וְשׁוּב פַּס אֶל פַּס בְּלִבָּהּ שֶׁל הָעִיר גַּם אֶת אֲנַשֶּׁנּוּ נִתָּן לְהַחֲזִיר וְשׁוּב פַּס אֶל פַּס בְּלִבָּהּ שֶׁל הָעִיר הַשַּׁחַר בֵּיתֵנוּ הַבֹּקֶר מֵאִיר

וְנִסְתְּרָה הַנְּשָׁמָה בְּתוֹךְ הָרְבָבָה גַּם הֵחֵל מָחוֹל גָּדוֹל מִתּוֹךְ הַלֶּהָבָה וְהָעָם עוֹמְדִים שָׁרִים רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת לֹא תּוֹפְסִים אוֹ מְבִינִים אֶת סוֹף הַמִּלְחָמוֹת

וְכָךְ הוּא אוֹהֵב אֶת הַבֵּיְגְּל עִם קֶצַח וְיִטְבֹּל בּוֹ הַשֶּׁמֶן וְיִטְעַם לוֹ הַנֶּצַח וּבְקָפֶה יְקַנֵּחַ בְּאֶסְפְּרֵסוֹ מָהִיר לִלְגֹּם לֶאֱהֹב לִחְיוֹת וְלָשִׁיר

חַמָּה וּלְבָנָהבִּכְלָל הָרָקִיעַכּוֹכָבִים וּפְּלָנֵטוֹתבְּשִׂיחַ מֵנִיעַ חַמָּה וּלְבָנָה בִּכְלָל הַגַּלְגַּלהַסְּנֶה בּוֹעֵר הוּא וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל

גַּם נִתְעַיְּפָה נַפְשִׁי מְאוֹד וְלֹא לָבְשָׁה דְּאָגָה וְשָׂמְחָה נִשְׁמָתִי בִּרְאוֹת בִּנְשֹׁם, בְּהֵיטֵב אַגָּדָה וּבִרְצוֹן הָאֲוִיר וּבִרְשׁוּת הַמֻּתָּר נֶאֱמַר חָזוֹן וְנוֹלַד דָּבָר

גַּם נוֹלְדָה אֱמֶת וְעָפָר מִיִּשּׁוּב וְאַתָּה אֶל אַדְמָתְךָ תָּשׁוּב וּתְבוּאָה תִּנָּשֵׂא וּתְנוּבָה תָּנוּב וּבְתוּלָה בַּשָּׂדֶה וְהַקּוֹל – כָּל טוּב