וְהַמִּלְחָמָה – גָּנְבָה אֶת הַסְּתָווְאֶת הָאָבִיב שִׁלַּח הָרָעָבקָרָה מִתְמַשֶּׁכֶת לוּטָה הִיפּוֹתֶרְמְיָהחָלָב בְּלִי שִׁבֹּלֶת וּמְעַט אִיזוֹטֶרְיָה

אַל תְּמַהֵר בְּנִי, וְאַל תְּאַחֵר הָלוֹךְ כָּךְ בְּשֶׁקֶט, לְאַט וּמַהֵר אֶת אֲשֶׁר נִהְיֶה כְּבָר נִכְתַּב וְחָתוּם וְאַתָּה מְהַלֵּךְ מִבְּלִי דַּעַת נָתוּן

וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם כַּיּוֹם הוּא לְטֹהַרוּבְחוּלַת הַשְּׂפָתַיִם לָאוֹר וּלְזוֹהַרוּבַאֲשֶׁר יְדַבֵּר יָקוּם וְיָאִיץיֵעוֹר מֵחֲלוֹם חַיָּיו גַּם יָקִיץ

וְאֶת מָה שֶׁלֹּא שִׁפְּתָה הַבַּצֹּרֶת,כִּלָּה הָרָעָבוּבַלַּיְלָה צוֹעֵד אֱלִימֶלֶךְ-נָעֳמִי הָלוֹךְ וְנָסוֹעַשְׂדֵה קֵדְמָה מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ, יַרְכָּתַיִם בָּנָיוסְפִינָה בְּלִי חַרְטֹםאֶל גִּזַּת הַזָּהָב וְדָלְחָה הַטִּפָּה אֲשֶׁר בִּבְאֵר זֹאת הַלֶּחֶםוְקוֹל טְפִיחָתָהּ גַּם נָגֹז הוּא נָדַםוְגַרְגֵּר לֹא נִשְׁאַר בָּאָסָם אוֹ עַל שֶׁכֶםלֹא זֶרַע, לֹא דַּיִשׁ,…

וְכֶסֶת לֵילוֹתַי לֹא הִמְתִּיקָה יָתוֹםלֹא בָּלְתָה מִתּוֹךְ פַּחַדוּמִגַּשֵּׁשׁ בַּתְּהוֹם וְדִמְעָה לֹא דָּמְעָהבֵּין חָרִישׁ לְקָצִיררַק דִּמְדּוּם עֲנָבִיםבִּשְׁעַת הַבָּצִיר

כַּמָּה יְרֵחִים סוֹבְבִים אֶת פָּנֶיךָ וּמִי מֵאֵלֶּה יַלְדְּךָ עַכְשָׁו כַּמָּה פָּנִים חוֹנְנִים יֵשׁ לָרֶגַע וּמִי בְּאֵלֶּה זְרָעָיו וּבָנָיו מִי הִזְרִיחַ לָעַד אֶת שָׁמֶיךָ וּמִי גָּמַע בּוֹ שְׁתִיקַת לֵילוֹתָיו מִי שַׁחַק וּמוֹלֵל אֶת שְׁמֶךָ וּמִי מִתְבּוֹנֵן בּוֹ לָעַד כְּמוֹ עַכְשָׁו