מַמְּגוּרוֹת מַמְּגוּרוֹת נִצֶּבֶת תְּבוּאָה אֲסוּפָה וּבוֹהֶקֶת מִנְחָה זְהֻבָּה מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ דָּגָן וְ וְגַם תִירוֹשׁ יָפָה חֻפָּתֵנוּ הַכַּרְמֶל לָנוּ רֹאשׁ וּבְאֶרֶץ מְבוֹא אֲשֶׁר הִיא אֶרֶץ הַכַּלּוֹת חִטַּת זָהָב נִמְסֶקֶת לְאֹשֶׁר בַּלֵּילוֹת וּבְאֶרֶץ הַכַּרְמֶל כָּךְ מַמָּשׁ לְבוֹא נָמָל עוֹמְדִים כַּדִּים שֶׁל קֶמַח…

בֵּין תְּפִלַּת הַשָּׁמַיִם לִתְפִלַּת הֶעָנָן עוֹמֵד לוֹ מֹשֶׁה רוֹעֶה נֶאֱמָן רָעֲיָא מְהֵימָנָא קוֹרֵא לוֹ הַזֹּהַר וְעַל קְרִיאַת חֲטִיבָה זוֹ יַרְבֶּה גַּם הַמֹּהַר וְכָךְ בֵּין שְׁחָקִים עוֹמֵד לוֹ רָקִיעַ אֵיתָן וַאֲחוּז הוּא לַשָּׁמַיִם מַגִּיעַ​

רַק אֶרֶז אֶחָדוְלֹא בַּלְּבָנוֹןצָמַח מוּל בִּנְיָןוְעוֹמֵד לוֹ יִנּוֹן וְחָלְפָה לָהּ שָׁנָהוְהוּפַר הָעִבּוּרנִתְיַתְּמָה לָהּ שָׁנָהנֶאֱלַם הַדִּבּוּר וּמֵאֶרֶץ לֹא-כָּאןהוֹפִיעַ טִפְטוּףעֲרָבָה עַל פְּנֵי נַחַלחוֹלְלָה אֱלֵי סוּף וְעִם תֹּם הָרוּחוֹתכָּךְ בְּשֶׁקֶט בַּלָּאטהִרְגִּישׁ חִיּוּתוֹכָּךְ צוֹמַחַת לְאַט נִפְרְשׂוּ רְשָׁתוֹתהֻשְׁלְכָה לָהּ מִכְמֹרֶתמִנְעַד הַשָּׁמַיִםקָרַב אֱלֵי אֹפֶק עֲנָנִים מִתְפַּדְּרִיםמוּל…

וּבַחֲלוֹף הָעִתִּיםנִבְנוּ הַבָּתִּיםנוֹלְדוּ הַשְּׂדֵרוֹתוְנִפְתְּחוּ אֳפָקִים וְתוֹר וְגוֹזָלוְסָגֹל שֶׁל צוֹצֶלֶתוְקוֹל שֶׁל שׁוֹפָרשֶׁעוֹמֵד לוֹ בַּדֶּלֶת שָׁלְמוּ הַיָּמִיםוְנִמְצָא הַפֻּרְקָןהַשֶּׁקֶט הַנָּחַתיוֹשְׁבִים לַשֻּׁלְחָן וּפַס אֱלֵי פַּסוּמִלָּה וְגַם אוֹתלַפַּרְדֵּס נִכְנַסאֶחָאוְנִגְלָה לוֹ הַסּוֹד

בַּחֲלוֹף הַבָּצִירהִגִּיעַ הַסְּתָוסְגֻלָּתוֹ, חֶלְזוֹנוֹוְכָל מָה שֶׁנִּכְתַּב אַט נִכְנַס לוֹ הַדְּיוֹוְנָח לוֹ בְּקֶסֶתהִסְתַּיְּמָה לָהּ שִׂיחָהוְהֻנְּחָה אֲפַרְכֶּסֶת בַּשָּׂדֶה הַקָּרוֹבנִזְרְעָה הַחִטָּהיְהִי אוֹרנֶאֱמַרלֹא אֲנִי וְאַתָּה

"יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד", (אסתר ג' ח'). ודרשו חכמינו "ישנו" ישן+ו', כלומר האות ו', זעיר אנפין, ישן ואינו נוכח לכאורה, וזוהי שעת כושר לעץ הדעת, הסופי, "המן", (הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ) לפעול זממו. והוא כנראה היסוד הנסתר…