שָׂחָה סֻכָּה אֶת פָּנָיו מִן הַשְּׁאוֹל שָׂחָה סֻכָּה וְהִפְסִיק מִלִּשְׁאֹל אָז פָּתַח אוֹתוֹ סֵפֶר שֶׁנִּקְרָא לוֹ חַיָּיו אַשְּׁרוּ לְחַיָּיו וְנִפְתְּחוּ מַבּוּעָיו​

יוֹהָנֶס הַמַּטְבִּילשֶׁאֶת פְּנֵי הַהֲוָיָה הִקְבִּילבְּלִי נְחֹשֶׁת וּבְלִי בְּדִילבְּיוֹם קַיִץ מַהְבִּיל אֶת פְּנֵי הַהֲוָיָה טָבַללֹא מִשּׁוּם וְלֹא בִּגְלַלכִּי לֹא יָכוֹל הָיָה לָאֵשׁכִּי לֹא נִשְׁאַר מָה לְבַקֵּשׁ טָבַל רָאשִׁים בִּגְאוֹן יַרְדֵּן אֲשֶׁר עַל כָּךְוַאֲשֶׁר עַל כֵּן גָּעוּ הַמַּיִם וּבָכוּ: "כְּלוּם מְצֹרָעִים הֵם?"וְהָלְכוּ -אֶל…

הָאִישׁ שֶׁעָבַר שָׁכַח אֶת פָּנָיו שָׁכַח אֶת שְׂפָתוֹ וְאֶת אֱלֹהָיו הָאִישׁ שֶׁעָבַר הָיָה וְלֹא שָׁב הָאִישׁ שֶׁעָבַר נִכְתַּב כְּמִכְתָּב מָה טֹבוּ מָה טֹבוּ אֱלֹהֶיךָ יַעֲקֹב בַּחֹשֶׁךְ בַּלַּיְלָה בַּגֶּשֶׁם הָרָטֹב

בְּקַוָּצֵי הַיַּעַר עַל גְּדוֹת הַנָּהָר עָלִים מְנֻצִּים שַׁלֶּכֶת עִנְבָּר שָׁאַלְתִּי חָקַרְתִּי כָּל עֶצֶב נִגָּר הֵיכָן הוּא הַצֶּלֶם וְאֵיפֹה הוּא גָּר חָלְפוּ הַיָּמִים טִפְּסוּ הַשָּׁעוֹת וְהִנֵּה נוֹכַחְתִּי פִּתְאוֹם לִרְאוֹת כִּי צֶלֶם זֶה הַדָּר לוֹ בַּצֵּל מֵעַל פְּנֵי הַחֹמֶר רוֹחֵף וּמֵצֵל כְּלֵץ…

נִתְלֵיתִי עַל כְּנַף רוּחַ כְּמוֹ עַל נַדְנֵדָה וְהִיא אוֹתִי כִּמְקָרֶבֶת וּפַעַם מַרְחִיקָה נוֹשֶׁקֶת, וְאֶל עַל נוֹסֶקֶת

אוֹר שֶׁל זָהָב מֻטָּל אֶל הָרְחוֹבהַשֶּׁמֶשׁ קוֹלֵחַ וַאֲנִי כָּאן קָרוֹברוּחַ מִמַּשְׂרֵקָה בְּשֶׁקֶט נוֹשֵׁבהָאָדָם, יְצִיר כַּפֶּיךָ, נִבְחַן אֶל הַלֵּב