וְהָיָה הַחֹרֶף שָׁחוּן וְהַקַּיִץ רָטֹב עָטוּף טְלָלִים טַלְלֵי-עֶרֶב, מוּכָן לֶאֱהֹבוּמִבֵּית עוֹבֵד יָצְאוּ הַשְּׁלִיחִיםאוֹחֲזֵי שׁוֹפָר וַחֲצוֹצֶרֶת כִּי בְּטֶרֶם הָלוֹךְ וְהִגִּיעַ הַסְּתָו בַּשָּׁרוֹן עָלְתָה חֲבַצֶּלֶת —- עובד, אבי ישי, אבי דוד
וְיָדְעוּ הַיָּמִים חֻפּוֹת וְיָדְעוּ הַיָּמִים שָׁנִיםאֶת מָה שֶׁמַּרְאֶה הַחוּץ,וְאֶת מָה שֶׁקַּיָּם מִבִּפְנִים וְאִישׁ לֹא נוֹלַד וְאַף פַּעַם לֹא מֵתכִּי מָה שֶׁקַּיָּם הוּא נִמְצָא כָּאן כָּעֵת
אֵינֶנִּי שָׂמֵחַ וְאֵינֶנִּי עָצוּבאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ וְאֵינֶנִּי כָּאוּבוְנִימַת הַדְּבָרִים הַחוֹלֶפֶת הִיא צֵלאֵינְךָ נֶאֱצָל וְעַל מָה תִּתְנַצֵּל
הַחֹרֶף שֶׁלָּנוּ מֵעוֹלָם לֹא עָזַבנִתְעַטֵּף הוּא בְּשֶׁקֶט בִּגְלִימַת הַשֶּׁנְהָברַק אֲוִיר מְשֻׁנָּן בִּתְכֵלֶת צְבָאָיוהוֹדִיעַ לַכֹּל: "הִנְּךָ נֶאֱהָב"
וְקִבּוּץ אֲנָשִׁים יִקָּרֵא עִירוְהֵעָדְרָם מִדְבָּרוּשְׂפָתָם תִּקְרָא תּוֹדָעָההִיא לְשׁוֹן עֵדֶן מֵעֵבֶר נָהָר
אָמַר הַמַּהֲדִיר כְּשֶׁתַּקִּיף קַיִץ תִּלְמַד שָׁנָהתִּטְעַם וְתִדְרֹשׁ בִּיפִי הָעוֹנָה וְאוֹר מְשׁוּבָה יִשְׂמַח וְיָהִיןכִּי נֶחְלְפָה לָהּ שָׁנָהוְאֹפֶק מַמְתִּין