שלום וברכה,
זהר ויקהל אות יא' מספר לנו מדוע נשברו לוחות ראשונים? כי פרחו מהן האותיות, שהן הרוחניות, ונשארו לוחות אבנים, כי בפני עצמן, ללא רוחניות, ללא אותיות, הם סתם ב' לוחות אבנים כבדות, ומהכובד נשברו. ללמדנו שכל משא כבד ניתן לשאת אם יש בו רוחניות, אם יש בו אותיות, כי האותיות הן בחינת ברית וקשר לבורא עולם, כל דבר אדם יכול לשאת אם הוא יודע כי בא ממנו יתברך, אך ברגע שפורחות האותיות, שהן הרוח, הברית, והקשר, מלוחות העדות הן הופכות להיות סתם לוחות אבנים, שכוח הגרביטציה מופעל עליהן, והן נשברות.
כמו סינדרלה שבחצות הלילה פג תוקפו של הקסם שהופעל עליה, נעלמו בגדי הנשף, נעלמה התסרוקת הנאה, נעלמו התכשיטים, נעלמה הכרכרה הרתומה לארבעה סוסים, נעלם הרכָּב, והיא חזרה להיות לכלוכית, (בגרמנית נקרא שמה Aschenputtel, המזכיר את המילה ashtray באנגלית שהיא מאפרה, שהיא לשון עפר ואפר).
אם כן מה מלמדנו הזהר על פנימיות האדם בזהר ויקהל אות יא? ללא רוחניות, (כלומר ללא ברית וקשר אל ה') האדם הוא כבד ונשבר, היות שהוא חוזר למצב החומרי שלו עפר מן האדמה, ללא הצורה הרוחניות שנפח בו הבורא יתברך שמו לעד.
כל טוב לכולם הצלחה וברכה