אֶרֶץ קַיִץ גִּנּוֹתַיִךְ שָׁרָב דֻּבְדְּבָן בִּקְצֵה חוֹלוֹתַיִךְ זָהָב בְּאֶרֶץ קַיִץ אֵשֵׁב עַד הַסְּתָו עַד יַבְשִׁיל יֶאֱסֹף פֵּרוֹתָיו מִגַּנָּיו

לָנוּעַ בְּלִי חִכּוּךְ בְּלִי שׁוּם צֵל שֶׁל מִינוּת כְּמִזּוּג שֶׁל אֲוִיר כְּמַשָּׁב שֶׁל תְּמִימוּת

שָׁלוֹם שָׁלוֹם אֶרֶץ כְּנַעַן זִכְרוֹן הִרְהוּרִים בַּקַּיִץ טָפֵל אֵינָם נִדְרָשִׁים וְאֵינָם נִתְפָּסִים וְכוּר מַחְצַבְתָּם הוּא שֶׁקֶט אָפֵל שָׁלוֹם שָׁלוֹם אֶרֶץ כְּנַעַן מָסַךְ אֲדָמָה מִתְגּוֹלֵל לָךְ מֵעַל אֵינֵךְ נִרְצֵית וְאֵינֵךְ מִתְאַבֶּקֶת אֵלֵךְ – עֲבָרֵךְ וְקוֹצַיִךְ תַּלְתַּל שָׁלוֹם שָׁלוֹם אֶרֶץ כְּנַעַן אַרְצוֹת…

וְהַמַּחְשָׁבָה הִיא עֶצֶם וְעַצְמוּתָהּ – גָּרוֹן וְאַל תִּתְפַּתֶּה לַחֲשֹׁב, כִּי אַתָּה הַחוֹשֵׁב וּבַעַל הַבֶּטַח, וּבַעַל הָאוֹן

אָמַר הַקַּיִץ: צַר לִי כָּל כָּךְ שֶׁהָיִיתִי קָצָרקוֹצַי נֶעֶלְמוּ, וְאֵין לִי מִבְצָרצַר לִי אָמְנָם שֶׁהָיִיתִי חָפוּז קִפַּלְתִּי אָרַזְתִּי גָּנַזְתִּי תַּמּוּז צִמַּחְתִּי אֵי שָׁם בַּשָּׂדֶה, בְּמוֹ-אָבעַמּוּד שֶׁל פְּרָחִים לְבָנִים כְּחָצָב וּבָא לוֹ יוֹרֶה וְהִרְטִיב אֶת הַכֹּלצַבִּים, חֲבַצֶּלֶת וּבְעִקָּר אֶת הַחוֹל וּבְכֵן…

וְאָבָק מִמִּזְרָח יַגִּיעַוְרוּחוֹ מִמַּעֲרָבתַּנְשִׁים וְתִצְבַּע אֶת חוֹלוֹת הַזָּהָב וְרוּחוֹ שֶׁל עוֹלָם לְעוֹלָם פֹּה נוֹשֵׁבמַבְהִיר מְטַהֵראֶת מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב