גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם (שיר השירים ד', י"ב). תיקוני זהר דף ה/א דרגא חמישאה ביראת ה' אוקמוהו מארי מתניתין, כל הקודם יראתו לחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל הקודם חכמתו ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת, דכל הקודם חכמתו ליראתו למה הוא דומה, למי שמסרו לו מפתחות הפנימיים, ולא מסרו לו מפתחות החיצוניים, במה […]
וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא–חָרוּת, עַל-הַלֻּחֹת (פרשת כי תשא, שמות ל"ב, פסוק ט"ז) תלת אצבעין מתייחדין בקולמוס לכתיבה, ועלייהו אמר בן זומא, אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשלש אצבעות, ותרין אצבעאן אינון דסמכין לון, ואינון כתרי גלימי דסחיפי אהדדי. רזיא"ל איהו אוריא"ל. ועליה אתמר וזה זכר"י עם ו"ה רמ"ח, ודא רזיא"ל, שמי עם י"ק […]
אומר איוב בפרק כ"ט פסוק י"ח, "עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים". "וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים". ונודע כי יש אור וכלי. האור נבחן ליום, שנאמר, "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם", ואילו החול נבחן לכלי. מדוע ? מפני שחול הוא החומר ממנו מכינים כלי זכוכית. נמצא, ככל שיש יותר חול, יש יותר כלים זכים (זכוכית) בהם יוכל האור, […]
בס"ד שלום וברכה לכל בית ישראל, כאשר קוראים את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך, אני יהוה", ניתן להבחין בשני חלקים, החלק האחד הוא, "ואהבת לרעך כמוך", והחלק השני הוא "אני יהוה". כאשר נתבונן בפסוק מבעד לעדשת התחביר העברי נמצא כי בחלקו הראשון של הפסוק, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", מופיע הרֵע, החבר, כמושא עקיף כאשר מילת היחס ל- מופיעה […]
מספרת הגמרא במסכת סנהדרין צ"ח א' ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי. רבי יהושע בן לוי מצא לו לאליהו שהיה עומד בפתח מערת רבי שמעון בר יוחאי. אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר לו רבי יהושע לאליהו הגענו לעולם הבא ? אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר […]
בס"ד שלום וברכה לכל בית ישראל, וְדִבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ; וְשָׁב, אֶל-הַמַּחֲנֶה, וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל. (שמות ל"ג) יב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי, אֵת אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח עִמִּי;(משה אומר אל ה', ראה, אתה (השם) אומר אלי (למשה) העלה את העם […]