וּבַחֲלוֹמִי

וּבַחֲלוֹמִי,

הָיִיתִי הוֹלֶכֶת
בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת -
בֵּין קִירוֹת טֵרָה קוֹטָה
שֶׁל שְׁפְּרִיץ וּבְטוֹן

וַאֲנָשִׁים דִּבְּרוּ
בְּעִבְרִית לֹא מֻכֶּרֶת
וְקִשְׁטוּ פְּנֵי הַבַּיִת בְּתֹם

וּבְעֵמֶק חֵיפָה שִׁיֵּט לוֹ אָז טִיל
כָּךְ פָּשׁוּט בְּאֶמְצַע הַיּוֹם
וּמָטוֹס שֶׁל נוֹשֵׂאת מְטוֹסִים וּשְׁמָהּ נִימִיץ
פָּרַס לוֹ אָז - רֶשֶׁת צִידוֹן

וַאֲנִי רָצִיתִי לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה,
לֹא לַחֲשֹׂף שׁוּם זֶהוּת בַּמִּסְתּוֹר,
וְשָׁאַלְתִּי עוֹבֵר אֹרַח נוֹשֵׁם, "מָה הַזְּמַן?" וְהֵשִׁיב הוּא:
״ אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ",

וַאֲנָשִׁים אָז כָּבְדוּ וְכָבֵד הִלּוּכָם וּמַנְיֵרוֹת הִקִּיפוּ מְאוֹד
רַק נִזְהַרְתִּי מְאוֹד, אוֹתָם לֹא לְהַפְרִיעַ, וְהָיִיתִי שָׁקוּף עַד מְאוֹד

וּפָסַעְתִּי שׁוֹקֵט בִּרְחוֹבוֹת נַהֲרִיָּה אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ
וְהָלַכְתִּי שׁוֹקֵק וּבְמֶרֶץ נִכָּר וְלֹא נִרְאָה אוֹ נִשְׁמַע לִי הָאוֹת

וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר, וְאֵיךְ זֶה אֶפְשָׁר כָּךְ לִהְיוֹת,
נוֹדֵד וְתָמֵהַּ בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר כִּי עוֹד לֹא 'נוֹלַדְתִּי' לִחְיוֹת

וְרָצִיתִי מְאוֹד לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה, וְאֵינֶנִּי דּוֹבֵר אָז שׁוּם קוֹל,
לְבַקֵּשׁ אוֹ לִשְׁאֹל מִשָּׁכֵן קַו בְּלִי חוּט וְהִנְנִי עָנִי וְדַלְפוֹן,

עַד שֶׁפִּתְאוֹם מִן הַלַּיְלָה נִפְתַּח לוֹ אָז חֶרֶשׁ, מָסַךְ טֵרָה קוֹטָה בַּקִּיר,
וְחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְאִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ שֶׁנֶּעֱלַמְתִּי וּבָאתִי כְּשִׁיר