וְאֶת חֶלְקַת צַוָּארוֹ וּגְדָיֵי הָעִזִּיםשֶׁלָּבֶטַח לַשָּׁוְא מְכַסִּים מְנַסִּים לְהַלְבִּישׁ לְחַפֵּשׂ אֶת מָה שֶׁנָּכוֹןגַּם מָשָׁל לֹא יוּכַל, הַמֶּלֶךְ עֵירֹם

וְהָרוּחַ בְּעַרְבוֹת הַיַּעַרבַּעֲבוֹט נַפְשִׁי כִּי תְּהוֹםתֵּהָלֵךְ לְמִשְׁמַע הַנּוֹצֶרֶתאֶת עַצְמָהּ מִבַּל וְשִׂרְיֹן וְהָרוּחַ בְּעַרְבוֹת הַנַּחַלהַיּוֹצֶרֶת שְׁמוּעָה בְּיַבֹּקגַּם צִפּוֹר לֹא תִּדֹּם בְּלֵיל סַעַרתְּיַגֵּן עַצְמָהּ בְּעוֹד דֹּק

שֶׁתִּזְרַח לְךָ הַשֶּׁמֶשׁ וְתִפְרַח בַּסְּתָו וְתַאֲרִיךְ אוֹרְךָ כַּיָּרֵחַ עַל נָהָר וּשְׂדוֹתָיו שֶׁיִּכְחֲלוּ פַּעֲמוֹנִיּוֹתֶךָ כְּבוֹקֵר כָּחֹל וְתַעֲלִים זְרָעִים כַּקֶּצַח וְאֵינְךָ כִּי יָכוֹל שֶׁתַּחֲלֹף עַל פְּנֵי יֹבֶשׁ כְּמִמְטָרִים שֶׁל אוֹר וְיִתְהַלְּכוּ אָז יָמֶיךָ זוֹרְמִים בְּאֵין מַחְסוֹר וְתַעֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ וּבְכָךְ תֵּעֵצַּם וְתִהְיֶה…

לֹא פָּרַשׂ הַמִּדְבָּר חֻפָּתוֹ וְנָחוּ חוֹפִים שֶׁל זָהָבגַּם מִהֵר וְהִגִּיעַ הַיּוֹם וְצָבְאוּ הֵם אֶת פְּנֵי הַמֶּרְחָב וּבְשׂוֹם שֶׁקֶט בַּנַּחַל נִשְׁמַע אֲוִירוֹןשָׁט בִּרְקִיעַ נְחֹשֶׁת תָּכֹלהַיּוֹם בּוֹ הוֹפִיעַ אִיָּר בַּשָּׁנָהנִשְׁלְמוּ הָאֲוִיר וְהָאוֹר

וְנִתְרַבּוּ עֲנָנִים בַּשְּׂדֵרָה וּבְשׁוּחָתוֹ אָשׂוּחַגַּם נָמָל שָׁקַט וְגַלָּיונִתְיַתְּמוּ בְּאֵין גַּעֲגוּעַ וּבְשֹׁךְ סְעָרָה וְסוּפָהנָח הַדֶּקֶל וּפָנָיו אֶל הַתֹּםאֶל מִשָּׁם תִּפְרַח חֲבַצֶּלֶתכִּי הֶאֱרִיךְ וְזָרַח לוֹ הַיּוֹם

וְהָיָה הַחֹרֶף שָׁחוּן וְהַקַּיִץ רָטֹב עָטוּף טְלָלִים טַלְלֵי-עֶרֶב, מוּכָן לֶאֱהֹבוּמִבֵּית עוֹבֵד יָצְאוּ הַשְּׁלִיחִיםאוֹחֲזֵי שׁוֹפָר וַחֲצוֹצֶרֶת כִּי בְּטֶרֶם הָלוֹךְ וְהִגִּיעַ הַסְּתָו בַּשָּׁרוֹן עָלְתָה חֲבַצֶּלֶת     —-   עובד, אבי ישי, אבי דוד