"לוּ יְהִי נָא חֶלְקִי עִמָּכֶם, צֹאן־אָדָם", כָּךְ אָמַר בַּסֻּלָּם הוּא שֶׁל צֹר — "לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ בִּשְׁעַת הַדָּגָן, וְלִרְאוֹת פְּנֵי הַשַּׁחַר — הוּא אוֹר". כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ אַבְרָהָם הָרוֹעֶה, עֵת הִגִּיעַ לְהַר הַלְּבָנוֹן. הוּא רָאָה אֶת הָאָרֶץ — הֶגְיוֹן כִּנּוֹרָהּ, הַשְּׁפִיּוּת…

בַּלֵּילוֹת נִפְתָּחִים אַדְנֵי הַשָּׁמַיִם, לְגֶשֶׁר לִירִיד כּוֹכָבִיםוְהַשֶּׁקֶט פּוֹסֵעַ בַּלָּאט כְּמִקְדָּשׁ וּבְיָדָיו אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִיםוּשְׁנוֹת הַמֶּרְחָק שֶׁגּוֹמֵעַ הָאוֹר נִמְחָק וְנִמְתַּק וְהוֹלֵךְוַאֲנִי בְּדַרְכִּי אִישׁ פָּשׁוּט לְהַפְלִיאהָעוֹמֵד כָּאן עִם שַׁחַר מוּלֵךְ

שֶׁקֶט טָמִיר עוֹמֵד בָּאֲוִירנָמֵל גַּם מִפְרַץ בַּחֹשֶׁךְ מֵאִירוְרַחַשׁ מָנוֹעַ – שִׁירוֹ שֶׁל הַזְּמַןאַרְבַּע שָׁעוֹת לַלַּיְלָהעַד בֹּקֶר אוֹר מִכָּאן

וּבִקְצֵה הַגָּלַקְסְיָה יֵשׁ שֶׁמֶשׁ אֵיתָן וְכַדּוּר וּשְׁמוֹ אֶרֶץ וְיַרְחוֹ הַקָּטָן וְאָדָם כֹּה קַדְמוֹן יוֹשֵׁב שָׁם תָּמִיד חוֹשֵׁב שֶׁהוּא נֵזֶר – מִקְצַב הֶעָתִיד וּמְהִירוּת הַגָּלַקְסְיָה הִיא ו' מֵאוֹת וְלַמֵּד ק"מ בִּשְׁנִיָּה, וְהִיא נָעָה בֶּחָלָל – אֵינְסוֹף יִקְרָאוּהוּ בְּלִי נַוָּט וּבְלִי קְצֵה…

טִפּוֹת אַחֲרוֹנוֹתשֶׁל חֹשֶׁךְ לְחֹדֶשׁ אַיָּר,בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הָאוֹרוְיִתְגַּלֶּה הַנָּהָרשֶׁהָיָה, שֶׁמִּכְּבָר. טִפּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל חֹשֶׁךְ,וְלֹא יוֹתֵר –כִּי עוֹד מְעַט יַעֲלֶה הַשַּׁחַרעַל פִּי הַבְּאֵר – וְהַכְּתָבוְהַמִּכְתָּבוּמְלַאכְתּוֹ –תִּשָּׁאֵר.

וַאֲנִי תְּפִלָּה וּמְדוֹרִי עֲנָנִים וְכָל עִנְיָנַי הוּא שֶׁקֶט תָּמִים