מִבַּעַד לְחֶבְלֵי כְּבִיסָה שֶׁל מִרְפֶּסֶת צוֹפָה הִיא בַּכְּפָר בְּעֶגְלָהּ שֶׁל אַסְפֶּסֶת סָגֹל הוּא כָּחֹל שֶׁעָבַר עָלָיו קַיִץ וָאן גּוֹךְ הוּא מִכְחוֹל שֶׁהַגֶּשֶׁר לוֹ חַיִץ סְפוּרִים הַלֵּילוֹת אֲרֻכִּים הַיָּמִים יוֹרְדוֹת וְעוֹלוֹת בָּהּ מוּזוֹת-מַלְאָכִים אֶל אַרְצוֹת-הַקֹּדֶשׁ הִיא חֶרֶשׁ עוֹלָה הַיּוֹם הוּא רֹאשׁ…

"שַׁחְמָט מְשַׂחֶקֶת"? שׁוֹאֵל הוּא בְּנַחַת, "מְעַט, מְעַט יֵשׁ בְּאַמְתַּחַת" "בְּעִקָּר חוֹשֶׁבֶת", וְשׁוֹאֶפֶת אֲוִיר, "אֶת הַמַּחֲשָׁבָה רוֹצָה לְהַכִּיר" עַד טָס טַוָּס עִם בֹּקֶר אוֹר וְאֶל אֶת הַמַּלְכָּה יִנְצֹר ​

מַטְבְּעוֹת בֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ פִּזְּרָה, "הָאוֹר הוּא בְּיֹקֶר", אָמְרָה הַגְּבִירָה לְעֵת צָהֳרַיִם עִם בֹּא הַמֶּרְכָּב הַשֶּׁמֶשׁ רוֹכֵב, סוּסִים לוֹ זָהָב לְרוּחַ הַיּוֹם אָדָם מִתְהַלֵּךְ שִׁמְּשֵׁךְ וְכֻלָּךְ אָרְחֵךְ וַיֵּלֶךְ נִצָּבִים בַּשָּׂדוֹת עוֹמְדִים חֲצָבִים זְקוּפִים כְּמוֹ מַחַט עוֹנְדֵי עֲצַבִּים עֲשָׂבִים יְבֵשִׁים קוֹלִים הַשָּׂדוֹת…

אָדָם עוֹלֶה עַל יְצוּעוֹ לָנוּחַ הוּא רוֹצֶה בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וּמִתְכַּנֵּס אֶל תּוֹךְ עוֹרוֹ וְנֶאֱסַף אֵלֵי אוֹרוֹ וְהוֹפֵךְ לְנֵרוֹ וּמְאִירוֹ כִּי נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם גַּם אִם כָּל הַיּוֹם נִרְדָּם אָדָם עוֹלֶה עַל יְצוּעוֹ לָנוּעַ הוּא רוֹצֶה בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, אַל מֶרְחֲבֵי…

בְּכָל שָׁנָה הַלְּבָנָה תִּכְסֹף אֶל מֵיטַב מֵיתָרֶיהָ בְּמַלְכוּת אֵינְסוֹף עֲשָׂרָה מֵיתָרִים זוֹהֲרִים הִיא תִּקְשֹׁר בֵּין יום הַכֵּסֶה לְחַג הֶעָשׂוֹר מִפַּרְצוּף לְבָנָה הִיא תַּמְרִיא כַּנֶּשֶׁר אֶל פַּרְצוּף הַחַמָּה לְהַדֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר לְאַחְדוּת אַלְמוֹתִית שֶׁל אֵינְסוֹף וּדְבַשׁ בְּשֶׁקֶט לָלֶדֶת עוֹלָם חָדָשׁ

ליד קפה פלמר בחיפה יש רחוב אחד ובו שער מוגבה מעץ שניתן לעבור מתחתיו והוא כעין שער עליון ומיד, מצד ימין, גלריה. בויטרינה תמונות של גדיים. נכנסתי. באולם אוצר אחד שמדבר עם זוג מכובד המסביר להם אודות התמונות והפסלים שבתצוגה,…