מַעֲשֶׂה הָיָה בְּמֶלֶךְ שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים,לֹא בָּנִים וְלֹא צַעַר וְלֹא דַּעַת אוֹנִיםמַעֲשֶׂה הָיָה בְּמֶלֶךְ – אֵינְסוֹף מַחֲשָׁבָהשֶׁלֹּא אָבָה לָדַעַת, לִנְדֹּד בְּאַהֲבָה מַעֲשֶׂה הָיָה בְּמֶלֶךְ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ זָנָבלֹא פַּרְוָה גַּם לֹא חֵדֶק לֹא אֵם וְלֹא אָבמַעֲשֶׂה הָיָה בְּמֶלֶךְ שֶׁלֹּא הָיָה נֶחֱשָׁבבְּרֵאשִׁית וְאַחֲרִית אוֹ בְּדֶרֶךְ אַגַּב
וְכִי הַכֹּל שׁוֹחֵק וְכִי הַכֹּל יָדוּעַ וְכִי הַכֹּל שׁוֹתֵק מִשְׁתּוֹקֵק לְמָה שֶׁקָּבוּעַ
וַאֲנִי סְבִיבוֹן בְּלִי פֵּאוֹת אוֹ צְדָדִים וַאֲנִי שִׁבֹּלֶת שְׁדוּפַת הַקָּדִים וְהָעוֹלָם נֶאֱלַם חוֹכֵךְ וּפוֹצֵץ וַאֲנִי נֶעֱלָם וּלְעִתִּים מִתְלוֹצֵץ
וַאֲנִי שׁוֹאֵל וּתְפִלָּתִי שִׁירַיִם וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁר וַאֲנִי שִׁבְעָתַיִם וְעָלֶה חָדָשׁ מִתְאַבֵּק נֶאֱנָק וְחַיִּים לְתִפְאֶרֶת תְּלוּיִים כַּעֲנָק
לֹא יָדַעְתִּי תְּנוּמָה לֹא מָקוֹם וְשַׁלֶּכֶת רַק מִתּוֹךְ תּוֹדָעָה הִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת לְאָן לְהַגִּיעַ לֹא חָשַׁבְתִּי פִּתְאוֹם כִּי הַכֹּל כְּבָר קַיָּם וּמֻנָּח בַּמָּקוֹם
גַּם שִׁבֹּלֶת שׁוּעָלשָׁאֲלָה שָׁמַיִםהֵנִיפָה יָדֶיהָוְקָרְאָהאֶל-עַלכִּי יָצָא וְנִמְלַט לוֹ בְּשֶׁקֶט הַחֹרֶףוּמִמֶּגֶד מִנֶּגֶד עָלָה לוֹ הַטַּל