וְהַמַּחְשָׁבָה הִיא עֶצֶם וְעַצְמוּתָהּ – גָּרוֹן וְאַל תִּתְפַּתֶּה לַחֲשֹׁב, כִּי אַתָּה הַחוֹשֵׁב וּבַעַל הַבֶּטַח, וּבַעַל הָאוֹן

אָמַר הַקַּיִץ: צַר לִי כָּל כָּךְ שֶׁהָיִיתִי קָצָרקוֹצַי נֶעֶלְמוּ, וְאֵין לִי מִבְצָרצַר לִי אָמְנָם שֶׁהָיִיתִי חָפוּז קִפַּלְתִּי אָרַזְתִּי גָּנַזְתִּי תַּמּוּז צִמַּחְתִּי אֵי שָׁם בַּשָּׂדֶה, בְּמוֹ-אָבעַמּוּד שֶׁל פְּרָחִים לְבָנִים כְּחָצָב וּבָא לוֹ יוֹרֶה וְהִרְטִיב אֶת הַכֹּלצַבִּים, חֲבַצֶּלֶת וּבְעִקָּר אֶת הַחוֹל וּבְכֵן…

וְאָבָק מִמִּזְרָח יַגִּיעַוְרוּחוֹ מִמַּעֲרָבתַּנְשִׁים וְתִצְבַּע אֶת חוֹלוֹת הַזָּהָב וְרוּחוֹ שֶׁל עוֹלָם לְעוֹלָם פֹּה נוֹשֵׁבמַבְהִיר מְטַהֵראֶת מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב

כְּשֶׁנִּגְמַר לְךָ הַקָּפֶהלִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתָּ לִשְׁתּוֹתוְאַתָּה כֹּה שָׂמֵחַ בְּלִי לִתְהוֹת אוֹ לִבְהוֹת וְצִפּוֹר שֶׁל שַׁחַרבְּעָלֶיךָ פּוֹרֶטֶת וּדְרוֹר הִיא קוֹרֵאת בָּעַצְמוּת מִתְפַּיֶּטֶת אָז בֹּקֶר מֻקְדָּם נִפְרָשׂ עַל הָעִירוְאָדָם עִם גִּיטַר פּוֹצֵחַ בְּשִׁיר

וְקוֹצִים שֶׁל קַיִץ הִמְצִיא הַשָּׂדֶה וְשָׂרָף טָיוּן דָּבִיק לְמַעְיָן מְרְפֵּא וְטִפְּסוּ שַׁבְּלוּלִים בְּמַעֲלָה לְלֹא לֵאוּת לִרְווֹת טִפָּה שֶׁל טַל לִלְגֹּם מְעַט לַחוּת

וְלִבְּךָ מוּנָח בְּךָ כְּנֵבֶל וְאֶצְבְּעוֹתֶיךָ – מֵיתָרִים עָשׂוֹר וְהָרוּחַ הָעוֹבֵר בָּהֶן עִם עֶרֶב מְנַגֵּן בְּךָ מִזְמוֹר וְלִבְּךָ מוּנָח בְּךָ כְּיַמַּת כִּנֶּרֶת בַּגָּלִיל וּמְתוּקִים מֵימֶיךָ וְיָפִים שָׁמֶיךָ וְאַתָּה חֹרֶשׁ יַעַר כָּלִיל