בס"ד "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת, ובזה תינצל מן הכעס שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם, וכן אמרו רבותינו ז"ל: כל הכועס כל מיני גיהנום שולטין בו, שנאמר- הסר כעס מליבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנום, שנאמר: וגם רשע ליום […]
בס"ד כי האדם שבוי בידי הסביבה. וסביבה אין משמעותה, דווקא האנשים שגרים בשכנות, אלא סביבה משמעותה כל המדיות השונות של התקשורת. וכיוון שהסביבה אינה מחשיבה את האלוקות, בתור גורם שצריך להתחשב בו, ממילא כשהאדם נכלל מן האטמוספירה הסביבתית, הבלתי מתייחסת לבורא, לכן הגם שבאופן אינפורמטיבי הוא יכול לדקלם יפה מאד את גדלותו של הבורא, אבל […]
גלות וגאולת מצרים – שהם ניקראים אור וכלי שכן מטרם שניכנסים לגלות מצרים אי אפשר לו לאדם להיות בחינת ישראל, כלומר ישר-אל, מפני שאין אור בלי כלי, שכן הכלי הוא הרצון אדם שנימצא במצב של יסורים זועק לבורא כמו שנאמר, "ויזעקו אל ה'". רק בשעה שהאדם זועק אל השם, מעורר רחמים אצל ה' וה' עוזר […]
בס"ד שלום וברכה לכל בית ישראל, עיקר השמירה מלגלות סוד, הוא הפחד פן השומעים יסתפקו באותו המובן. שיוכלו לעבוד השי"ת בלי להגיע אל המטרה הנדרשת מכל אדם, דהיינו להדבק בהשי"ת באותו השיעור כמו בטרם שירדה נשמתו לעוה"ז, כי אז שכרו משנה. כמו"ש בארצם משנה יירשו, דהיינו תכלית הדבקות ותכלית השכר והעונג שהשי"ת חשב עליו להנות […]
בס"ד וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן ריח הוא מלשון ראיה הך, (ע"ע בי"ע) ותבינהו מסו"ה "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה", הרי מפורש ששורש הנפש ה"ס הריח, שכן נקרא השפע הסוב המקובל לתוך אפו של האדם, והחשוב שבסימנים המעלים ריח הטוב הוא המור בסו"ה "צרור המור דודי לי בין שדי ילין", וע"כ מכונה השי"ת […]
ונמצאו כל מאורות ההיכל הזה שישים מאורות, וכנגדם בברכת כהנים שישים אותיות. כי משם יוצאת הברכה אל ישראל על ידי הכהנים בהיות עליהם עבודת המקדש והמזבח, כאשר אפרש עוד בע"ה. והשישים האלה עם המ' שבקה"ק הם מאה, ושרשם – העשרים שהם ב' יודי"ן. וכל הסוד הזה נרמז בפסוק אחד, "טוב מלא כף נחת" וגר, כי […]