וַאֲנִי שׁוֹאֵל וּתְפִלָּתִי שִׁירַיִם וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁר וַאֲנִי שִׁבְעָתַיִם וְעָלֶה חָדָשׁ מִתְאַבֵּק נֶאֱנָק וְחַיִּים לְתִפְאֶרֶת תְּלוּיִים כַּעֲנָק

לֹא יָדַעְתִּי תְּנוּמָה לֹא מָקוֹם וְשַׁלֶּכֶת רַק מִתּוֹךְ תּוֹדָעָה הִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת לְאָן לְהַגִּיעַ לֹא חָשַׁבְתִּי פִּתְאוֹם כִּי הַכֹּל כְּבָר קַיָּם וּמֻנָּח בַּמָּקוֹם

גַּם שִׁבֹּלֶת שׁוּעָלשָׁאֲלָה שָׁמַיִםהֵנִיפָה יָדֶיהָוְקָרְאָהאֶל-עַלכִּי יָצָא וְנִמְלַט לוֹ בְּשֶׁקֶט הַחֹרֶףוּמִמֶּגֶד מִנֶּגֶד עָלָה לוֹ הַטַּל

הָרָצוֹן רוֹצֶה לָנוּחַאֵין לוֹ שׁוּם שָׁעוֹןכָּל הַיּוֹם הוּא מִתְרוֹצֵץמִכָּאן לְשׁוּם מָקוֹם הָרָצוֹן רוֹצֶה לָנוּחַוּלְפִי שָׁעָההוּא יוֹשֵׁב עִם הַגִּיטֶרכּוֹתֵב לוֹ מַנְגִּינָה

וּרְבִיד הַזְּמַןתָּלוּי עַל שַׁרְשֶׁרֶתשֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת כָּךְוְיָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת גַּם אַחֶרֶת וּכְאִלּוּ הַזְּמַןהוּא אֵזוֹר מְיֻתָּרשָׁעוּן לְלֹא הֶרֶףעַל מִישׁוֹר הַמֵּיתָר הַמֵּיתָר הַיָּחִידהַנִּשְׁמָע גַּם שׁוֹמֵעַהָאוֹמֵר לְלֹא הֶרֶף,"הֵידָד נִשְׁתַּמֵּעַ!"