חָבֵר הָיָה לַנַּחַלאִישׁ אֶחָד זָקֵןיָשַׁב כָּתַב בְּנַחַתצִיֵּר צִפּוֹר גַּם כֵּן חָלְפוּ יָמִיםפָּרַע הָרוּחַחֲלוֹם אֶחָדשֶׁהָיָה לָשׂוּחַ עַל אִישׁ אֶחָדמַמָּשׁ זָקֵןשֶׁצִּיֵּר צִפּוֹר אַחַתגַּם קֵן

שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁמַע וְיָרֵחַ יָצֵלוְאָחִי לֹבֶן כְּפִיר מִצָּרָה תִּנָּצֵלאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לִקְרֹא אוֹ לִכְתֹּברַק פָּשׁוּט לְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ אֶת הַטּוֹב עוֹד תָּשׁוּב לְעֵת עֶרֶב תְּהוֹם מִן הַקְּרָבוְתִרְאֶה כִּי עוֹדֶנִּי לְפָנֶיךָ נִצָּב

מִבַּעַד לְכָל הַדְּלָתוֹת,וּמִבַּעַד לְכָל הַחַלּוֹנוֹתיְרוּשָׁלַיִם אָנֹכִי,רוֹאֶה שָׁלֵםוְלֹא בֵּן וָאָב,רוֹאֶה שָׁלֵם וְלֹא כּוֹתֵב וּמִכְתָּב רוֹאֶה שָׁלֵם וְלֹא קַיִץ וָחֹרֶף,רוֹאֶה שָׁלֵם וְלֹא פָּנִים וְעֹרֵףשָׁקוּף וְנִרְאָה,בְּעִקָּר מִצּוֹפִים לֹא בֵּן וְלֹא אָב,בְּוַדַּאי לֹא גּוּפִים

וְכִי יָגִיל הַקַּיִץ בַּחוֹףבְּסַרְטָנִים מְרַצְּדִיםוּצְדָפִים לֶאֱסֹף וְכִי יָגִיל הַקַּיִץ בְּקִצּוֹ וּבְקוֹצוֹ?וְכִי יָגִיל אָדָם בַּהֲקִיצוֹבְּתֹם גִּילוֹ בְּגִלְגּוּלוֹ וְכִי יָגִיל אָדָם בְּחֻפָּתוֹכִּי פָּגַשׁ אִשְׁתּוֹ בֵּיתוֹמְשׂוֹשׂ חַיָּיו וְדַעְתּוֹ

וְהָיָה הָאָדָם לְמִלָּה, מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַיָּמִים לְהַזְכִּיר, כִּי הַכֹּל בַּר חֲלוֹף, וְהַצּוּר הוּא בְּעֶצֶם תָּמִים וְלֹא יֶדַע הָאָדָם, כִּי בְּהִפָּשֵׁט גּוּפוֹ מֵעָלָיו יִשָּׁאֵר חָפְשִׁי וְשָׂמֵחַ, מוֹתִיר עַל הַחוֹף סַנְדָּלָיו

וְאֵיךְ יָכוֹל הָאָדָם יְצוּר נִפְסַד מִיְּסוֹדוֹלְהַקְטִיר שָׁלוֹם בַּמִּקְטֶרֶת,לַחֲגֹג מִסַּת יָדוֹ לְבָרֵךְ בִּכּוּרֵי הַפֵּרוֹת וְהוּא, קֹדֶשׁ מִנְחָה הִיא וְשֵׂאתלַהֲפֹךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ לְאוֹר,וְלִפְשֹׁט הַבָּשָׂר –בּוֹ בָּעֵת.