וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ

בס"ד

וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ. אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. - דְהָא עֲלָךְ אִתְמַר קול דּודִי דופֵק לְגַבָּאי בְּאַרְבָּע אַתְוָן דִּילֵיהּ. וְיִימָא בְהון פִּתְחִי לִי אֲחותִי רַעְיָתִי יונָתִי תַמָּתִי. קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי.

וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ. מדוע נכפל בפסוק גם מילת זקן וגם בא בימים? מה משמעותם? זקן, הוא אדם הוא שקנה חכמה כי החכמה תחיה את בעליה, ובא בימים הוא ביטוי לאדם שעבד על מידותיו, במילה זקן אנו רואים תנועה מלמעלה למטה, ובביטוי בא בימים ממטה למעלה. שכן יכול היה הכותב לכתוב והמלך דוד זקן, אב בימים, ואם היה הכותב כותב כך, הרי שהביטוי אב בימים היה נרדף למילה זקן, אך כשהפך הכותב את האותיות מ-אב בימים ל-בא בימים, הוא למעשה מציין את כוון עבודת האדם ממטה למעלה, שכן אותיות בא, הן אותיות למפרע.

וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ, מה ההפרש בין בגד ללבוש? בגד הוא כיסוי חיצוני לגוף, מילת בגד, כתובה אותיות כסדרן ללא האות אלף, מילת בגד מזכירה את המילה בגידה, מהי בגידה? התעלמות מקשר עם השורש, במקרה דידן הקשר לאלופו של עולם.

הבגדים החיצוניים בהם מכסים את דוד אינם מחממים אותו, דוד אינו מוצא מנוח עם החיצוניות הנגלית ומבקש מנוחה עם פנימיות הנסתר, עם לבושי המוחין בהם מתכסה הנשמה מבני אדם.

לפי עקרון של דומה בדומה מרפא, מבקשים לו עבדיו נערה בתולה, שתהיה לו סכנת, כלומר כֹּנסת, שהיא תּכנֹס אותו תחת כנפיה ויחם לו. הכתוב מדבר ב"נַעֲרָה בְתוּלָה שהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ", ומכוון לכלי נסתר שטרם נתגלה בו האור. נמצא כי שווי צורה מתקיים בין דוד המלך לאבישג שאותיות שמה משמאל לימין הן גש-יבא, עליו נאמר בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, אֶל-הַקֹּדֶשׁ (ויקרא טז ג).

וְהַנַּעֲרָה, יָפָה עַד-מְאֹד; מאד אותיות אדם עליו נאמר, "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי".

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל

...