בספר בראשית פרק י"ד, אנו קוראים על מלחמה שנערכת בין חמשת מלכי ככר הירדן, לבין ארבעת מלכי בקעת בבל. חמשת מלכי ככר הירדן היו מעלים מס מידי שנה אל ארבעת מלכי בקעת בבל, עד שיום אחד מרדו. ארבעת מלכי בבל השיבו מלחמה שערה, ובאו להלחם עימם בעמק השידים ים המלח. מלכי סדום ועמורה, שהם חלק מחמשת המלכים, נפלו בבארות החימר אשר שם ושאר מלכי ככר הירדן נסו לכיוון ההר. את בן אחי אברם, לוט, שבו ארבעת מלכי בבל.
בעוד אברם יושב באלוני ממרא, מגיע אליו פליט מן המלחמה ומספר לו על גורל אחיינו שנשבה. אברם מריק את חניכיו ומצפין עד לחובה שמצפון לדמשק כדי לשחרר את לוט אחיינו שנשבה. בשובו ארצה יחד עם לוט, פוגש אותם מלך סדום בעמק המלך הוא עמק השווה. וכך מתאר הכתוב את המפגש :" וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם, לִקְרָאתוֹ, (לקראת אברהם) אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר, וְאֶת-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ (ארבעת המלכים)--אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה, הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ".
מדוע מכונה עמק השווה עמק המלך?
מסביר הרח"ו מפי האר"י, כי יש בסה"כ יש ב' הפכים במציאות אור וכלי. תכונת האור היא לתת, להתפשט, להשפיע, באשר תכונת הכלי היא לקבל. הקבלה הלוריאנית מסבירה מהו התנאי למפגש בין שני הפכים: כאשר הכלי יקבל את ההטבה, שהיא בחינת אור, בתנאי שהוא ישמש בה על מנת להשפיע, כלומר יקבל כדי לתת, אזי ימצאו האור והכלי בשווי תכונה או צורה. וכאשר שני אלמנטים משווים צורה או תכונה הם יכולים להפגש, כמו שני אנשים החולקים ראיית עולם דומה, תמצא שהם חברים.
מכאן נבין מדוע עמק השווה הוא עמק המלך, באשר "המלך" הוא אלופו של של עולם או האור, או הטוב שרוצה לתת, ו"עמק" הוא בית קיבולו של הכלי הרוצה לקבל, ורק כאשר הכלי מסוגל לקבל את הטוב, (האור) על מנת להשפיע (כלומר לא לעצמו, אלא להוליך את הטוב הלאה), הם יכולים להפגש בעמק השווה, כלומר עומק הכלי לובש תכונה של על מנת להשפיע, וכך הוא יכול להיות בשווי צורה עם צורת המלך שהיא נתינה, אהבה השפעה.
כי גם את הכלי יצר המלך, אלא שהמלך מעוניין בהתפתחות הכלי מקבלה עצמית, לקבלה על מנת להשפיע טוב, ואז גם הם יכולים להפגש מטעם שווי הצורה, בעמק (בכלי שיצר) המלך, הוא עמק השווה (מטעם) שווי הצורה, כמו חברים.
כל טוב הצלחה וברכה