שמות

כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ

דורש מדרש רבה לחומש שמות את הפסוק הבא: "כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", (שמות א כב)  אמר עמרם: "ולריק ישראל מולידים?" מיד הוציא את יוכבד ופרש עצמו מתשמיש המטה וגרש את אשתו כשהיא מעוברת משלשה חודשים. עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: "גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה על הזכרים […]

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ

מהו מלאך? מלאך הוא אחד מכוחות הנפש, ולא יצור בעל כנפיים המרחף בשמי כנסיות. בכתבי האר"י נמצא כי ייחוד שם 'הויה' (כ"ו) בשם 'אדני' (ס"ה) עולה גימטריה 'מלאך' (91), גם גימטריה 'אמן', ונבין מעלת אמירת 'אמן' אחרי ברכה, שהיא ממנה שליח. גם נמצא שאותיות מלאך הן אותיות מאכל, וכל מאכל מסוגל לשליחות מסוימת והדברים ארוכים. בספר שמות כג […]

וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא

בס"ד "וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא" (שמות, ט"ז, ל"ו). הָאֵיפָה היא מידת נפח עתיקה. את המילה אֵיפָה ניתן לקרוא בניקוד שונה מעט כמילת שאלה, אֵיפֹה, כלומר, היכן. היכן אנו שואלים על משהו שהוא נעלם ונסתר מן העין. מכאן מילת אֵיפֹה יורה על נעלם ונסתר. נמצא כאשר אתה קורא את הפסוק, "וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא", אתה קורא […]

וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה, אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ

בס"ד שלום וברכה לכל בית ישראל, "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה, אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ. וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ, אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר, כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה". (שמות י"ח ב'-ד'). ובמצוות שילוח הקן כותבת התורה, "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּור לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ או עַל הָאָרֶץ […]