁנָה וְהִתְאַרְגְּנוּת לַיּוֹם הַבָּא וּבְתוֹךְ הַשָּׁמַיִם יֵשׁ מָקוֹם וַהֲמוֹן שֶׁקֶט קוֹלוֹת אָדָם נִבְלָעִים בּוֹ נְמַסִּים וּבָא שָׁקֵט וּמֵכִיל שֶׁקֶט וְנֶעֱלָם קוֹל אָדָם הַמֵּקִיץ אוֹ הַנִּרְדָּם הַחוֹלֵם…

וְהַשֶּׁקֶט הוּא פֶּחָם פָּעִיליַרְבֶּה אֶת הַדְּמָמָה לִשְׁאֹבוְאַתָּה תּוּכַל בּוֹ לָנוּחַלִחְיוֹת וְגַם לֶאֱהֹב

וְהַיָּמִים דּוֹהֲרִים וְהַקַּיִץ נֶחְצַבמִכּוּר מַחְצַבְתּוֹ מִקֵּץ הַזָּהָבוְהַיָּמִים דּוֹהֲרִים וְאֵין סוּסִים בַּמֶּרְחָברַק אוֹר בִּתְנוּעָה בְּרוֹם גַּלְגַּלָּיו