בס"ד שלום וברכה לכל בית ישראל, עליונים ותחתונים בגשמיות, (בתחתונים) בעולם הזה – אנו רואים בתמונה שלפנינו העתקת עצי זיתים ממקום למקום. העתקה פירושה הזזה ממקום למקום. העתקה היא שם הפעולה. בעליונים, בעולמות הנפש של האדם פנימה – נבחן המונח 'עתיק יומין' לשמו של פרצוף פנימיות הכתר. שמו נגזר מהפסוק בספר דניאל, המתאר את הקב"ה יושב על כסא המשפט: "ועתיק יומין יתיב, […]
בשיר השירים מופיע פסוק, "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי"'. בימי הביניים כאשר תרגמו את שיר השירים ללטינית תרגמו את הפסוק באופן הבא: It's onion I liked and I sat, (כאן התרגום מופיע בשפה האנגלית) כלומר המתרגם, לא הבחין בניתוח המשפט העברי, כי מילת בצילו סובבת על מילת היחס ב' + שם העצם 'צל' + ו' של כינוי השייכות […]
כותב בעל שיר השירים פרק ה' פסוק ב': "אני ישנה ולבי ער", ומסביר רבי יהודה הלוי אשלג זצ"ל כך: ישנה בגי' שס"ה, שהשס"ה גידין של דם הוא מהנקבה הנק' אני. וכיון שהדם שהוא הנפש מסתלק מהגידין וכל כחם מתקבץ בתוך הלב לבדו, וע"כ נק' הגידים שישינים. וסוד השינה ה"ס הסתלקות הרוח הג"ר מהפרצוף שעולה בסוד מ"ן […]
ברשימה הבאה נוכל לראות מדוע מורכבת ברית המילה משני חלקים, מה ההבדל בין הלחם שאכלו בנ"י במדבר, ללחם שאכלו בנ"י מעבור הארץ בשובם אליה עם יהושע, ונעמוד על הקשר שבין שני חלקי הברית לשני מיני הלחמים, ולשני המנהיגים שעמדו לעם ישראל משה ויהושע. כותב הזה"ק פרשת וירא פרוש הסולם אות נ: כי יש ב' נקודות בהמלכות, […]
במשנה מסכת אבות פרק ו' משנה ד' : "כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא": כדי להבין את דברי המשנה במסכת אבות נפעל מספר פעולות: א) ראשית חכמה […]
במסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב', מופיעה מחלוקת בין תנאים לגבי טהרתו או טומאתו של תנור חרס. האם תנור חרס שנחתך לחוליות והודבק מחדש באמצעות חול שניתן בין החוליות וטיט שהודבק מבחוץ נחשב לכלי שלם המקבל טומאה, או שנחשב ככלי שבור או כלי אדמה שאינו מקבל טומאה, ולפיכך נשאר בטהרתו. המחלוקת סובבת על ב' קטבים: אדמה מול חול. רבי אליעזר […]