כתובים

כוונת השיר "מי האיש" שאנו שרים בערב שבת

למה התכוון בעל התהלים במזמור לד פסוקים י"ג – ט"ו, כאשר כתב "מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ". התבוננות בפסוק מראה כי הוא נשתלשל מעץ החיים, וכל ביטוי בו נמשך מספירה מסויימת, וכאשר אנו שרים את השיר, אנו קושרים למעשה את י' הספירות ביחד לאגודה אחת, וגורמים לייחוד […]

מהו שאמר המשורר עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ?

כותב המשורר בתהלים קל"ז, "עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל–שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ:    בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן, ומוסיף בשורה הבאה ואומר "על ערבים בתוכה תלינו כנורתינו", למה בעצם מכוון המשורר? יש האומרים כי ערבים הם בדי ערבות הצומחים על גדות נחלים, ושם תלו ישראל את כנורותיהם, כדי שהרוח הנושבת בענפי הערבה הבוכיה, תטלטל את הכינור התלוי על בדיה, כדי שזעקת […]

יְהִי־שָׁלֹום בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנֹותָיִךְ

כותב בעל התהלים, יְהִי־שָׁלֹום בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנֹותָיִךְ (קכב ז), מדוע מדבר הכתוב בשלום ובשלוה, מדוע נוקט הכתוב לשון כפול? אלא כי מילת שלום סובב על ספירת הבינה, המכונה אשת חיל, לכן כתב יהי שלום בחילך, ואילו מילת שלוה סובב על ספירת המלכות, משום שארמנות והיכלות שייכים בה. באור: כי מילת שלום כוללת אותיות ש' ם' אשר בניהן כתובות אותיות […]

כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ

בס"ד במגילת אסתר נכתב,"וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ; וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר […]

שְׁכָן־אֶרֶץ, וּרְעֵה אֱמוּנָה

בס"ד שלום וברכה לכולם, תהלים פרק ל"ז פסוק ג', כותב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". מהו "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" ? ארץ מלשון רצון, מהו שְׁכָן אֶרֶץ ? היה מודע לרצון שלך. "וּרְעֵה אֱמוּנָה" מה פירוש ? כשם שהרועה מנהיג את עדרו אחר המדבר, בחפשו עבורו שטחי מרעה ומים, כך אנו תרים ומחפשים את האמונה. מודעים לרצונות […]