בַּחֲלוֹף הַבָּצִירהִגִּיעַ הַסְּתָוסְגֻלָּתוֹ, חֶלְזוֹנוֹוְכָל מָה שֶׁנִּכְתַּב אַט נִכְנַס לוֹ הַדְּיוֹוְנָח לוֹ בְּקֶסֶתהִסְתַּיְּמָה לָהּ שִׂיחָהוְהֻנְּחָה אֲפַרְכֶּסֶת בַּשָּׂדֶה הַקָּרוֹבנִזְרְעָה הַחִטָּהיְהִי אוֹרנֶאֱמַרלֹא אֲנִי וְאַתָּה

"יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד", (אסתר ג' ח'). ודרשו חכמינו "ישנו" ישן+ו', כלומר האות ו', זעיר אנפין, ישן ואינו נוכח לכאורה, וזוהי שעת כושר לעץ הדעת, הסופי, "המן", (הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ) לפעול זממו. והוא כנראה היסוד הנסתר…

בְּמִרְפְּסוֹת אֲהָלֵינוּ הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת פַּלְמַחְנִיק בְּחָאקִי וְיָד שֶׁנִּמְתַּחַת כְּבָר בֹּקֶר וְאוֹר מְשַׁרְבֵּט עַל חוֹלוֹת דְּיוּנוֹת וְהַר מִפְרָצִים וְשָׂדוֹת הָאוֹר מַחֲוִיר מִתְבַּהֵר וְהוֹלֵךְ יָרֵחַ וְסַהַר עוֹמְדִים פֹּה מוּלֵךְ מְעַבְּרִים מְדַבְּרִים לָעַצְמוּת מִתְחַבְּרִים שׁוֹאֲלִים וְזוֹרְחִים וּלְרֶגַע פּוֹרְחִים

שָׁאַלְתִּי בַּקָּשָׁתִי כָּל מָה שֶׁחָפֵץלְאָן, לְאָן הוֹלֶכֶת הָאֵשׁ? הִקְשַׁבְתִּי לַקּוֹל וְגַם לַתְּמוּרָהלַשֶּׁמֶשׁ לַקֶּצֶב וְכָל מָה שֶׁנּוֹרָא הִתְכַּנַּסְתִּי אָז פְּנִימָהשָׁמַעְתִּי תְּשׁוּבָה הָאֵשׁ הִיא בִּפְנִיםהַטֵּה אֹזֶן וּשְׁמַע

עַל הָאִישׁ אֱלִישָׁע בְּלֵילוֹ שֶׁל יָרֵחַ שֶׁרִפֵּא אֶת הָעִיר בִּצְלוֹחִית וּבְמֶלַח עַל הָאִישׁ אֱלִישָׁע הַתַּלְמִיד הַקֶּרַח שֶׁלֻּקֵּחַ לוֹ מוֹרוֹ בַּמֶּרְכָּב הַזּוֹרֵחַ בְּמֶרְכֶּבֶת אַפּוֹלוֹ נִלְקַח הַמּוֹרֶה שֶׁעַל פִּיו טַל יְטֻלַּל וַיִּשְׁמַע הַיּוֹרֶה הַנָּבִיא הַנִּפְלָא מִדֶּרֶךְ צָרְפַת שֶׁהֶחְיָה אֶת הַבֵּן וּבְרַךְ עַל…

מָרָתוֹן עָלִיםלִשְׁקֹט לְהַעֲלִיםלְהַצְמִיחַ עַלְוָהלְגַדֵּל שַׁלְוָה מָרָתוֹן עָלִיםלִפְרֹחַ לְהָרִיםלִנְשֹׁם בְּחֶדְוָהכִּי הַכֹּל אַהֲבָה