בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת
בָּעֶרֶב גָּפְרִית
עָמְדָה לָהּ בְּשֶׁקֶט
הַגְּבֶרֶת עִבְרִית
"מָה אַתְּ עוֹשָׂה
כָּאן?"
שָׁאַלְתִּי בְּחֵרֵשׁ:
"גְּבוֹהָה מִן הַסַּהַר
נִשְׂגֶּבֶת מִשֶּׁמֶשׁ?"
"מִנַּיִן הוֹפַעְתְּ
כְּלִיל מַשְׂכִּית וְחֶמְדָּה
מֵאֵיזוֹ מַסֶּכֶת
וְאֵיזוֹ הַגָּדָה?"
וְכָךְ לִי אָמְרָה
אָז הַגְּבֶרֶת בַּלָּאט:
"הֲרֵינִי עוֹמֶדֶת
נִצֶּבֶת לָעַד
הֲרֵינִי שָׁלִיחַ
וְגַם שַׁגְרִיר
רֵעַ לָשִׂיחַ
לַחֲרֹז וְלָשִׁיר
עוֹבֶרֶת נָהָר
וּרְקִיעַ הַמַּיִם
לְהָאִיר פְּנֵי אָדָם
לְשַׁקֵּף הַשָּׁמַיִם
אֲנָכִי סוֹדֶרֶת
בַּיִת וָגַן
לַחַיִּים הַטּוֹבִים
לִיסוֹד מְאֻרְגָּן"
"וּמָה אַתְּ, שָׁאַלְתִּי,
הַאִם אֱמוּנָה?"
"אִם תִּרְצֶה," הִיא הֵשִׁיבָה:
"אַךְ הָעִקָּר הוּא תְּבוּנָה"